רקע
ביום 2.11.2014 פנה ב"כ המערער למשיב (להלן – המוסד) והגיש לו תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 2.1.14 שאירעה לו לפי הנטען באתר בניה בעת שעבד בו. לתביעה צורפו מסמכים שונים ובכללם:
טופס שכותרתו "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (להלן – הטופס).
(3) ככל שלפי מכלול הראיות מדובר בעובד עצמאי או עובד לשעה שלא נרשמו במועד הפגיעה תביעה תידחה.
היותו של עובד או עצמאי בגדר "מבוטח" אינו מספיק לצורך קבלת גמלאות נפגעי עבודה, שכן בנסיבות מסוימות הן עשויות להישלל ממנו, כך למשל:
עצמאי - סעיף 77(א) לחוק קובע כי "תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם". תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג – 1963 (להלן – תקנות הרישום) מטילות את חובת הרישום על העצמאי וכן קובעות את דרך רשומו.
" (הדגשות הוספו – א.א.)
יחד עם זאת, ברי שככל שלעניין גמלאות נפגעי עבודה יש מחלוקת לגבי מעמדו של אדם בעת התאונה כעובד (שאינו עובד לשעה מהסוגים הנ"ל) או במעמד אחר (עצמאי, לא עובד ולא עצמאי, מיתנדב או כיוצ"ב אפשרויות) – לאפשרותו של התובע להוכיח את זהותו של המעסיק עשויה להיות משקל בעת ההכרעה אם התובע הוכיח כי נפגע בתאונה במעמד של עובד.
...
לפיכך טען המוסד כי המערער לא עבד אצל מעסיק ישראלי ואף לא היה מבוטח בעת התאונה באופן אחר המזכה בדמי פגיעה ולכן דין תביעתו להידחות.
שאלה שניתן להכריע בה בשים לב למכלול הראיות גם בהינתן כי הטענה הנוגעת להיותו של פלוני מעסיקו של המערער נדחית – אם כי עשוי להיות לה משקל בהוכחת הטענה להיות המערער במעמד של עובד בעת התאונה.
לעניין זה יש להביא בחשבון כי לכאורה עסקינן באתר בניה מוסדר וגדול בו פועלים מספר גורמים על כל המשתמע מכך מבחינת היכולת להיכנס לאתר ולעבוד בו.
לאור האמור לעיל מצאנו כי יש להשיב את עניינו של המערער לבית הדין האזורי על מנת שידון ויברר מה היה מעמדו של המערער בעת ביצוע העבודה - האם מעמד של עובד שכיר או מעמד אחר, וככל שהיה שכיר האם של מעסיק ישראלי או לאו ומה משמעות הדברים מבחינת הזכאות לגמלה.
על מנת לאפשר את מיצוי הבירור, לרבות העובדתי, יתאפשר למערער במועדים שיקבעו על ידי בית הדין האזורי להמציא ראיות מתוקנות אשר יבהירו את טיבו של האתר, את זהות הקבלן הראשי וקבלני המשנה, את משמעות הכרטיס שנטען כי הוא כרטיס כניסה לאתר, תיק המשטרה, ענייני תביעת הביטוח וכיו"ב.
סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 39 לעיל.
