מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי שמירת מרחק נסיעה של שניה אחת גרם לתאונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת, האחריות לארוע התאונה מוטלת לפתחה של התובעת אשר שינתה בפתאומיות את מסלול נסיעתה, נכנסה לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעת, עצרה את רכבה בפתאומיות ובכך גרמה לתאונה.
שעה שאין מחלוקת כי רכב הנהוג על ידי הנתבעת פגע ברכב התובעת מאחור, חזקה שרכב הנתבעת לא שמר מרחק מהרכב שלפניו ובכך הפר את הוראת תקנה 49 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 הקובעת, כי: "(א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהיתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומי באי כחם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.
משכך, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,617 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבה, בתוספת סך של 700 ₪ בגין שכ"ט השמאי, בהתאם לחשבונית שצורפה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתאונה שאינה תאונת שרשרת "קלסית", שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי בין ארוע התאונה הראשון לארוע התאונה השני חלפו מספר דקות, כאשר השאלה הטעונה הכרעה במקרה דנא הנה, האם על רכב הנתבעים 2-4 שהוא הרכב האחרון בשיירה מוטלת מלוא האחריות לקרות התאונה, שכן פגע ברכב הנתבע 1 והדפו אל עבר רכב התובעת, או שמא, הצטרף הוא לתאונה קיימת, פגע אמנם ברכב הנתבע 1, אך לא הדפו על רכב התובעת ואין הוא מהוה הגורם האחראי לקרות התאונה ו/או הגורם הבלעדי האחראי לה ? לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במכלול החומר המצוי בתיק, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדויות, ובכלל זה לאחר עיון בסיכומים, הנני קובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע 1 ועל הנתבעים 2-4 -בחלקים שוים ואנמק; המלומד סומך בספרו תאונות פח ושיבוב רכב (התשע"ג-2013), בעמ' 270, מתייחס לבעייתיות הטמונה בבירור עובדתי של תאונות שרשרת ומציין : "הבעייתיות טמונה לרוב בבירור העובדתי של המקרה, שכן במרבית המקרים טוען נהג הרכב באמצע כי האחריות לפגיעה ברכב שלפניו רובצת על הרכב שמאחוריו שהדפו (חרף שמירת מרחק סבירה) לכיוון הרכב שמלפנים. על כן, באם ישנה עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת (הנפגע מאחור) ו/או של עד נטראלי, הללו יכולים לשפוך אור על היתרחשות התאונה, שכן עדות על מכה אחת שהורגשה מאחור, פירושה במרבית המקרים הדיפתו של הרכב מאחור אל עבר הרכב הראשון על ידי הרכב שפגע בו (השלישי בשרשרת). עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת אודות הרגשה של שתי מכות מאחור שבאו אחת לאחר השנייה בפרקי זמן קצרים, פירושה במרבית המקרים שהרכב השני שמאחוריו פגע בו תחילה בשל אי-שמירת מרחק זה ולאחר פגיעה זו נפגע מאחור בידי הרכב השלישי שמאחוריו. לעניין זה חשוב להדגיש כי לבחינת עוצמת המכות מאחור והזמן שחלף בין מכה למכה, חשיבות לשם בחינת שיעור חלוקת הנזק שניגרם לרכב הראשון מאחור וזאת במסגרת חלוקת השיפוי לנזק בין הרכבים מאחור...
נראה אם כן כי הנתבע 2 כמו גם הנתבע 1, לא נהגו בהתאם לתנאי הדרך ולראות ובחרו לנסוע גם כאשר סונוורו מאור השמש ואף לא שמרו על מרחק מספיק מהרכב שלפניהם.
(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
...
עסקינן בתאונה שאינה תאונת שרשרת "קלאסית", שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי בין אירוע התאונה הראשון לאירוע התאונה השני חלפו מספר דקות, כאשר השאלה הטעונה הכרעה במקרה דנא הינה, האם על רכב הנתבעים 2-4 שהוא הרכב האחרון בשיירה מוטלת מלוא האחריות לקרות התאונה, שכן פגע ברכב הנתבע 1 והדפו אל עבר רכב התובעת, או שמא, הצטרף הוא לתאונה קיימת, פגע אמנם ברכב הנתבע 1, אך לא הדפו על רכב התובעת ואין הוא מהווה הגורם האחראי לקרות התאונה ו/או הגורם הבלעדי האחראי לה ? לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במכלול החומר המצוי בתיק, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדויות, ובכלל זה לאחר עיון בסיכומים, הנני קובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע 1 ועל הנתבעים 2-4 -בחלקים שווים ואנמק; המלומד סומך בספרו תאונות פח ושיבוב רכב (התשע"ג-2013), בעמ' 270, מתייחס לבעייתיות הטמונה בבירור עובדתי של תאונות שרשרת ומציין : "הבעייתיות טמונה לרוב בבירור העובדתי של המקרה, שכן במרבית המקרים טוען נהג הרכב באמצע כי האחריות לפגיעה ברכב שלפניו רובצת על הרכב שמאחוריו שהדפו (חרף שמירת מרחק סבירה) לכיוון הרכב שמלפנים. על כן, באם ישנה עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת (הנפגע מאחור) ו/או של עד נטרלי, הללו יכולים לשפוך אור על התרחשות התאונה, שכן עדות על מכה אחת שהורגשה מאחור, פירושה במרבית המקרים הדיפתו של הרכב מאחור אל עבר הרכב הראשון על ידי הרכב שפגע בו (השלישי בשרשרת). עדות של נהג הרכב הראשון בשרשרת אודות הרגשה של שתי מכות מאחור שבאו אחת לאחר השנייה בפרקי זמן קצרים, פירושה במרבית המקרים שהרכב השני שמאחוריו פגע בו תחילה בשל אי-שמירת מרחק זה ולאחר פגיעה זו נפגע מאחור בידי הרכב השלישי שמאחוריו. לעניין זה חשוב להדגיש כי לבחינת עוצמת המכות מאחור והזמן שחלף בין מכה למכה, חשיבות לשם בחינת שיעור חלוקת הנזק שנגרם לרכב הראשון מאחור וזאת במסגרת חלוקת השיפוי לנזק בין הרכבים מאחור...
אירוע התאונה הראשון: עדויות הצדדים ומכלול הראיות בתיק מובילות למסקנה כי הפגיעה ברכב התובע באירוע הראשון , לא הייתה פגיעה של מה בכך: אמנם התובע בתביעתו ובעדותו מצין כי באירוע הראשון, בו פגע רכבו של הנתבע 1 ברכב התובעת נגרמה לרכב "ממש שריטה קלה " (ר' עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 22.1.2020 ש' 4); ואולם עיון בדו"ח הפעולה של השוטר ממשטרת ישראל, אשר נכח במקום עוד בטרם אירע האירוע השני מעלה כי עוד לפני קרות האירוע השני רכב הנתבע 1 "ניזוק קשות בחזית הרכב" וכי "נגרם נזק לטמבון האחורי שמאלי של השברולט" (ר' עמ' 1 לדו"ח הפעולה סעיף "פרטי הטיפול באירוע").

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים בעת שהתובעת 2 אשר נהגה ברכב התובע 1 עצרה לפני מחסום רכבת, סמוך לכניסה ליישוב ניצן, פגע בה מאחור רכב הנתבע 1, הנהוג ע"י הנתבעת 2, לאור אי שמירת מרחק.
אמנם, רכב התובע 1 ניצפה בסירטון, לאחר ההתרחשות ולאחר שרכב הנתבעת 2 חוזר אחורנית, כשהוא נוסע מעט לאחור, אולם, בין אם משמעות הדבר כי רכב התובע 1 עצר לכתחילה קרוב מדי למעבר פסי הרכב ולזרוע המחסום, או כל סיבה אחרת, אין בכך כדי לגרוע מאחריות הנתבעת 2 ומחובתה לשמור מרחק מספיק מהרכב שלפניה, ואף לעצור בכל עת. אפנה להוראת תקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בדבר חובת שמירת המרחק של רכב מהרכב שלפניו, מרחק שצריך להתאים למרחק העצירה הנידרש לפי המהירות בה נוסע הרכב, וגם בהיתחשב בנתוני הדרך דוגמאת קיומו של מעבר חציה, פסי רכבת, קרבה לצומת וכיוצ"ב: (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהיתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
כאן המקום להעיר בנוגע לטענת הנתבעים בעיניין קילופי הצבע הנחזים באיזור ימני של המגן האחורי, כי אינם קשורים לארוע הנידון, מלבד העובדה כי אין בידי לקבוע זאת נחרצות, גם לאור עדות השמאי בנושא (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 9-10), הרי שאף אם נימצאו אלה קודם לארוע, הרי שלאור הערכת הנזק ע"י השמאי הנובע מהארוע התאונתי הנידון, ובכלל זאת שבר בנקודות התמיכה של המגן ונזק ממשי במרכזו, כנחזה בתמונות, נזק אשר חייב החלפתו, נראה בבירור כי אותו שיפשוף צבע נבלע כליל בנזק שניגרם בארוע הנידון, ואשר אילמלא ארע לא היתה מתחייבת החלפת המגן כלל.
