אי צירוף מסמכים בהליך סדר דין מהיר

שיעור הפצוי: התביעה דנן אשר סכומה הועמד על סך 50,000 ₪ בכותרת התביעה, הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, במסגרתו ניתן להגיש תביעה עד לסך של 75,000 ₪.

לאור המפורט לעיל, ותוך היתחשבות בהצהרת ב"כ התובע 2 לפיה הוצאות המומחה מטעם התביעה עמדו על סך 2,200 ₪, בהצהרת ב"כ הנתבעת לפיה הוצאות המומחה מטעם ההגנה עמדו על סך 2,900 ₪, (ר' פרו' מיום 3.10.17, עמ' 31, שו' 6-9), בכך שהתובע 2 חוייב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,800 ₪ בגין אי התייצבותו לדיון שהתקיים ביום 19.9.17 בשל טעות משרדית וכן בהתנהלותה הדיונית של התביעה לכל אורך ההליך – ובכלל זה, למשל, אי-צירוף כל המסמכים אשר יש לצרף לתביעה אשר נפתחת כתביעה בסדר דין מהיר, כנדרש בתקנה 214ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד – 1984, ובהמשך, שהוי ניכר בהגשת חוות דעת המומחה (ר' גם החלטתי בהקשר מיום 13.6.17 במסגרתה חוייב התובע 2 לשלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ בגין הארכת המועד הנוספת להגשת חוות דעת המומחה ואי תשלום הסכום שנקבע על ידי ביהמ"ש במועד), נקבע בזאת כי הנתבעת תשלם לתובע 2 פיצוי בסך 3,000 ₪.

...

לאור המפורט לעיל, ותוך התחשבות בהצהרת ב"כ התובע 2 לפיה הוצאות המומחה מטעם התביעה עמדו על סך 2,200 ₪, בהצהרת ב"כ הנתבעת לפיה הוצאות המומחה מטעם ההגנה עמדו על סך 2,900 ₪, (ר' פרו' מיום 3.10.17, עמ' 31, שו' 6-9), בכך שהתובע 2 חוייב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,800 ₪ בגין אי התייצבותו לדיון שהתקיים ביום 19.9.17 בשל טעות משרדית וכן בהתנהלותה הדיונית של התביעה לכל אורך ההליך – ובכלל זה, למשל, אי-צירוף כל המסמכים אשר יש לצרף לתביעה אשר נפתחת כתביעה בסדר דין מהיר, כנדרש בתקנה 214ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד – 1984, ובהמשך, שיהוי ניכר בהגשת חוות דעת המומחה (ר' גם החלטתי בהקשר מיום 13.6.17 במסגרתה חוייב התובע 2 לשלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ בגין הארכת המועד הנוספת להגשת חוות דעת המומחה ואי תשלום הסכום שנקבע על ידי ביהמ"ש במועד), נקבע בזאת כי הנתבעת תשלם לתובע 2 פיצוי בסך 3,000 ₪.

לסיכום: בימינו אנו, עת מקשי המקלדת עלולים לשמש כרחב ביד כל אדם, חשוב כי יידע כל אדם כי יש השלכות למעשיו – ובהתאם יכלכל פועלו.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה, באופן חלקי.

הנתבעת בחרה שלא לחשוף את ההודעה המפורטת שמסר לה בעל המכון (מוצג נ/3), אלא בשלב דיוני מיתקדם מאוד כמפורט לעיל, והדבר בעייתי משפטית ואף מחשיד, הן מאחר שמדובר בהליך בסדר דין מהיר שמחייב חשיפה מוקדמת של כל המסמכים הרלוואנטיים (ואף לתצהירו של בעל המכון המסמך לא צורף), והן מאחר שזהו המקום היחיד שבו מוצגת גרסה עובדתית של הנתבעת בשלב הטרום משפטי, ואי-חשיפתה בשלב מוקדם יותר פגעה בתובעת ובנהג, שלא ידעו מהי גרסת בעל המכון ולכן גם לא יכלו להיתמודד עימה, לא בהיערכות לקראת המשפט ולא במהלך חקירתו של הנהג במשפט.

...

וכך רושם שם בעל המכון בפסקה הרביעית: "בסמוך לתחילת השטיפה עמדתי ליד הרכב ובצמוד למחשב מכונת השטיפה וכאשר הרכב התחיל את פעולת השטיפה נעצרה לפתע מכונת השטיפה באופן עצמאי כחלק מפעולת בטיחות ונגשתי לתוך המכונה והבחנתי שמספר הרכב בתוספת מסגרת מפלסטיק של הרכב נפלו. לאחר שלקחתי אותם לידי לחצתי שוב על המשך פעולת המכונה ושטיפת הרכב". הכרעה שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת, שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח שמלוא הנזקים מושא התביעה נגרמו באירוע, כי מבוטח הנתבעת אשם בנזיקין בהתרחשותם וכי התובעת זכאית לתחלוף בנסיבות.

אני מוכן אף להניח לחובת הנהג כי הוא ניסה פה ושם לייפות את עדותו, למשל כשהתיימר לתאר שראה חלקים מתעופפים במנהרה (בסיכומו של דבר איני סבור שסביר שהוא ראה זאת), אך הגזמה זו, שגם היא אופיינית לעדים רבים, גם כאלו המעידים אמת, אינה פוגמת בליבת עדותו, שמצאתי כי היא מקבלת חיזוק גם משאר הראיות.

הנזק מושא התביעה הוכח שוכנעתי כי הנזק הנטען בכתב התביעה הוכח באופן מספיק.

ראשית, אני מקבל בעניין זה כאמינה את עדות הנהג, לרבות בעניין מצבו התקין של הרכב עובר לאירוע; שנית, שמאי הרכב מטעם התובעת לא נחקר על חוות דעתו, ולכן היא לא נסתרה; שלישית, בעל המכון אישר למעשה בעדותו כי ראה בעינו בזמן אמת את הנזקים הנטענים, אך סבר לשיטתו ולהשערתו כי הללו נזקים שאינם קשורים לאירוע והתרחשו לפני האירוע (השערה שאינה מקבלה); רביעית, מוקד והיקף הנזק מתיישבים עם נסיבות האירוע.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

הואיל ומדובר בתובענות בסדר דין מהיר, הרי שהיה על התובעת לשפוך אור ולצרף כל מיסמך רלוואנטי באשר הוא, אולם רשימת המסמכים אשר צורפה לכתבי התביעה, הייתה רשימה בת שני פריטים: חשבונית והתראה בנוגע לאותו פריט.

אי צירוף המסמכים, כאשר גם תצהיר עדות ראשית אשר צורף היה לקוני וסתמי, לטענת הנתבעים, מביא לאי הרמת הנטל המוטל על התובעת, ומהוה פגם היורד לשורשו של הליך.

ביום 10.11.2016 היתקיים קדם משפט, במסגרתו נתבקשה מחיקת התובענה בשל היותה לקונית ושאינה מרימה כל נטל ראייתי שהוא, ובהתאם הוחלט על ידי: " לאחר קיום ישיבת מקדמית אני סבור כי אכן יש טעם רם בדברי ב"כ הנתבעת כי תצהירי עדות ראשית אשר הוגשו אינם מגלים עילה, ואולם איני סבור שיש הצדקה למחוק תביעה על מנת שתוגש מחדש וניתן לרפא את הפגם בדרך אחרת. בנסיבות העניין אין צורך להעביר את התובענה לפסים של סדר דין רגיל, אולם מטעמים של מתן היזדמנות ראויה לשני הצדדים לאחר מיקוד המחלוקת, אתיר לתובעת להגיש תצהירים משלימים ככל שיוגשו בתוך 45 ימים מהיום. לאחר קבלת התצהיר המשלים תנתן הוראה מתאימה בדבר המשך ההליך או הצורך בהגשת תגובה. שאלת ההוצאות תבחן בסיומו של ההליך." בית המשפט גילה דעתו באופן אקטיבי, כי כתבי הטענות והתצהירים אינם מגלים עילה ואינם מרימים כל נטל ראייתי, והתיר הגשת תצהירי עדות ראשית משלימים למרות חלוף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, וזאת מתוך רצון לרפא פגם בהליך; ביום 5.1.2017 הוגש תצהיר משלים, גם הפעם – ללא אסמכתות, הזמנות, יומני עבודה, תעודות משלוח, וכל אשר צורף היה מספר תמונות שלא ברור מתי צולמו וכיצד הן מוכיחות דבר, ואותה חשבונית שהייתה בתיק, יחד עם תצהיר לאקוני וקצר בן עמוד ורבע, שאינו מכיל דבר מלבד טענות בעלמא.

...

הגם שישנו צדק רב בדבר הנתבעים, בדבר לקוניות התביעה, היעדר אסמכתאות, והרחבת חזית, סבורני כי מן הראוי לכרוך רכיבים אלה בפסק הדין.

