אי שיתוף פעולה ואי דיווח על שינוי מצב אישי והכנסות

הממונה המליץ על ביטול ההליך מחמת אי שתוף פעולה עם ההליך בכל הנוגע למחדלים באופן הגשת הדוחות ובהיעדר מידע מספיק להצעת החייב לפדות זכויותיו במיגרש בלקיה.

יחד עם זאת, יש להתייחס למצבו האישי של החייב ולמכלול הנסיבות ובהצעה יש בחון מה היה קורה לו היה החייב נידרש לעזוב את המיגרש, למכור זכויותיו ולארגן לו ולמשפחתו מקום מגורים חלופי.

בתקופת התשלומים על החייב לעמוד, בנוסף לחובות ולהגבלות המפורטות בצו לשקום כלכלי, בכל החובות מכוח החוק, התקנות והוראות הממונה, לרבות חובת הגשת דוחות על הכנסות והוצאות ודיווחים אחרים, החובה מכוח סעיף 138 לחוק לשתף פעולה עם הנאמן, לעשות את כל הנידרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים ולהודיע על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו, ועוד.

על החייב להעביר לקופת הנשייה כל נכס מסוג כלשהוא שהיה שייך לו במועד מתן הצוו לפתיחת ההליכים או שהוקנה לו עד מועד מתן הצוו לשקום כלכלי, לרבות זכויות בעזבון, אשר לא דווח על ידו ולא צוין בצו לשקום כלכלי זה. הנכס יועבר לקופת הנשייה מיד עם גילויו ובהתאם להוראות הממונה ו/או הנאמן.

...

צו שיקום כלכלי לאחר שעיינתי בהצעת הממונה ושמעתי את הצדדים בדיונים ביום 9.2.21, 13.9.21 והשלמת טיעונים בכתב; ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק).

יחד עם זאת, לאור התנהלותו של החייב בהליך, אני סבור כי לא ראוי לתת לחייב הפטר לאלתר ויש לקבוע צו תשלומים של 300 ₪ למשך 60 חודשים, ולו בגין יכולת ההשתכרות האפשרית שלא מנוצלת.

מסקנה זו היא בעיקר נוכח מצבו הרפואי של החייב, ולמרות שהמציא רק מסמך המעיד על כך כי הוקצה לו המגרש וטרם שילם את הפיתוח, כך שייתכן והמדינה אף תשלול זכויותיו במגרש זה. חובת תשלומים על היחיד להוסיף לקופת הנשייה (בנוסף לסכום המופקד בה כעת) סך של 36,000 ₪, וזאת באופן הבא: סכום התשלום: תשלומים חודשיים בסך 600 ₪.

לא ניתן לומר כי היה בחקירתו הנגדית כדי להביא להטלת ספק לגבי ידיעותיו וכישוריו המקצועיים וכפועל יוצא מכך – לגבי עמדתו בכל הנוגע ליישומו של חוק המע"מ. רו"ח הולצמן ידע אף לנמק ולהסביר באופן משכנע וענייני את עמדתו שעה שהבהיר כדלקמן: לגבי מרכיב ההיטל – עסקינן בהכנסה במסגרת עסקאותיה של התובעת ומשכך, עסקה זו חייבת במע"מ. לדבריו, נושא זה נבדק כבר בעבר ע"י שילטונות מע"מ (עמ' 16 שורות 18-20).

בעוד שהנתבע מצדו טען כי התובעת ביצעה חישובים לא מדויקים, שהתבססו על הערכות ולא על נתוני אמת, הרי שהתובעת מצידה הלינה על גישתו המתחמקת של הנתבע אשר נימנע מקיום חובתו החוקית לדיווח אודות נתוניו האישיים ונמנע משיתוף פעולה, לרבות בהליך עצמו, שעה שנתבקש להמציא נתונים רלבאנטיים.

בהשלמה לכך - תקנה 6(3) לתקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים), תשס"ז-2007 מחייבת את המגדל לדיווח למועצה עד ליום ה- 15 בדצמבר בכל שנה, על שטחי הגידול שלו, כמו גם על כל שינוי באלו.

בחקירתו הנגדית הסביר טל כי אי שתוף הפעולה מצד הנתבע הוא שסיכל הפקת תעודות חיוב סדורות בהתאם לכמות התוצרת (עמ' 22 שורות 8-11).

