ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה,בהליך תו"ב בו הורשע המערער בעבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה- 1965, כנוסחו טרם תיקון 116 (להלן: "חוק התיכנון והבניה").
...
ביום 4.1.23 דחה כב' השופט גייפמן את העתירה להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, וקבע כהאי לישנא :
"לא ניתן להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, כשהמדובר בבניה לא חוקית בחלקים נרחבים בבניין. הבניה הבלתי חוקית בבניין כוללת: א. הגדלה מהותית של השטח שהותר לבניה. כ-644 מ"ר נבנו בחריגה מהיתר הבניה... ב. הגדלת הצפיפות המותרת בהיתר הבניה. ניתן היתר בניה ל-7 דירות, ובבניין 9 דירות... ג. בניה ללא היתר בניה ב-2 קומות החניון של הבניין – ביטול חלק מהחניות של הבניין, לרבות ביטול רמפת העליה למפלס החניון העליון. ד. חריגות בניה ביחס לכל קומה בבניין, וביחס לכל דירה מקומות הבניין... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי. בנוסף יש גם חריגות בניה על שטחים שיועדו בהיתר הבניה לרכוש המשותף. קיימות גם יחידות נפרדות בבניין שלא אושרו עפ"י היתר הבניה, ולמספר היחידות בבניין שתירשמנה בפנקס בתים משותפים יש גם השלכה על החלקים ברכוש המשותף"
עוד נקבע כי "... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי – הפרה מסיבית של חוקי התכנון והבניה – אין לאפשר את רישום הבית המשותף ולהנציח את אי החוקיות כאנדרטה אלא יש להפנות את הצדדים לפעול להכשרת חריגות הבניה בדרך של הגשת הליך בפני מוסדות התכנון והבניה" .
סוף דבר- אני קובע כי אין למערער היכולת לקיים הצו השיפוטי ומטעם זה אני מקבל הערעור ומזכה אותו מעבירה זו.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.