...
כאן המקום להעיר בנוגע לטענת הנתבעים בעניין קילופי הצבע הנחזים באזור ימני של המגן האחורי, כי אינם קשורים לאירוע הנדון, מלבד העובדה כי אין בידי לקבוע זאת נחרצות, גם לאור עדות השמאי בנושא (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 9-10), הרי שאף אם נמצאו אלה קודם לאירוע, הרי שלאור הערכת הנזק ע"י השמאי הנובע מהאירוע התאונתי הנדון, ובכלל זאת שבר בנקודות התמיכה של המגן ונזק ממשי במרכזו, כנחזה בתמונות, נזק אשר חייב החלפתו, נראה בבירור כי אותו שפשוף צבע נבלע כליל בנזק שנגרם באירוע הנדון, ואשר אלמלא אירע לא היתה מתחייבת החלפת המגן כלל.
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת ברכיביה המוכחים, דהיינו הנזק הישיר ושכ"ט השמאי.
לפיכך, ישלמו הנתבעות 2-3 לתובע 1 סך של 5,133 ₪, בצירוף שכר העדים בסך 1,100 ₪ והוצאות המשפט בסך 650 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים: כעולה מכתב התביעה, התאונה ארעה עת נסע רכב התובעת בנתיבו ישר וכדין ורכב הנהוג על ידי הנתבע 2 פגע בו מאחור בשל אי שמירת מרחק סביר.
תקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1969 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי: (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה; בהיתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב במצב הראות והתנועה בה (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) , לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב".
זאת, בסתירה מוחלטת לגירסתו בחקירתו הראשית שלפיה "אני אותו דבר כמו הנהג השני לא היה לי יכולת לפנות ימינה וגם לא שמאלה" (עמ' 4 ש' 9) ולעובדה כי הוא פגע ברכב התובעת פגיעת חזית לאחור כך שרכב התובעת בודאי שלא עבר נתיב שכן אחרת, לא הייתה מתרחשת התאונה ואם היה עובר באופן חלקי הרי שלא הייתה נגרמת פגיעת חזית אחור מלאה.
...
עוד טוען הנתבע 1 כי משעה שאין מחלוקת כי מי שנהג ברכב הוא הנתבע 2, יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו בהיותו הבעלים הרשום של הרכב.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הנהגים וסיכומי באי כח הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה נגד הנתבע 2 להתקבל במלואה.
לאור כל האמור לעיל, נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי רכב התובעת בלם בלימה שנבעה מטעמי בטיחות בכביש ולא בבלימת פתע אסורה בהתאם לתקנה 53 והנתבע 2 לא שמר מרחק המאפשר בלימה מרכב התובעת, בניגוד להוראות תקנה 49 ופגע בו מאחור.
התביעה נגד הנתבע 1 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

רקע לפני תביעה, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצויים בסך כולל של 3,187 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב פגיעת רכבה של הנתבעת 3 המבוטח אצל הנתבעת 1 ושהיה נהוג ע"י הנתבע 2, בתאונה שקרתה ביום 11/07/16, ברח' הנשיא פינת יהודה המכבי בקרית אונו.
סעיף 49 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 קובע: אי שמירת מרחק כנדרש.
ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהיתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב תק1990 אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב" (ההדגשות שלי א.ד.) הכרעה אני קובע כי גירסתו של התובע מהימנה בעיני על פני גרסת הנתבעים שלא הוכחה.
...
אני דוחה את טענת הנתבעים כי נוכחות אבק וחלודה על מקום הנזק ברכב התובע יש בה כדי להעיד על פגיעה קודמת וישנה שלא קשורה לתאונה דנן.
ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב תק1990 אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב" (ההדגשות שלי א.ד.) הכרעה אני קובע כי גרסתו של התובע מהימנה בעיני על פני גרסת הנתבעים שלא הוכחה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים להלן: סך של 2,637 ₪ בגין הנזק התאונתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו