מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי רישום בניין משותף במרשם המקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נעבור ונדון בכל אחד מהנושאים העומדים להכרעה בפני ביהמ"ש. נתחיל את דיוננו בטענות בעיניין אי רישום הבניין כבית המשותף במירשם המקרקעין.
חרף ההוראה בהסכם הפשרה מ-14.6.07 , שהתוכניות לרישום הבית המשותף יוגשו למפקח על רישום המקרקעין לא יאוחר מ-1.1.08 – עד היום לא נרשם הבניין כבית משותף.
...
[ב] התביעה לפסוק פיצוי בגין אי רישום הבית המשותף - נדחית.
[ה] התביעה לדמי שימוש בגין השכרת הלובי – נדחית.
[ח] שאר העתירות – נדחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי כך עשתה החברה באמצעות תקנון הבית המשותף המוסכם אותו ערכה בהסתמכה על יפויי כח שניתנו לה ע"י חברי הקבוצות, אשר לגישת המבקשים נערך ונרשם שלא כדין ותוך חריגה מהשליחות שגבולותיה נקבעו בייפויי הכח.
עוד נטען, כי החברה גבתה או דורשת לגבות הוצאות מופרזות (בסך 2,925 ₪) בגין כל דירה לשם רישום הבית המשותף והזכויות בדירות על שם הרוכשים, מה גם שעיכבה במשך שנים, למעלה מ-10 שנים, את הרישום והעברת הזכויות בלישכת רישום המקרקעין.
בהליך זה נטען, בין היתר, כי הנתבעים לא פעלו לרישום הבית המשותף בטבו; קיים מחסור בחניות האורחים (כ-40 לשני הבניינים) והנתבעים מכרו 18 חניות בחלק החניון השייך לבניין התאנה 5 לדיירי התאנה 3, ובכך הופחתה כמות חניות האורחים של ביניין התאנה 5, תוך הפרת חוזה המכר.
...
בעניינו - חלפו כארבע שנים מהגשת בקשת האישור, ועוד מתברר כי המבקשים לא טרחו להסביר מחדל מתמשך זה, מכאן אין להיעתר לבקשת התיקון.
סוף דבר מכל האמור, אני נעתר בזאת לבקשת המחיקה/ההסתלקות כאמור בפסקה 17 שלעיל.
לאור זאת, אני מחייב את המבקשים בתשלום הוצאות משפט לחברה (המשיבה) בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הבקשה לביזיון ביהמ"ש: ביום 8.9.19 הגישה התובעת בבית המשפט השלום בחיפה בקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש כנגד עיזבון המנוח [ת"א (שלום חי') 10904-09-10] במטרה "לאכוף על המשיב את החלטת בית המשפט מיום 2.6.2013 (צ"ל 2.7.13, ע"א) לעניין רישום ביניין בטבו, והעברת זכויות על שם המבקשת"; וכן: "לחייב את המשיב בקנס יומי בסך 1,000 ₪ עבור כל יום איחור בהשלמת רישום הבנין" (להלן: "הבקשה לביזיון").
התובעת טענה בבקשה לביזיון, כי ההיתחייבות היחידה בהסכם הפשרה שלא בוצעה, היא התחייבות המנוח לרשום בית משותף, ועל הנתבעת כיורשת המנוח לעשות כן. ביום 19.10.20 הגישה הנתבעת תשובתה לבקשה לביזיון שבה הובהר כי תיק רישום הבית המשותף הוגש כבר באותה העת ללישכת המפקחת על רישום המקרקעין על ידי משרדו של עו"ד גרי אביבי, מי שטיפל בהסכמי המכר.
מטעם הנתבעת, העידו עו"ד נורית רג'ינשוילי שיעבדה במשרדו של עו"ד גרי אביבי שטיפל בעבור המנוח ברשום הבית המשותף ורישום זכויות הבעלים בבניין נשוא התובענה (על תצהירה מיום 27.12.22, נ/1) והמשיכה בטיפול הרישום כעצמאית; ובנה של הנתבעת, מר שגיב בן שושן [על תצהירו מיום 10.1.23, נ/2; על המסמך, נ/3; על המסמך, נ/4; על המסמך, נ/5; ועל החלטת כב' השופט י' פרידמן מיום 9.9.19 שניתנה בבקשה לביזיון בת"א (שלום חי') 10904-09-10, נ/6].
נציגי בנק מזרחי טפחות, לרבות יוליה, מנהלת המחלקה העסקית, ששלחה את המייל, ומנהלת הסניף, סיגל או מנהל המחוז בבנק, אשר, לפי הנטען, דחה את הבקשה חרף לחצי מנהלת הסניף ("מה אני יכול לעשות? זה הגיע להנהלת המחוז, המנהלת ניסתה ללחוץ" - פרו', עמ' 16, ש' 14), לא זומנו לעדות; ממכתבה של יוליה, לא עולה כי הוצגו לפניה הנתונים בעיניין מצב הרישום המתקדם, ואף לא ניתן ללמוד ממכתב זה, כי נתקבלה החלטה פוזיטיבית של הבנק שלא לאפשר מתן ההלוואה כנגד שיעבוד הנכס בשל אי רישום הבית המשותף.
...
בעניין נאות דברת [ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 359 (1992)] נקבע כי "במקרים מיוחדים אפשר שייפסקו פיצויי עוגמת נפש לחברה אדם, והוא במקום שבו ניתן לזהות חברה ואדם". בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנעתי כי החברה התובעת מזוהה עם התובע באופן המצדיק פיצוי בגין נזק לא ממוני מאת הנתבעת.
בנסיבות אלו, סבורני כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת בשל העיכוב המשמעותי ברישום הבית המשותף ע"ש התובעת.
באשר להוצאות ושכר הטרחה: לנוכח סכומה המופרז של התביעה, והעובדה שחלק מן הסעדים שנתבעו במסגרתה, נמחקו במסגרת פסקי דין חלקיים שניתנו במסגרת הליך זה או במסגרת פסק דין זה, ומאידך בשים לב לכך שבעת הגשת התביעה המקורית ע"י התובעת, טרם נרשם הבית המשותף, וגם בעת הגשת התביעה המתוקנת טרם הודע לתובעים על רישום הבית המשותף הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, חלק מסכום האגרה ששולם על ידי התובעים בסכום כולל של 12,500 ₪, וכן לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 15% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת כי לבניין לא הוצא היתר בנייה והוא לא נרשם בטבו.
התיקון בכתב יד המאריך, לשיטת הנתבע, את שכלול החיוב ב-48 חודשים הוא רק לעניין רישום הבית המשותף בטבו ולא למשל, לעניין היתר הבנייה והיטל ההשבחה הכלולים בסעיף 7 להסכם הפשרה.
השלב השני, הוא סידור הדירות ורישומן בפנקס הבתים המשותפים מה שמצריך את הסכמת הערייה ואישורה בכפוף להשלמת הבנייה על פי ההיתר, טופס 4 לחיבורי מים וחשמל ותעודת גמר – טופס 5 לצורך הרישום הקנייני והמשפטי בלישכת רישום המקרקעין.
...
ברור כי כל צד העמיד ערב לחיוביו שלו ואביה של התובעת אינו ערב להתחייבויות הקבלן, כל פרשנות אחרת אינה סבירה ואינה הגיונית ולכן טענה זו נדחית, כמו גם הטענה כי היה צריך לצרף את הערב השני כנתבע.
באשר לטענה כי מדובר בכתב ערבות לערב יחיד כמשמעו בפרק ב' לחוק הערבות, והתובעים לא עמדו בהוראות סעיף 21(ב), 26(א) לחוק זה, אני מקבלת את טענת התובעים פרק זה של חוק הערבות אינו חל בענייננו.
לסיכום: התביעה מתקבלת, ואני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים 500,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 27,000 ₪ בצירוף מע"מ (בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס – 2000, וכן הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

(הערה: ההתייחסות לתובעים בפסק הדין היא בהתאם למספורם בכתב התביעה המתוקן) מבוא לפני תביעה שהגישו ה"ה מרדכי ורבקה לזר (להלן: "התובעים 1" או "לזר", לפי העניין), ה"ה סיניה ושמעון כהן (להלן: "התובעים 2" או "שמעון")), ה"ה דוד וברכה פרלמוטר (להלן : "התובעים 3" או "פרלמוטר"), ה"ה גאולה ויואל בן משה (להלן: "התובעים 4" או "גאולה") ומר יעקב ברדה(להלן: "התובע 5" או "ברדה") (התובעים יחד להלן: "התובעים") נגד א.ד. חברה קבלנית לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "החברה") ועו"ד רמי ברנס (להלן: "עו"ד ברנס"), שבמסגרתה ביקשו לחייב את הנתבעים "במתן צו עשה לרבות זמני לרשום ללא דיחוי ולכל המאוחר תוך 6 חודשים ממועד הגשת התביעה את הבניין כבית משותף ואת דירות התובעים בטבו ובפיצויים..." התובעים הם רוכשי דירות בבניין הידוע כחלקה 132 בגוש 8233 שנימצא ברחוב נילי 4 נתניה (להלן: "הבניין" או "הבית המשותף").
ככל שגאוי הטעיה את עו"ד ברנס ומסר לו מידע שגוי, על הצדדים השלישיים לשפות את עוה"ד בכל סכום שיחויב בו. ככל שישנן חריגות בניה בבית המשותף, על החברה ובעלי מניותיה לשפות את עו"ד ברנס בגין כל סכום שיכול ויחויב בו. החברה ובעלי המניות - כתב ההגנה להודעה לצדדים שלישיים לטענת החברה ובעלי המניות, עו"ד ברנס התחייב כלפי החברה וכלפי רוכשי הדירות לרשום את הבית כבית משותף בלישכת רישום מקרקעין.
...
השבת שכ"ט ששולם לעו"ד ברנס בגין הטיפול ברישום – לנוכח המסקנות שהגעתי אליהן בשאלת האחריות לעיכוב ברישום, אני דוחה את דרישת התובעים להשבת שכר הטרחה ששולם לעו"ד ברנס.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
משנדחתה התביעה הראשית, נדחות גם ההודעות לצד שלישי ולצד רביעי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו