אי קיום צו להשיב על שאלון או לגילוי מסמכים

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת השלמת טיעון בע"פ, הגעתי למסקנה לפיה דין העירעור להדחות, מהנימוקים כדלקמן: בנוגע להחלטה מיום 26.2.18: כאשר הנתבע אינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים, מוסמך ביהמ"ש מכוח תקנה 122 לתקסד"א להורות על אחת משתיים: מחיקת כתב הגנתו של הנתבע או הארכת המועד לקיומו של הצוו שהופר.

...

בנסיבות אלה ומשחלפו 15 ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת התצהירים, נעתרת לבקשת התובעת ומורה על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעת".

זהו מקרה קלאסי בו הגיעה העת להפעיל את סמכותו של בימ"ש מכוח תקנה 122 לתקסד"א. התנהגות גבאי שבאה לידי ביטוי באי קיום החלטות בימ"ש פעם אחר פעם, לאחר שניתנו לה אורכות לקיום ההליכים המקדמיים מספר פעמים וזאת אף מיוזמתם של בימ"ש והצד שכנגד, בהחלט עולה לכדי דרגה של זלזול חמור בביהמ"ש. דבר שהוביל בסופו של דבר לנקיטת החלופה של הסנקציה הקיצונית של מחיקת כתב ההגנה, זאת לאחר שבימ"ש קמא בחר קודם לכך, מספר פעמים, באפשרות של הארכת המועד לקיומו של הפגם שהופר.

לאור האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי ההחלטה מיום 26.2.18 ניתנה כדין.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המסגרת הנורמאטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקסד"א הקובעת, כדלקמן: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו".   משמעות הסעיף הנה, הטלת סנקציה על צד אשר לא פעל כנדרש בתקנה בנוגע לצוו גילוי מסמכים ו/או צו להשיב על שאלון,  כתב  בי-דין מטעמו ימחק, אלא אם יחליט בית המשפט על הארכת מועד קיום הצוו.

...

לסיכום טוען המשיב כי מטרת הבקשה של המבקשת היא להכביד על ניהול התיק, ועיכב גילוי האמת.

    דיון והכרעה   לאחר עיון בבקשת המבקשת ובתגובת המשיב,  אני סבורה כי דין הבקשה דחייה, כמפורט להלן.

הבקשה  למחיקת כתבי הטענות , אם כן , נדחית.

המסגרת הנורמאטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקסד"א הקובעת, כדלקמן:   "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו".   משמעות הסעיף הנה, הטלת סנקציה על נתבע אשר לא פעל כנדרש בתקנה בנוגע לצוו גילוי מסמכים ו/או צו להשיב על שאלון,  כתב  הגנתו ימחק, אלא אם יחליט בית המשפט על הארכת מועד קיום הצוו.

...

כן נקבע, כי החלטה דוגמת מחיקת כתב הגנה, עקב אופייה הקיצוני, לא תינקט אלא אם שוכנע בית המשפט כי  מדובר במקרה קיצוני וכי אין לאפשר עוד את התנהגות הנתבע, הנוהג בזלזול במילוי חובתו הן כלפי בר פלוגתו והן כלפי בית המשפט (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"מ מו(3) 793).

לסיכום, סקירת האופן בו התנהלו הנתבעים בתיק עד כה, מלמד על התעלמות ממספר של החלטות שיפוטיות, ואף עיכוב בירור התביעה, אך בסופו של יום הם הגישו את תצהיריהם לגילוי מסמכים ולתשובות על השאלון, והגם וייתכן כי התעלמות זו עלולה ללמד על זלזול בהליך השיפוטי ובצד שכנגד, עדיין אני סבורה כי בשלב זה של ניהול ההליך ניתן לרפא את התנהלותה של המשיבה באמצעות צעדים דרסטיים פחות ממחיקת כתב הגנתה אך זאת בכפוף לחיוב בהוצאות.

  הבקשה , אם כן , נדחית.

המסגרת הנורמאטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקסד"א הקובעת, כדלקמן:   "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו". משמעות הסעיף הנה, הטלת סנקציה על צד אשר לא פעל כנדרש בתקנה בנוגע לצוו גילוי מסמכים ו/או צו להשיב על שאלון,  כתב  בי-דין מטעמו ימחק, אלא אם יחליט בית המשפט על הארכת מועד קיום הצוו.

...

בסופו של דבר, על אף העיכוב במתן המענה לשאלונים , הרי שהמחדל תוקן , נרשמה התקדמות מבחינת ההליכים המקדמיים , עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה, ומחיקת כתבי הטענות אינה אלא בגדר מוצא אחרון , ובנסיבות דנן אין בו משום תכלית ראויה.

סקירת האופן בו התנהלו המשיבות בתיק עד כה, מלמדת על התעלמות ממספר של החלטות שיפוטיות, אך בסופו של יום  הוגשו חלק מהתצהירים לתשובות על השאלון, והגם וייתכן כי התעלמות זו עלולה ללמד על זלזול בהליך השיפוטי ובצד שכנגד, עדיין אני סבורה כי בשלב זה של ניהול ההליך ניתן לרפא את התנהלותן של המשיבות באמצעות צעדים דרסטיים פחות ממחיקת כתבי טענותיהם, אך זאת בכפוף לחיוב בהוצאות.

הבקשה למחיקת כתבי הטענות , אם כן , נדחית.

המסגרת הנורמאטיבית למחיקת כתב הגנה היא תקנה 122 לתקסד"א הקובעת, כדלקמן: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון או צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו". משמעות הסעיף הנה, הטלת סנקציה על צד אשר לא פעל כנדרש בתקנה בנוגע לצוו גילוי מסמכים ו/או צו להשיב על שאלון, כתב בי-דין מטעמו ימחק, אלא אם יחליט בית המשפט על הארכת מועד קיום הצוו.

...

המבקשים מלינים על כך שהמשיבה לא מילאה אחר החלטת בית המשפט, ועל אף התחייבות בא-כוחה לגילוי מסמכים, היא לא עמדה בהחלטה, ולא המציאה מסמכים, דבר שהצריך הגשת בקשתה מושא החלטתי זו למחיקת כתבי הטענות שלה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת המבקשים ותשובתם, וכן בתגובת המשיבה, אני סבורה כי דין הבקשה דחייה, כמפורט להלן.

בסופו של דבר, על אף העיכוב בהשלמת ההליכים המקדמיים, הרי שהמחדל הינו בר תיקון, ואין מצדיק מחיקת כתבי הטענות – סנקציה שהינה בגדר מוצא אחרון ואין בה משום תכלית ראויה.

הבקשה למחיקת כתבי הטענות , אם כן , נדחית.