מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי קבלת הודעה מהמוסד לביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(1)       הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן; (2)       עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3)       הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נימסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג חוזה עבודה או הסכם קבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף הם לא נימסרה הודעה כאמור".
בית הדין הארצי קבע כי סעיף זה "נועד לצמצם את מספר המקרים בהם בקע מיפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה על ידי קביעת תנאים המצביעים על הזיקה בין מאמץ לא רגיל או פגיעה בקיר הבטן במהלך העבודה לקרות הבקע" (עב"ל (ארצי) 53/08 ליאוניד ברלכיס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.10.2008); הטעם לכך הנו כי בקע מיפשעתי נוטה להתפתח במשך זמן רב ועשוי להגרם על ידי גורמים שונים, שאינם בהכרח קשורים לעבודה.
נזכיר כי סיפת סעיף 84(3) לחוק קובעת כי ניתן לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נימסרה הודעה למעסיק, כלומר המחוקק אפשר גמישות בתנאי זה. בנסיבות המקרה דנן, בו התובע והעד מאשרים כי התובע ביקש להעביר הודעתו למעסיק אולם ייתכן שזאת לא עברה מסיבות שאינן תלויות בתובע, אנו סבורים כי אין לזקוף את אי קבלת ההודעה למעסיק לחובתו של התובע.
...
לגרסה זו של התובע לא מצאנו תימוכין.
לאור העובדה כי מר נעים העיד שהתובע נכח בעבודה באותו יום, לא מצאנו לנכון לייחס לפרט זה משקל משמעותי.
לאור העובדה כי התובע טען דווקא למשקל פחות מהמשקל שטען המעסיק, אנו מקבלים את גרסתו של התובע וקובעים כי הדוד שהרים שקל 25 ק"ג. סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הוכחת מאמץ בלתי רגיל בעבודה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לכן, הובהר בתקנות כי בתצהיר שמגיש הנמען ניתן להעלות טענות הנוגעות לאי הגעת או לאי קבלת ההודעה בתיבה, הא ותו לו. הינה כי כן, טענות מסוג אחר המועלות התצהיר, כגון קשיים בגישה לתיבת הדואר האלקטרוני, או תקלות טכניות שהקשו על העיון בהחלטה במערכת "נט המשפט", אינן יכולות ככלל לפגוע בתוקפה של ההמצאה המתגבשת כאמור לאחר שההודעה "הגיעה" או "התקבלה" בתיבת הדואר האלקטרוני".
בהתאם להלכה הפסוקה, ערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בתשתית העובדתית שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית, במיוחד בנסיבות בהן צד להליך "מבקש להוסיף לתשתית העובדתית בעקבות חוות דעת שניתנה וכמעין "מקצה שיפורים" מאוחר בעקבותיה" (ראו: עב"ל (ארצי) 12338-06-10 אשר חמו – המוסד לביטוח לאומי, 23.2.2012).
...
למעלה מן הנדרש, וככל שניתן היה לראות בטענות המבקש בפתח בקשת רשות הערעור ובתשובתו לתגובת המשיב, כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, שוכנענו, כי המבקש לא הצביע על 'טעם מיוחד' המצדיק היעתרות לבקשה.
נוכח כל האמור, לא ניתן להעריך שסיכוייה של בקשת רשות הערעור טובים.
לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור אינה מתקבלת לרישום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

אמנם, המבקשת מציינת בסיכומיה כי "בוצעה פעולת זכוי ימי המחלה עם קבלת הודעת המוסד לביטוח לאומי, לפיה הוכרה תאונת העובד כתאונת עבודה". אולם, כפי שצוין על-ידי אחת מחברי ההרכב בבית המשפט המחוזי (השופטת ת' נאות פרי), טענה זו, אשר הועלתה לראשונה בסיכומי המבקשת, הריהי הרחבת חזית.
...
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת קרנית.
גם את טענתה של המבקשת בנוגע לעיוות הדין אשר נגרם לה, לכאורה, ממחיקת התצהירים שצורפו לסיכומיה – אין בידי לקבל.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער הפנה לתיק ב"ל 50658-03-20 יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 10.3.22) שם נקבע, כי פרק הזמן הסביר להגעת הודעה הוא 15 יום.
