אי קיום החלטת מפקח להתיר תוספות בנייה

במסגרת גזר הדין בהליך השני הוטלו על הנאשם העונשים הבאים: תשלום קנס או מאסר במקומו; צו להריסת תוספת בניה שבוצעה ללא היתר בשטח של כ- 500 מ"ר, לבצוע ההריסה תוך שנה אלא אם יתקבל היתר בניה כדין (להלן: "צו הריסה שני"); צו ההריסה הראשון הוארך ב- 12 חודשים נוספים; מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים שלא לעבור עבירת אי קיום צו הריסה.

טיעוני הצדדים עיקר טיעוני המאשימה לטענת המאשימה, עלה בידיה להעמיד תשתית ראייתית לכל המיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן, הן בהצגת הכרעות הדין וגזרי הדין בהליכים הקודמים במסגרתם הוצאו הצוים השפוטיים, והן באמצעות דו"חות ביקור וצילומים מתיק הפיקוח המתעדים את בית המגורים פעיל ובשימוש, כראייה לכך שצווי ההריסה לא קוימו.

עדויות וראיות בדיון מיום 25/02/19 העידו - עו"ד ונוטריון מר שפיק מרעי (להלן: "עו"ד מרעי") אשר תירגם ואישר הסכם חלוקת עזבון אביו המנוח של הנאשם, והחלטת בית המשפט הדתי הדרוזי לאשר את ההסכם.

...

לאור האמור אני קובע כי ניסיונו של הנאשם להתנער מכל קשר למקרקעין ולמבנה נשוא צווי ההריסה, אינו יכול להתקבל.

לאור הפסיקה והראיות שהוצגו לפניי, הגעתי למסקנה שמכתב הזימון לחקירה נשלח כדין והנאשם לא סתר את חזקת המסירה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, ומשעובדות כתב האישום המתוקן הוכחו מעל לכל ספק סביר, אני מרשיע את הנאשם בשתי עבירות של אי קיום צו בית המשפט, בניגוד להוראות סעיף 210 ובעבירה של ביצוע שימוש הטעון היתר ללא היתר בניגוד לסעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (בנוסחו עובר לתיקון 116).

בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, חזר ב"כ המבקשת על טיעוניו דלעיל, ואמר: "... זה לא סוד שבאולגה יש מאות אם לא אלפי צוים בגין חריגות בניה וזה לא סוד גם שעיריית חדרה והוועדה המקומית לתיכנון ובניה התפרקה מחובתה וחויבה על ידי בית משפט לבצע את הצוים שניתנו לה תוך פרק זמן שהוקצב לה על פי חוק. גם אם הערייה והוועדה המקומית היו מבקשות לאכוף את הצוו, הן לא היו יכולות לעשות כן כי מדובר באכיפה סלקטיבית ומן הראוי אחרי עשרים שנה לבטל את הצוו שהנו ריק מתוכן. מדובר במשפחה קשת יום שבעבר גם שילמה כספים למהנדס בשביל להכשיר את הבניה אולם הם נעקצו תוך שהבטיח להם אותו מהנדס שיאשר להם את הבניה ואת החריגות". לשאלתי השיב ב"כ המבקשת כי במהלך השנים שחלפו מאז ניתן הצוו, לא הוגש כנגדה כתב אישום בגין אי קיומו ו"הערייה אף הגדילה לעשות, ומחייבת אותה בתשלום ארנונה .

טענה נוספת של ב"כ המשיבה נגעה למימצאי ביקורת שנערכה ע"י מפקח מטעמה ביום 4.8.20 (יום לפני שהוגשה בקשת המבקשת לבית המשפט – ר.ס.מ), מהם עולה כי לא רק שהנאשמת לא פעלה להריסת המבנה הלא חוקי, "אלא שהיא הגדילה לעשות ובנתה בנגוד לכל דין תוספת בניה נוספת ללא היתר" (ר' דו"ח המפקח והתמונות שצורפו לתגובת המשיבה).

חרף כל אלה, קבל בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעור הוועדה על החלטתי מן הטעם שהתנהלות הוועדה באותה מקרה "הגם שלקתה ברשלנות, אין בה כדי לפגוע בתחושת הצדק, הן לאור האנטרס הצבורי שבקיום צוים שפוטיים והן לאור ההלכה הפסוקה לפיה השתהות באכיפה אינה משולה להשתהות בהפעלת סמכות מינהלית אחרת..." (עפ"א (חיפה) 15711-09-19).

...

לשאלתי מדוע אם כך, וגם לאור קביעות בית המשפט בגזר הדין שניתן כנגד המבקשת בתיק העיקרי בשעתו, לפיהן היא "לא מבינה את חומרת העבירות ולמעשה מביעה זלזול של ממש בחוק ועושה ככל העולה על דעתה...", לא הוגש כנגד הנאשמת אף לא כתב אישום אחד במשך אותן 20 שנים, בגין אי קיום הצו, השיבה ב"כ המאשימה כי "אין לה תשובה". דיון והכרעה לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים, הוראות החוק הרלבנטיות וההלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

חרף כל אלה, קבל בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעור הועדה על החלטתי מן הטעם שהתנהלות הועדה באותה מקרה "הגם שלקתה ברשלנות, אין בה כדי לפגוע בתחושת הצדק, הן לאור האינטרס הציבורי שבקיום צווים שיפוטיים והן לאור ההלכה הפסוקה לפיה השתהות באכיפה אינה משולה להשתהות בהפעלת סמכות מינהלית אחרת..." (עפ"א (חיפה) 15711-09-19).

מפני כל אלה סברתי כי דין הבקשה להידחות .

עניינה של השניה – מתן פסק דין לחובת הנתבע נוכח אי קיום החלטה בדבר השלמת הליכים מקדמיים, וליתר דיוק – אי מתן תצהיר תשובות לשאלון.

הנתבע - מר יגאל בן גיאת, הציג את עצמו בכתב ההגנה כבעל חברה משפחתית בשם "תמגי", שעיסוקה בניהול פרויקטים בתחום הפיקוח והבניה.

ביום 21/5/2019 הוגש כתב הגנה ע"י הנתבע, שבמסגרתו הבהיר הנתבע וטען כי הוא מונה ע"י חב' מאסטר פוד כמנהל חצוני לפרויקט של בניית תוספת למבנה קיים במפעל לאריזת דגים בקבוץ גבע (להלן: "הפרויקט").

שכן במהלך הדיון מיום 9/7/2010 אישר התובע כי הוא אכן קיבל מענה על השאלון, אם כי לדבריו המענה ניתן באיחור ורק לאחר הגשת הבקשה על ידו.

...

כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי המקרה דנן, הוא אחד מאותם מקרים מיוחדים וחריגים, אך ברורים, בהם מתקיימים התנאים לסילוק התובענה על הסף, באשר עובדות כתב התביעה, על הנספח שצורף לה (המכתב), אינם מקימים עילת תביעה נגד הנתבע, ואינם יכולים לזכות את התובע בסעד הנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1956 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ו/או מכוח חוק אחר, לכן זה המקום, זה הזמן, וזה השלב הנכון ביותר לנעול את שערי בית המשפט בפני התובע, ולחסוך ממנו הוצאות רבות שעשויות להיגרם לו ולנתבע כתוצאה מהתמשכות הליך זה, שהינו ללא כל ספק - הליך סרק, בלשון המעטה.

מדובר אם כן בבקשה הנסמכת על נימוקים משפטיים ולא עובדתיים ומשכך, ולאחר דיון משפטי בבקשה, ומשהגעתי למסקנה כי גם במידה וכל העובדות שבכתב התביעה יוכחו במלואן, הרי שאין הדבר מזכה את התובע בסעד כלשהו, לא נותר אלא לסלק את התביעה על הסף.

סופו של דבר, הבקשה לסילוק התובענה על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

שטח גג נוסף בו נעשה שימוש הוא השטח שמעל קומתה התחתונה של הדירה ואשר מעליו לא ניבנתה תוספת הבניה.

הסעדים המבוקשים על ידי התובעים בהליך זה הם פיצוי בגין הנזק שניגרם להם בשל אי קיום ההיתחייבות, פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה בשל אי קיום ההיתחייבות והתעלמות הנתבעים מפניותיהם הרבות לאורך השנים ומתן צו עשה שיורה לנתבעים למלא את ההיתחייבות ולמצער את רישום ההרחבה.

כך למשל: אינו דומה דייר שקולו נידרש להשגת הרוב לקיום הפרויקט לדייר שהמשא ומתן עמו נמשך לאחר שהושג הרוב הדרוש; אינו דומה דייר שקולו נידרש ומכריז כי אם מבוקשו לא יינתן "תמות נפשו עם פלישתים" לדייר במצב דומה שאינו מוכן ללכת "עד הסוף"; אינו דומה דייר שמצבו מבחינת שימוש בשטחים ייחודי לדייר שמצבו דומה לדיירים אחרים כך שמתן תמורה עודפת יחייב הענקת תמורה לדיירים נוספים; אינו דומה פרויקט גדול בו הרווח המוחלט גדול לפרויקט קטן בו "נספר" כל מטר של בניה; אינו דומה פרויקט המבוצע על ידי יזם "גדול", אשר לו יעדים אסטרטגיים מעבר לרווח הנקודתי בפרויקט, לפרויקט של יזם "קטן" שהחלטותיו מתקבלות אך ורק מבעד לפריזמה של הרווח בפרויקט הנוכחי, וכך הלאה.

לאחר שנת 2011 נעשו פניות לועדה המקומית לתיכנון ולבניה (כפי שעולה מן האישורים מן השנים 2011 ו-2014) אולם הפניה למפקח על רישום המקרקעין נעשתה רק ביום 26.10.2017 (כעולה מן התעוד שעל גבי החלטת המפקח).

...

בסך הכל ישלמו הנתבעים לתובעים סך (מעוגל) של 104,000 ₪.

התובעים אינם זכאים להחזר הוצאות בגין חוות הדעת הנוספת שהגישו (עו"ד הלפרט) נוכח המנותח לעיל והמסקנה בנוגע להשפעת הסכם ההתחדשות על הפיצוי.

בהתאם לסכום הזכייה ונימוקי פסק הדין ישלמו הנתבעים לתובעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בית משפט השלום בקריות תו"ב 30058-11-16 ועדה מקומית לתיכנון לב הגליל נ' נמארנה תיק חצוני: בפני כבוד השופטת סימי פלג קימלוב מאשימה ועדה מקומית לתיכנון לב הגליל נאשם סלים נמארנה החלטה

ההליך שבפני בדיון ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו וטען, באמצעות בא כוחו, כי בידי הנאשם היתר משנת 2000 ולפיו התוספת המיוחסת לנאשם עוד בכתב האישום המקורי ניבנתה בהיתר ועוד אז לא היה, לשיטת הסנגור, כל מקום להגיש כתב אישום וכלשונו: "מדובר במקרה מיוחד, כתב האישום מייחס אי קיום צו הריסה לקומה נוספת, קומה ב', כאשר כנגד הנאשם הוגשו 2 כתבי אישום, האחד תיק 6832/01, כאשר העובדות שם בניית קומה נוספת (קומה ב' מעל ביניין קיים), בעוד הוגש תיק נוסף בשל אי קיום ההריסה נשוא כתב האישום. כוונתי לסע' 3א' בכתב האישום. הנאשם היה נוכח בדיונים והודה. אולם מבדיקה נוספת, מתברר שלנאשם היתר בניה מאז שנת 2000, לקומה ב', אין מקום להגיש כתב אישום כנגד הנאשם בגין עובדות אלו". לאור טענת הנאשם נשמעה עדות מפקח הועדה המקומית לתיכנון ובניה והוגשו ראיות בהסכמה.

...

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לזיכוי הנאשם בשל טענה של "אין להשיב לאשמה.

בשל צאתי לשבתון אני קובעת להמשך שמיעת ראיות הגנה וסיכומים בעל פה ליום 4.1.24 בין השעות 10:00 ועד השעה 12:00 .ככל שישנם עדי הגנה הם יוזמנו למועד זה. כמו כן יהיה הנאשם ערוך לעדותו ככל שיבקש להעיד.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותזמנם למועד שקבעתי.