סבורתני כי אין המחשה טובה מכך למגמת התובע לסכל את הגבייה ואת פועלה של התובעת בהתאם לסמכויותיה ואין הדעת סובלת מצב בו הנתבע יבקש להיבנות ממחדלו שלו על מנת להטיח בתובעת כי אין בידיה נתונים מדויקים לשם חישוב.

יתרה מכך, הנתבע נידרש להסביר מדוע גם בשתי הפעמים שהוא מאשר כי נידרש לכך נימנע מדיווח וכך היא תשובתו (בעמ' 35 שורות 18-20): "לא דיווחתי כי האמנתי באותו זמן שהסכום שגובים לא הגיוני כולל כנראה דברים שלא צריך להיות, עד לבירור הענין אני לא מדווח. אגב, אני לא לבד בענין הזה". ניכר כי הדברים נאמרים בהתרסה, ובפרט שעה שבהמשך לכך מודה הנתבע כי אין הכרח ממשי בתיזכורת שנתית מצד התובעת לשם מסירת דיווח מצדו, חוזר בו ונתלה שוב בכך שלא נידרש לדיווח ובאותה נשימה מוסיף כי הוא נימנע מדיווח משום שאין עדיין הסכמה מצדו על מה יש לחייבו (עמ' 37 שורות 4-10).

...

נוכח כל האמור, מצאתי מקום לבכר את עמדת התובעת ולדחות טענת הנתבע לגבי מרכיב זה. סוגיית חישוב נתוני הנתבע כמגדל: לאורך ההליך כולו ואף בסיכומים, הועלו טענות לגבי חובת התובעת להיבנות בחישוביה מנתוניו האישיים של הנתבע כמגדל לצורך חיובו.

אקדים ואומר לגבי סוגיה זו, כי אין מנוס מלבחון את הדברים על רקע מאבקו הממושך של הנתבע בתובעת וגישתו המגמתית להקשות עליה ולסכל את הגבייה ממנו.

בהינתן המובא לעיל, הרי שדין התביעה להתקבל בעיקרה ומורה אני בהתאמה על חיובו של הנתבע לשלם לתובעת שיעורים אלה: סך של 25,790.9 שקלים + מע"מ המהווים 30,175.35 שקלים בגין מרכיב ההיטל.

העו"ס סיפרה על אי שתוף פעולה מצד האב.

טענת האם להכנסות לא מדווחות של האב אינה מוכחת ואינה נתמכת בדבר .

בעניינינו אבחן את הרכיבים שלהלן: שינויים במצבו הכלכלי של האב (מי שמחויב במזונות) סמוך לקביעות הנ"ל מיום 13.11.16 ובהחלטה מיום 14.8.16 האב טען בתביעתו הראשונה להפחתת דמי מזונות כי הנו מקבל קצבת נכות מטעם המל"ל העומדת על סך 16 2600 ₪ בערך והיום מוערכת הכנסתו לדבריו על סך כ- 3,000 ₪ ובסיכומים ע"ס כ 2,500 ₪ .

מכל מקום יכולתו הכלכלית של האב לשאת ב "עול המזונות" נמדדת, לא רק על-פי הכנסתו מיגיעה אישית או לפי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסוימות, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו גם ממקורות אחרים.

...

בנסיבות אלה אני מורה כי החל מיוני 2015 ואילך יעמוד חיוב המזונות על סך כולל של 4,000 ₪ מהם 1600 ₪ לקטין הצעיר , ו 1200 ₪ לכל אחד מהקטינים הנוספים וכן יצטרף לחיוב, חיוב במחצית הוצאות חינוך בעלות מסגרת ציבורית- לפי דרישת משרד החינוך, וכן קייטנת קיץ מחזור אחד.

נוכח צירוף אישור המסירה, והעובדה כי לטענת ב"כ התובע יצרה הנתבעת עמה קשר, ומכך מודעת להליך, והעובדה כי חרף הטענות לא הוגשה תגובה או כתב הגנה, ונוכח הפגרה מאידך, והעובדה כי עסקינן בקטינים, אני מורה כדלקמן-: מזונות הבן הצעיר יפחתו לסך של 1,200 ₪.

לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15 לסיכום נפסק כי תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי.

נוכח האמור לעיל , אני קובע כי גם ברכיב זה לא הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות .

סיכום אשר על כן , אני דוחה את התביעה להפחתת מזונות .

ביום 13/4/23 הוגשה תגובת היחיד להמלצת הנאמן בה נטען כי אין חוב פיגורים, הוא משתף פעולה באופן מלא עם הנאמן, פירט על הכנסות התא המשפחתי וטען כי אין לו נכסים מלבד בית המגורים.

ב"כ היחיד פירט לגבי מצבו האישי של היחיד, מצבה הרפואי המתדרדר של אישתו, על כך שהיחיד שיתף פעולה בהליך ובתחשיב שערך, ככל והנכס ימומש, יוותר כ- 100,000 ₪ אותו יש צורך לגלם בצו השקום הכלכלי.

בכל הנוגע לתקופת התשלומים, אני מעמיד אותה על 55 חודשים לאור המפורט בפרק ז' לדו"ח מימצאי הבדיקה בדבר אי שתוף פעולה של היחיד עם הנאמן, מסירת מידע מוטעה ובצוע של פעולות הברחת וגריעת נכסים, לגביהם יהיה צורך להעמיק את הבירור.

היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 ועד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, הבקשות והתגובות שבתיק והדיון שהתקיים ביום 5/6/23, אני רואה לקבוע את שיעור ותקופת חובת התשלומים בצו השיקום הכלכלי לפי סעיפים 162 ו- 163 לחוק, כפי שיפורט להלן : שיעור התשלומים: הסכום לתשלום לקופת הנשייה מבוסס על הפער בין בסיס כושר השתכרות של היחיד ודמי המחייה הבסיסיים.

אני מקבל את עמדת הממונה שכושר ההשתכרות של היחיד בתחום האינסטלציה גבוה מעבר לשכרו מאחר והוא בעל ניסון עשיר בתחום וניהל חברות בתחום זה. בנוסף, יש קושי לתת אמון בתלושי השכר, שאין בהן הפרשות סוציאליות, בחברה שבשליטת אחותו.

בהצעה פורט, בין השאר, על מצבו האישי – משפחתי של היחיד, כי הוא מתגורר בדירה שבבעלותו מג'דל שמס ונושא בהלוואת משכנתא בשיעור 1600 ₪ בחודש.

בדוחות על הכנסות והוצאות, חלקם הוגשו באיחור, דווח בכל הדוחות, מלבד 10-11/22, על גירעון בין הכנסות והוצאות בסך 1900 ₪ בחודש.

(א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון".

פסיקת בתי המשפט הגדירה חוסר תום לב בניהול הליך חידלות פרעון בשורה ארוכה של מקרים הכוללים אי עמידה בחובת התשלומים, אי גילוי מלא של נכסיו, מתן גרסאות סותרות בנוגע לנכסיו ולהכנסתו, יצירת חובות חדשים במהלך ההליכים, חוסר שתוף פעולה עם הנאמן ו/או עם הממונה, הפרת הגבלות והפרת תנאי הצוו לשקום כלכלי שבכללם אי עמידה בצו התשלומים, אי גילוי מלוא נכסיו אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו.

לאור התוצאה הברורה של ביטול ההליך בשל המחדלים שפורטו עד כה, אינני רואה מקום להעמיק את הדיון בסוגיה זו. יכול ובמקרה של היחיד היה מקום לעשות שימוש בהוראות סעיף 163(ד) לחוק ואולם הדבר אינו עומד על הפרק לאור המסקנה המוקדמת יותר של ביטול ההליך על בסיס המחדלים והתנהלות חסרת תום לב. אוסיף כי הודעת בא כוח היחיד בדיון על רצונו של היחיד להגיש הצעת הסדר לנושיו אינה מובילה לשינוי תוצאת ההחלטה.

...

סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן:" החוק") קובע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע כי: "בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

לאור התוצאה הברורה של ביטול ההליך בשל המחדלים שפורטו עד כה, אינני רואה מקום להעמיק את הדיון בסוגיה זו. יכול ובמקרה של היחיד היה מקום לעשות שימוש בהוראות סעיף 163(ד) לחוק ואולם הדבר אינו עומד על הפרק לאור המסקנה המוקדמת יותר של ביטול ההליך על בסיס המחדלים והתנהלות חסרת תום לב. אוסיף כי הודעת בא כוח היחיד בדיון על רצונו של היחיד להגיש הצעת הסדר לנושיו אינה מובילה לשינוי תוצאת ההחלטה.

התוצאה - אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.