אי קיום צו הריסה שיפוטי לפי חוק התכנון והבניה

הנאשם הורשע בביצוען של שתי עבירות של אי קיום צו הריסה ובעבירת אי קיום צו שימוש איסור לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-196 (להלן: "החוק"), בשתי עבירות של ביצוע שימוש הטעון היתר ללא היתר בנגוד לסעיף 204(א) לחוק, ובשתי עבירות של ביצוע שימוש בסטייה מתכנית בנגוד לסעיף 204(ב) לחוק.

אישום ראשון- אי קיום צו הריסה שפוטי שניתן כנגד הנאשם ביום 24/4/01 להריסת מבנה מקונסטרוקציית עץ בשטח של 100 מ"ר. אישום שני- אי קיום צו הריסה שפוטי שניתן כנגד הנאשם ביום 14/4/11, בגין תוספת בנייה בשטח של כ- 150 מ"ר למבנה הקיים בשטח של כ- 100 מ"ר. אי קיום צו איסור שימוש, ביצוע שימוש הטעון היתר ללא היתר ובצוע שימוש בסטייה מתכנית.

נוכח כל האמור לעיל, תוך שקילת כל אמות המידה לענישה בעבירות על פי החוק, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור על עבירה לפי חוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

...

נוכח כל האמור לעיל, תוך שקילת כל אמות המידה לענישה בעבירות על פי החוק, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור על עבירה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירות של אי קיום צו הריסה שפוטי, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") ובצוע עבירה של שימוש ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204 (א) לחוק התיכנון והבניה.

...

  לאור האמור, בשים לב לנסיבות העבירות אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות כולל עונש של מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות, קנס כספי בסכום של 30,000 ₪ ועד 50,000 ₪ בנוסף לעונשים נלווים.

לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 3 חודשים.

כתב אישום הנאשמים, בעל ואשה, הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן, בבצוע עבירה של אי קיום צוי בית משפט לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התיכנון והבניה).

עפ"א (חיפה) 56197-12-17 סובחי דאוד ג'ואל עאסלה נ' וועדה מקומית לתיכנון לב הגליל (15.2.2018): בית המשפט דחה את ערעור הנאשם כנגד עונש מאסר על תנאי וקנס בשיעור 50,000 ₪ שהושת עליו בגין הרשעתו בפעם השנייה בעבירה של אי קיום צו הריסה שפוטי ושימוש במקרקעין ללא היתר הנוגעת לתוספת לבניין קיים בשטח של 93 מ"ר. עפמ"ק (י-ם) 13238-05-22 מדינת ישראל נ' דענב כפאח (13.11.2022): הנאשם הורשע בעבירות אי קיום צוי הריסה/ התאמה להיתר בנוגע לבניה בשטח 120 מ"ר במשך כשנתיים.

...

לא יבוצע תשלום במועדו - תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי; אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך של 80,000 ₪ שהוטלה בתיק תו"ב 25061-05-16 מיום 4.11.2018.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן חודשיים אשר הוטל על הנאשמת בתו"ב 51061-06-16 גזר דין מיום 4.11.2018 וזאת בחופף לעונש המאסר.

לא יבוצע תשלום במועדו - תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי; אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך של 80,000 ₪ שהוטלה בתיק תו"ב 25061-05-16 מיום 4.11.2018.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 08.11.2016 המייחס לו ביצוע עבירות של אי קיום צו הריסה שפוטי, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") וכן בבצוע שימוש הטעון היתר, ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התיכנון והבניה.

...

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לזיכוי הנאשם בשל טענה של "אין להשיב לאשמה.

בשל צאתי לשבתון אני קובעת להמשך שמיעת ראיות הגנה וסיכומים בעל פה ליום 4.1.24 בין השעות 10:00 ועד השעה 12:00 .ככל שישנם עדי הגנה הם יוזמנו למועד זה. כמו כן יהיה הנאשם ערוך לעדותו ככל שיבקש להעיד.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותזמנם למועד שקבעתי.

רקע עובדתי הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת אי-קיום צו שפוטי, לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (בגין הפרה עד ליום 25.10.2017) ולפי 246 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (בגין הפרה מיום 25.10.2017, לאחר כניסת תיקון 116 לחוק לתוקף).

כך למשל נפסק ברע"פ 4544/13 ניסים נ' מדינת ישראל (15.10.2013): "מן הראוי להדגיש, כי אין להקל ראש בעבירות הבניה בהן עסקינן בבקשה זו. מעשיו של המבקש קוראים תיגר על שילטון החוק ועל הסדר הצבורי הטוב ... דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בעבירות בניה בלתי חוקית, הנמשכות לאורך שנים, וכוללות אי-ציות לצוי בית משפט, כפי שהיה במקרה דנן". וכך גם ברע"פ 2464/15 אבו רמילה נגד מדינת ישראל (13.5.2015): "אין לי אלא להצטרף לפעמים הרבות בהן בית משפט זה עמד על חומרת התופעה של הפרת דיני התיכנון והבניה, וכן של הפרת צוים שפוטיים". בעיניינו, יש לזקוף לחומרא את פרק הזמן הארוך בו עומדות העבודות האסורות על כנן, למעלה מ-15 שנה מאז הורשע הנאשם לראשונה בגינן, ואת העובדה שצווים שפוטיים להריסתן שבים ומופרים על ידי הנאשם.

הנאשם הודה בעובדה לפיה "לא קיים את הצוו" (קרי: לא קיימו מעולם) והמועד בו בוצעה הבקורת הוא המועד האחרון בו התגלתה עובדה זו, אך הוא אינו מועד ביצוע העבירה.

...

דין הטענה להידחות.

סיכום לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות החל ביום 14.8.2024 בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 9.5.2024.

לצורכי התארגנות בלבד אני מורה כי הצו ייכנס לתוקף ביום 1.1.2025.