ביום 10.11.2016 התקיים קדם משפט, במסגרתו נתבקשה מחיקת התובענה בשל היותה לאקונית ושאינה מרימה כל נטל ראייתי שהוא, ובהתאם הוחלט על ידי: " לאחר קיום ישיבת מקדמית אני סבור כי אכן יש טעם רם בדברי ב"כ הנתבעת כי תצהירי עדות ראשית אשר הוגשו אינם מגלים עילה, ואולם איני סבור שיש הצדקה למחוק תביעה על מנת שתוגש מחדש וניתן לרפא את הפגם בדרך אחרת. בנסיבות העניין אין צורך להעביר את התובענה לפסים של סדר דין רגיל, אולם מטעמים של מתן הזדמנות ראויה לשני הצדדים לאחר מיקוד המחלוקת, אתיר לתובעת להגיש תצהירים משלימים ככל שיוגשו בתוך 45 ימים מהיום. לאחר קבלת התצהיר המשלים תינתן הוראה מתאימה בדבר המשך ההליך או הצורך בהגשת תגובה. שאלת ההוצאות תיבחן בסיומו של ההליך." בית המשפט גילה דעתו באופן אקטיבי, כי כתבי הטענות והתצהירים אינם מגלים עילה ואינם מרימים כל נטל ראייתי, והתיר הגשת תצהירי עדות ראשית משלימים למרות חלוף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, וזאת מתוך רצון לרפא פגם בהליך; ביום 5.1.2017 הוגש תצהיר משלים, גם הפעם – ללא אסמכתאות, הזמנות, יומני עבודה, תעודות משלוח, וכל אשר צורף היה מספר תמונות שלא ברור מתי צולמו וכיצד הן מוכיחות דבר, ואותה חשבונית שהייתה בתיק, יחד עם תצהיר לקוני וקצר בן עמוד ורבע, שאינו מכיל דבר מלבד טענות בעלמא.

אם נצרף היעדר הבאת ראיות כלל, היעדר זימון עד, לשאלות של שיהוי וניקיון כפיים (לא נעלם מבית המשפט כי התובעת התעלמה בכתבי טענותיה ממכתבי ההתראה לפני נקיטת הליכים או ממכלול מערכת היחסים שבין הצדדים, כאילו דובר בעבודה יחידה ללא קשר לפרויקט בניה מתמשך), דינה של התובענה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.

אי צירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמכים -כעילה לדחייתה טרם שאפנה לידון בבקשה לגופה, מצאתי לסלק אבן נגף שעניינה בטענת הסף של הנתבע ולפיה, בהעדר תצהיר התומך בבקשה – יש לדחותה על אתר.

לאור האמור, הוחרג הליך סדר דין מהיר בתקנה 214ח לתקסד"א, באופן שבו נקבע כי לכתבי הטענות יצורפו כלל המסמכים הנוגעים לתובענה לרבות הצהרה על המסמכים הנוגעים לנטען בכתבי הטענות ותצהיר גילוי המסמכים כאמור.

...

מנגד, טען הנתבע כי דין הבקשה להידחות מחמת היעדר תצהיר תומך לטענות העובדתיות הנטענות בבקשה כנדרש בדין.

בנסיבות האמורות, וללא הסבר מפורט מצד התובעת, כיצד מסמכים אלו רלוונטיים לחשיפת האמת, לא ניתן להיעתר לבקשה במתכונתה, מטעם זה לבדו (ראו: ת"א (חד') 44411-06-11 מוהנד מוגרבי ואח' נ' מ.בר תחזוקה בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 6.6.2012)).

סוף דבר, בקשת התובעת - בשלב זה, מתקבלת בחלקה ולפיכך, אני מורה לנתבע לגלות בתצהיר את מסמכים 4 ו - 5 (בהתאם למספר הסידורי שבבקשה) וזאת בתוך 30 יום.

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי בדואר רשום עם אישור מסירה.

אני סבורה שאין לקבל את בקשת התובע מהנימוקים הבאים: בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 לא באה היתייחסות לאמור בסעיף 18(ד) בכתב התביעה, בנוסף לא צירפה הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים כנדרש בהליך של סדר דין מהיר.

...

לפיכך הבקשה לתיקון פרוטוקול מתקבלת באופן חלקי כך שיתווסף בפרוטוקול לפני ההחלטה השורה הבאה: "ביהמ"ש פונה לנתבעות ושואל לגבי ההזמנה 300194/11 ומי מהנתבעות השיבה שאין את ההזמנה הזו". זה המקום להידרש לטענה נוספת שהעלה התובע לגבי הבקשה לצירוף אסמכתאות שהגישה הנתבעת 2 ביום 26.2.19.

משיקולים של יעילות דיונית, אני מורה על מחיקת כתב התשובה כפי שהוגש.

בגין האיחור במועד הגשת כתבי התשובה לתיק ביהמ"ש ובעיקר בגין ההיקף הבלתי מתקבל על הדעת של כתבי התשובה, בגין דחיית הבקשה להעברת התיק לסדר דין רגיל וכן בגין דחיית הבקשה לצירוף נתבעת, ישלם התובע לנתבעת 2 סכום של 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.