אי קיום התחייבויות עו"ד בייצוג בהליכי פשיטת רגל

בהקשר זה יצוין כי בהתאם להודעות שהוגשו לבית הדין על ידי עו"ד איתן צפדיה (להלן: "עו"ד צפדיה"), אשר ייצג את נתבעים 1-6 בתביעה המוקדמת, נתבעות 1 ו- 6 היו בהליכי פירוק כבר במועד הדיון בתביעה המוקדמת, ואילו כנגד נתבע 2 ניתן צו כנוס נכסים ביום 21.3.2018 (ר' הודעת עו"ד צפדיה מיום 19.11.2018 וכן הודעתו מיום 27.3.2019 אליה צורף נספח מאתר כונס הנכסים הרישמי).

(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר היתנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

זה המקום לציין כי עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הצהיר כי :" כאמור, הסכם הפשרה נחתם אך ורק בשל הצהרת ב"כ הנתבע 2 במעמד החתימה בדיון – כי אינו מצוי בהליכי פשיטת רגל". עם זאת עיון בפרוטוקול הדיון מיום 15.10.17 בתיק ס"ע 56066-07-15 מעלה כי ב"כ הנתבע 2 לא אמר דברים אלו ודבריו היו: "אני שוחחתי עם הנתבע 2 שנתן את הסכמתו להסכם הפשרה". שנית, הסכם הפשרה בעיניינו של התובע הושג במהלך הליך שפוטי, לאחר קיום משא ומתן בו היה התובע מיוצג.

כל מה שנטען בכתב התביעה הנו כמצוטט:" 11. חרף הסכמות הצדדים, ובכוונת זדון של ממש ,לא עמד הנתבע 2 בתשלום הסכם הפשרה ולמעשה, התברר לח"מ בדיעבד כי הנתבע 2 מצוי עוד מחודש 5/17 בהלך פשיטת רגל ובנגוד להתחייבות בא כוחו ,ומשכך אף לא ניתן לפעול כנגדו בהלכי הוצאה לפועל". קרי התובע לא טען דבר בנידון אל מול הנתבעת 7, קרי התובע לא טען כי הנתבעת 7 או ב"כ נתבעת 7 ידעו על כך שהנתבע 2 נמצא בהליכי כנוס או פש"ר במועד חתימת הסכם הפשרה.

...

משכך שוכנענו כי נוכח האופן בו נוסח הסכם הפשרה לפיו חיוב הנתבעת 7 הינו במופרד ולא ביחד ולחוד, כפי שפורט לעיל, הרי שניתן להפריד את הסכם הפשרה לחלקים, ולכן שוכנענו כי בנסיבות העניין גם אם הופר חלקו של הנתבע 2 בכך שחלקו לא שולם, הרי שאין בכך עילה לביטול של החיוב מול הנתבעת 7.

שוכנענו כי שיהוי זה יש לזקוף לחובת התובע ולמסקנה שאין לבטל את הסכם הפשרה, כפי שכבר הובהר בפסיקה שאוזכרה לעיל: "כמו כן, קיימת במקרים כאלה חשיבות גדולה לשאלת מועד פנייתו של הצד שמבקש לבטל את ההסכם לבית המשפט, כאשר לעיתים עשויה התביעה להידחות עקב שיהוי ניכר בהעלאת הטענה, אף אם הוכח קיומו של פגם בכריתה" (ר' פרשת דדון).

סוף דבר לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, דין התביעה להידחות.

אשר לעיכוב הליכים בשל הליכי פשיטת הרגל, צויין כי התובע לא היו מודע לקיומם של הליכי פשיטת רגל עד למועד בו פנה ללישכת ההוצאה לפועל לבצוע פסק הדין מושא הבקשה הנוכחית, וכן נטען שהסעד המבוקש בהליך זה אינו בגדר "חוב בר תביעה" בגינו יש לעכב הליכים בשל הליך פשיטת רגל.

