סוגיה דומה נדונה בע"א 4415/03 אהרנשטם נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, פ"ד נט(1) 799, 814 (2004) (להלן: "עניין אהרנשטם") שם נקבע כי: "אמנם, בהוראות המפקח על הבנקים לא נקבעה סנקציה לעניין הפרתה של הוראה זו, עם זאת לאור ההיגיון העומד ביסודה, אין לומר כי פועלה של הוראה זו מצטמצם אך למישור היחסים בין הבנק למפקח על הבנקים. כדי להגשים את תכליתה של ההוראה נכון לקבוע כי בתנאים מסוימים הפרתה עלולה להשליך על תוקף הערבות, ולעתים היא אף עלולה להביא לבטלותה, שכן על רקע נסיבותיו המיוחדות של מקרה נדון הפרתה של הוראה זו יכולה להצביע על חוסר תום-לב של הבנק כלפי הערב, הפרה של חובת הגלוי הנאות, וסטייה מסטנדרד הזהירות הנידרש מהבנק כלפי לקוח, לרבות ערב. קיומן של נסיבות אלו כרוך בשאלה עד כמה הפרתה של הוראה זו פגעה ביכולתו של הערב להבין את תנאי הערבות ולעמוד עליהם, ועד כמה פגע הדבר ברצונו החופשי להסכים לערוב".
בנסיבות המקרה שלפנינו, המערער, כפי קביעתו העובדתית של בית משפט קמא לא ניתק קשר עם החברה, הוא ידע על ערבותו ואף חתם במספר הזדמנויות בין השנים 2001-2009 על כתבי קזוז באופן שעברו כספים המופקדים בחשבונותיו לחשבון החברה (ואף חתם בשנת 2004 על כתב ערבות לחובות החברה לבנק אחר).
היתה מוטלת על הבנק החובה להודיע לערב בדבר מצב החברה והעובדה שהחברה אינה מקיימת את חיובה וכי נקלעה למשבר שגרם לה "להחליף שיקים", וזאת מכוח חובת תום הלב.
...
מסקנה:
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, כאמור בסעיף 79 לעיל, באופן שנזקו של המערער כתוצאה מהפרת חובת הגילוי יתבטא בסכומי הריבית ההסכמית (ריבית הפיגורים המוסכמת) החלים על סכום ההלוואה ויתרת החוב בחשבון החח"ד שנתבעו בכתב התביעה, וזאת עד ליום מתן פסק הדין.
נאסר ג'השאן, שופט
הנשיא רון שפירא [אב"ד]
אני מסכים עם דברי חברי והמסקנה אליה הגיע, לאחר שניתח בהרחבה את הראיות והסוגיות המשפטיות שהתעוררו בערעור שבפנינו.
ככל ששולמו ע"י המערער סכומים בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא, מעבר לסכומים שאנו מורים על תשלומם, על המשיב להשיב את הסכומים ששולמו ביתר לידי המערער, באמצעות בא כוחו, בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא החוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ששולמו הכספים ע"י המערער למשיב ועד מועד התשלום המלא בפועל.
