המסגרת הנורמאטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקסד"א הקובעת, כדלקמן:
"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו".
משמעות הסעיף הנה, הטלת סנקציה על צד אשר לא פעל כנדרש בתקנה בנוגע לצוו גילוי מסמכים ו/או צו להשיב על שאלון, כתב בי-דין מטעמו ימחק, אלא אם יחליט בית המשפט על הארכת מועד קיום הצוו.
...
המבקשים מלינים על כך שהמשיבה לא מילאה אחר החלטת בית המשפט, ועל אף התחייבות בא-כוחה לגילוי מסמכים, היא לא עמדה בהחלטה, ולא המציאה מסמכים, דבר שהצריך הגשת בקשתה מושא החלטתי זו למחיקת כתבי הטענות שלה.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת המבקשים ותשובתם, וכן בתגובת המשיבה, אני סבורה כי דין הבקשה דחייה, כמפורט להלן.
בסופו של דבר, על אף העיכוב בהשלמת ההליכים המקדמיים, הרי שהמחדל הינו בר תיקון, ואין מצדיק מחיקת כתבי הטענות – סנקציה שהינה בגדר מוצא אחרון ואין בה משום תכלית ראויה.
הבקשה למחיקת כתבי הטענות , אם כן , נדחית.