. בנידון אציין כי ביום 15.7.18 הוגשה הודעה מטעם עו"ד חיידר מוסטפא, החתום כמי שאישר את תצהיר הנתבעים בבקשה לביטול פסק דין (ואשר לגביו נטען שייצג את הנתבעים בהליכי פשיטת הרגל), בה הודיע עו"ד חיידר כי הוא לא מייצג את הנתבעים בהליך זה; הוא אינו מהוה כתובת להמצאת כתבי בי-דין; והוא מבקש למחוק את פרטיו כמייצג.

ברם, אין זה המקרה שפנינו, שעה שהנתבעים ניכנסו לגדר חוזה השכירות (לרבות ההיתחייבות הכספית שבו) לאחר שניפתחו נגדם בהליכי פשיטת רגל, ושעה שהנתבעים לא טענו במסגרת הבקשה לביטול פסק דין כי אי תשלום דמי שכירות נבע מהיעדר יכולת כלכלית לעשות כן. סוף דבר אני מורה על דחיית הבקשה.

...

שלישית, באמות המידה החלות ביחס לביטול על פי שיקול דעת בית המשפט, סבורני שאין מקום להיעתר לבקשה.

ברם, אין זה המקרה שפנינו, שעה שהנתבעים נכנסו לגדר חוזה השכירות (לרבות ההתחייבות הכספית שבו) לאחר שנפתחו נגדם בהליכי פשיטת רגל, ושעה שהנתבעים לא טענו במסגרת הבקשה לביטול פסק דין כי אי תשלום דמי שכירות נבע מהעדר יכולת כלכלית לעשות כן. סוף דבר אני מורה על דחיית הבקשה.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות בקשה זו, בסך 1,500 ₪,סכום שישולם בתוך 30 ימים אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

על בקשה זו חזר גם בפתח הדיון שנקבע לשימוע גזר הדין, בו העיד מטעמו את עוה"ד המייצג אותו בהליך פשיטת הרגל.

וכן ר' רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל: "כפי שציין בצדק בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים צבן, בן-עמי וכרמל), הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דוח מס אינה ענין טכני פעוט ערך. הדוחות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והוגן. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה (וראו דברים שכתב הנשיא מ' שמגר בהמ' 218/81 שמוע נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 804, 805 (1981))." ר' גם רע"פ 3120/14, נעים נ' מדינת ישראל, ע"פ 2321-11-07, שמחוני נ' מדינת ישראל, רע"פ 6095/06, צדוק לוי נ' מדינת ישראל, עפ"ג 12944-09-18, ריכרט נ' מדינת ישראל וע"פ 58456-01-19, אופיר דור נ' מדינת ישראל, אשר בכולם אושרו ענשי מאסר בפועל במקרים דומים למקרה אשר לפני.

במיוחד אפנה לפרוטוקול דיון מיום 23.11.20, שם ביקש ב"כ הנאשם ארכה עד סוף שנת 2020 על מנת לאפשר לנאשם להסיר את מחדליו, והתחייב מפורשות כי לא יבקש דחייה נוספת.

...

ר' בהקשר זה רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל: "במהלך פעילותו הכלכלית של הפרט עוברים תחת ידיו – כתוצאה מן הדרך שבה נגבים מס ערך מוסף ומס הכנסה – כספים המגיעים לרשויות המס. כך מופקדים בידי העוסק סכומי מס הערך המוסף הנקובים בחשבוניות מס שהוציא למי ששילם לו עבור שירותיו, ובידי המעביד מופקדים סכומי מס הכנסה שאותם ניכה במקור משכר עובדיו, ובענף הבנייה גם מסי הכנסה שנוכו מתשלומים לקבלני משנה. למי שבידיו הופקדו כספים אלו אין זכות להשתמש בהם למטרותיו... יוצא אפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על הימנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית. שכן, לפרט אין זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו. על-כן יש לקבוע כי ההגנות של "הצדק סביר" ונקיטת האמצעים הסבירים או הנאותים למניעת העבירה אינן חלות אף אם העיכוב בהעברת כספי המסים נבע ממצוקה כלכלית קשה שהותירה בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית.