זאת ועוד, כבר נפסק על סמך הילכת צרור, כי "הזמן הסביר לקבלת מכתב מהמשיב הוא כחודש בקירוב" (ב"ל 29696-11-19 עמרם אייזן נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 23.04.2020)) (וראו גם: ב"ל 8980-05-21 בת שבע וייס נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.5.22)).
ודוק: המערער הצהיר פעמיים, כי כלל לא קיבל את ההודעה אלא משך את הפרוטוקול מסניף נתניה, לאחר פגרת פסח וסגר קורונה, והמשיב לא ביקש לחקור את המערער על תצהיריו אלה.
...
המשיב טוען, כי יש לדחות את הערעור על הסף מחמת התיישנות שכן הוגש בחלוף המועדים הקבועים בתקנות.
בנוסף, המשיב טוען, כי יש לדחות את הערעור גם לגופו של עניין שכן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר.
מן הכלל אל הפרט לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי שיש לקבל את הערעור לרישום מהנימוקים שלהלן.
מכל מקום, משלא שוכנעתי, כי חל איחור במועד הגשת הערעור, איני נדרשת להרחיב על כך. למען הסדר הטוב אוסיף, כי עיון בהודעת הערעור מעלה, כי סיכויי הערעור אינם מבוטלים.
סיכומו של דבר, לאור הראיות בדבר אי-קבלת ההודעה אשר המשיב בחר שלא לסתור, חלוף הזמן הסביר מהמועד בו המשיב טוען, כי ההחלטה נשלחה עד להגשת הערעור וטענותיו הטובות לכאורה שיש למערער כנגד החלטת הוועדה מצאתי לקבוע, כי הערעור מתקבל לרישום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור האמור לעיל, טען כי שכרו הקובע לצורך חישוב זכויותיו הוא משרה מלאה בשכר יומי של 580 ₪ בערכי נטו ומכאן ששכרו החודשי הוא 13,920 ₪, ותבע את הרכיבים הבאים: הפרשות לקרן פנסיה (תגמולי מעסיק + תגמולי עובד), תגמולי מעסיק לפצויי פיטורים, קרן הישתלמות, דמי נסיעות, הוצאות אש"ל בהתאם לצוו ההרחבה, פדיון ימי חופשה, פדיון דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי קבלת תלושי שכר ופצוי בגין אי קבלת הודעה לעובד על תנאי העסקה.
השאלה מוכרעת על יסוד התשתית הראייתית הנפרשת בפני בית הדין, בהתאם לאמות מידה, קריטריונים ומבחנים שונים שפותחו בהלכה הפסוקה (ע"ע (ארצי) 1403/01 סוהייר סרוג'י - המוסד לביטוח לאומי, לט (2004) 686).
...
דיון והכרעה נקדים ונדון בשאלה, האם התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ביחס לטענתו, לפיה עבד עבור הנתבעים, ונציין כבר עתה, כי בהתאם למסכת הראיות שנפרשה בפנינו, באנו לכלל מסקנה כי יש לבכר את גרסתו של התובע, ולהלן טעמינו.
פדיון דמי הבראה בהתאם לחישוב שערך התובע, ושלא נסתר, ומשלא הוצגה ע"י הנתבעים כל ראיה לכך ששולמו לתובע דמי הבראה, אנו פוסקים לו סך של 6,550 ₪ בגין רכיב זה. דמי חגים בהתאם לחישוב שערך התובע, ושלא נסתר, ומשלא הוצגה ע"י הנתבעים כל ראיה לכך שהתובע קיבל תשלום עבור ימי חג (בהתאם לחגי ישראל או בהתאם לחגי האסלאם), ומשלא מצאנו כי נפלה טעות בחישוביו, אנו פוסקים לו דמי חגים בסך 12,180 ₪.
אחרית דבר התביעה מתקבלת ואנו מחייבים את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) הפרשות לפנסיה – 20,064 ₪; (2) הפרשות לפיצויי פיטורים – 18,465 ₪; (3) דמי נסיעות – 9,820 ₪; (4) אש"ל – 15,360 ₪; (5) פדיון דמי חופשה – 21,651; (6) פדיון דמי הבראה – 6,550 ₪; (7) דמי חגים – 12,180 ₪; (8) פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר – 10,000 ₪; (9) פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – 2,500 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לתובע השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו