אי קבלת ערעור על החלטת שופט משפחה לפסול עצמו

] ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (השופטת הבכירה ש' ברגר) מיום 20.2.2020 בתלה"מ 41598-11-16, תלה"מ 41647-11-16 ותלה"מ 5357-12-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינו של המערער.

בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטה זו התקבלה בחלקה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 4.7.2019, אשר קבע כי אין מניעה להורות שחוות הדעת תיכלול הערכת מסוכנות וכי הצדדים יהיו רשאים להציג למומחה רשימה של המסמכים בתיק, מבלי לפרט את תוכנם.

...

לשיטת המערער, האופן בו מנהל המותב את ההליכים בין הצדדים והחלטות שקיבל במסגרתם מובילים למסקנה כי דעתו של המותב מוטה נגדו באופן שיטתי.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת (השופט מ' שדאפנה) מיום 17.11.2020 בת"ע 3059-10-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינה של המערערת.

המערערת הוסיפה וטענה כי בהחלטה מיום 1.11.2020, בה נדחתה בקשתה לזימון העדים, נפלה טעות עובדתית שאי-תקונה גרם לה "עוות דין". בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בו ביום בהחלטה קצרה וקבע: "הבקשה נדחית אף ללא צורך בקבלת שאר בעלי הדין. הוגשה כבר בקשה לפסלות וביהמ"ש דחה אותה. על ההחלטה אף הוגש ערעור לעליון שגם כן נדחה. על [המערערת] לפעול לאלתר להגשת סיכומים". יצוין כי ביום 19.11.2020 דחה בית המשפט בקשה מטעם המערערת להארכת מועד להגשת סיכומיה נוכח כוונתה להגיש את העירעור דנן, בקבעו כי "בקשת פסלות כבר הוגשה והוכרעה ע"י שתי ערכאות ועל כן אין שום סיבה המצדיקה עתירה [כך במקור] לבקשת עיכוב ההחלטה". מכאן העירעור שלפניי, בו טוענת המערערת כי החתימה על הפסיקתה ודחיית בקשותיה לזימון העדים מהוות "ראיה חותכת כי בית משפט קמא גיבש לעצמו עמדה סופית בתיק לפני סיום שמיעת העדים ולכן מסרב לשמוע את שני העדים אשר נשארו מטעם [המערערת] בתיק". המערערת סבורה כי החלטותיו של בית המשפט "לא מאזנות, מקפחת זכויותיה של [המערערת] ואף עוינות ל[בא-כוחה של המערערת]", וכי היתנהלותו מעידה על חשש ממשי למשוא פנים ועל כך שדעתו ננעלה.

...

בחלוף מספר ימים שבה המערערת וביקשה את זימונם של העדים, אך בית המשפט דחה את הבקשה ביום 1.11.2020 בציינו "[למערערת] הזכות לנקוט בהליך המתאים כנגד ההחלטה שניתנה. [המערערת] תפעל לקיים את החלטתי מיום 26/10/20". להשלמת התמונה יצוין כי בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת על ההחלטות מיום 26.10.2020 ומיום 1.11.2020 נדחתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 16.11.2020 (רמ"ש 20986-11-20; הנשיא א' אברהם).

המערערת הוסיפה וטענה כי בהחלטה מיום 1.11.2020, בה נדחתה בקשתה לזימון העדים, נפלה טעות עובדתית שאי-תיקונה גרם לה "עיוות דין". בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בו ביום בהחלטה קצרה וקבע: "הבקשה נדחית אף ללא צורך בקבלת שאר בעלי הדין. הוגשה כבר בקשה לפסלות וביהמ"ש דחה אותה. על ההחלטה אף הוגש ערעור לעליון שגם כן נדחה. על [המערערת] לפעול לאלתר להגשת סיכומים". יצוין כי ביום 19.11.2020 דחה בית המשפט בקשה מטעם המערערת להארכת מועד להגשת סיכומיה נוכח כוונתה להגיש את הערעור דנן, בקבעו כי "בקשת פסלות כבר הוגשה והוכרעה ע"י שתי ערכאות ועל כן אין שום סיבה המצדיקה עתירה [כך במקור] לבקשת עיכוב ההחלטה". מכאן הערעור שלפניי, בו טוענת המערערת כי החתימה על הפסיקתה ודחיית בקשותיה לזימון העדים מהוות "ראיה חותכת כי בית משפט קמא גיבש לעצמו עמדה סופית בתיק לפני סיום שמיעת העדים ולכן מסרב לשמוע את שני העדים אשר נשארו מטעם [המערערת] בתיק". המערערת סבורה כי החלטותיו של בית המשפט "לא מאזנות, מקפחת זכויותיה של [המערערת] ואף עוינות ל[בא-כוחה של המערערת]", וכי התנהלותו מעידה על חשש ממשי למשוא פנים ועל כך שדעתו ננעלה.

דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (השופטת ר' באום) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 7984-01-21 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינו של המערער.

על טענה זו הוסיף המערער טענות הנוגעות להחלטות דיוניות ואף טענות שדבק בהן שהוי, אך טענתו העיקרית של המערער, הנוגעת להחלטה בעיניין הסרטונים – לא קיבלה מענה בהחלטת המותב או בתגובת המשיבים.

המותב פטר את בקשת הפסלות כולה בקבעו כי זו הוגשה בשיהוי ועוסקת בהחלטות דיוניות, אף שהמערער הבהיר כבר בבקשת הפסלות כי קיבל גישה להליכים השני והשלישי למניעת הטרדה, אשר נדונו במעמד צד אחד, רק ביום 2.6.2022, ועיון במערכת "נט המשפט" מאשש טענה זו. יש להצר על כך שהמותב נימנע מלהבהיר את משמעות קביעתו כי הוא מאמין לטענות המשיבים (ראו והשוו: ע"א 8193/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 (7.2.2022)); 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021)).

...

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

בנסיבות אלה, קביעתו הנחרצת של המותב אשר לפיה הוא מאמין לטענות המשיבים בדבר אלימות קשה שהפעיל המערער נגדם – טענות שאותן המערער מכחיש בתוקף – תוך שבית המשפט מאמץ בעניין זה טענות שהעלו המשיבים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד, מבלי שצפה בראיות שהוצעו לו ומבלי ששמע עדויות, יש לה השפעה על ההליך נושא הערעור דנן ומשלא ניתנה מצד המותב כל הבהרה לקביעה זו בהחלטת הפסלות – אני סבורה כי מן הראוי שהמותב יימנע מלהמשיך לדון בעניינם של הצדדים, למצער מטעמים של מראית פני הצדק.

הערעור מתקבל אפוא, וההליך תמ"ש 7984-01-21 יועבר לטיפולו של מותב אחר.

ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה (השופטת י' שקדי שץ) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 62971-09-14 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינה של המערערת.

המותב הטעים כי ההליך מסדיר את חלוקת העזבון לאחר שהתקבלו כבר החלטות בעיניין זהות היורשים והיקפו של העזבון, ולפיכך טענות הנוגעות לערכאות הקודמות שנדרשו למחלוקות בין הצדדים ולהחלטות שניתנו, אינן יכולות להצדיק את מניעת מכירת המקרקעין בשלב זה. ביום 25.4.2022 הוגשה בשם המערערת בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין.

...

דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלה, ומשדין הערעור להידחות מן הטעמים שפורטו לעיל, איני רואה מקום להידרש לסוגיית התצהיר שצורף לבקשת הפסלות ולערעור.

אשר על כן, הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט י' אליהו) בתלה"מ (מישפחה ת"א) 55093-03-22 מיום 10.7.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינו של המערער.

כאמור, בקשת רשות לערער על ההחלטות לעניין סמכויות המשיבה שניתנו בהעדר תגובתו של המערער התקבלה, ואלו הוחזרו לבית המשפט לעינייני מישפחה שיכריע בהן לאחר קבלת עמדתו.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

הערעור נדחה אפוא.