בכבוד רב, (-------) כהן לילך, עו"ד אישור הח"מ חב' דן ש.ב.כ. בע"מ מאשרת את האמור במכתב זה ומתחייבת לפעול בהתאם לקבוע בו. (-------) _______________________ דן ש.ב.כ. יזמות והשקעות בע"מ" (כל ההדגשות במקור – ר.א.) התובע, עורך דין, טען כי ייצג את ה"ה רחמים וליאורה בן דוד ז"ל (להלן: "ההורים") בהליכים משפטים שונים הקשורים להליכי פשיטת הרגל של בנם, מר קובי בן דוד [להלן: "קובי", תיק פש"ר (ת"א) 1964/08, להלן: "תיק הפש"ר"], וכן בהליכים הקשורים עם המקרקעין שעליהם מצוי הבניין (להלן: "המיגרש").

נוכח דברים אלה, ובעיקר נוכח העובדה שהכנ"ר והנאמן הודיעו כי לא היו מודעים בזמן אמת לקיומם של זיכרונות הדברים הודיע הכנ"ר, כי בכוונתו להגיש בקשה בענין לתיק הפש"ר. בהמשך הגיש הכנ"ר בקשה לתיק הפש"ר אשר מיידעת את בית המשפט של פשיטת רגל, כי החייב צבר זכויות אשר לא היו ידועות במהלך ניהול תיק הפש"ר ואישור הסדר הנושים, ועל כן מתבקש בית המשפט ליתן הוראות בענין ולקבוע לדיון במעמד הצדדים (בקשה מס' 65).

...

לאחר דיון בערעור הוציא בית המשפט המחוזי הנכבד תחת ידיו את פסק הדין הבא: "לאחר שעיינו בטענות הצדדים ושמענו אותן בדיון לפנינו, אנו סבורות כי עולות שאלות שונות לעניין חוקיות העסקה נושא הדיון.

מסקנה זו מקבלת חיזוק נוכח עמדתם המשותפת של הנאמן והכנ"ר בתיק הפש"ר לפיה מחקירתו עלה כי אין לקובי באופן אישי כל זכויות אישיות במגרש.

נוכח כל האמור, סבורני כי הנתבעת לא עמדה בנטל הוכחת אי החוקיות המוטל עליה.

בסעיף 13 התחייבו התובע ואחיו לקיים ולמלא את כל ההוראות, החוקים, חוקי עזר, תקנות, צוים ותוכניות בנין ערים של כל רשות מוסמכת החלים לגבי המושכר או השמוש בו לשמור על ניקיונו ושלמותו, ולתקן על חשבונו כל קילקול או נזק, ולא לגרום מיטרד או אי נעימות לשכניו.

סעיף 18 הקנה למשכירה ביטול זכות השוכרים להחזיק במושכר ככל שיפרו את תנאי ההסכם או יוכרזו כפושטי רגל או שיתמנה להם מפרק או כונס נכסים.

בסעיף 22 נכתב ונמחק בעט החלק המתייחס לסכום שכר הטירחה שישלם כל אחד מהצדדים לעו"ד חנינוביץ' ושבו נכתב שאין באמור כדי למנוע האפשרות שהנאמן (כלומר עו"ד חנינוביץ) ייצג את המשכירה בהליכים משפטיים על פי הסכם זה. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: התובע ואחיו שילמו ביולי 2015 לתאגיד המים תמר סך של 5,369 ₪ בגין אגרת דמי הקמה בניה חדשה וכן חויבו בגין עבודות תאגיד המים ע"ס 16,412 ₪.

...

משאלו פני הדברים, אני סבור כי לא ראוי לפסוק לתובעים פיצוי כלשהו או השבת דמי שכירות וכי מעבר לעובדה שמדובר בניסיון הונאה שלא צלח וטעות בכדאיות העסקה לכל היותר, ויש לדחות את תביעותיהם.

משכך ומאחר וכל ההסכם נולד בחטא ותוך ניסיון הצדדים להטעות את הרשויות אני סבור כי אין לפסוק פיצויי קיום או ציפייה וכי יש לדחות את התביעה שכנגד.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.