אי צירוף העירייה כמשיבה בערעור על שומת ארנונה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 40290-04-15 עירית טירת כרמל נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ תיק חצוני: מספר תיק חצוני לפני כבוד השופטת עפרה ורבנר התובעת/המבקשת: עירית טירת כרמל ע"י ב"כ עו"ד י. דרוקר ואח' הנתבעת/המשיבה: לוקי בניה ופיתוח בע"מ ח.פ. 520041278 ע"י ב"כ עוה"ד טל שחר בלוך ואח' החלטה

עת"מ 21748-06-09 – כתבי בי-דין על נספחיהם, פרוטוקולים; (2) פש"ר 1552/09 כתבי בי-דין על נספחיהם והחלטות בתיק; (3) פר"ק 7139-03-12 כתבי בי-דין על נספחיהם; (4) כתבי השגה / ערעור על שומות ארנונה 2008-2014 על נספחיהם לרבות כל כתבי טענות הבקשות ותצהירים שהגישו הצדדים; (5) מסמכים שנדרשו מהמבקשת ויומצאו על ידה; (6) הסכמי שכירות לנכסים והודעות שינוי מחזיק (הקף ופירוט בכפוף ובהתאם להענות המבקשת לצוי גילוי, עיון ופרטים נוספים); (7) כתבי בי-דין על נספחיהם; (8) התכתבויות בין הצדדים – כפוף לעמידת המבקשת בצוי גילוי מסמכים ומתן פרטים נוספים.

אשר על כן הנני מורה למשיבה להמציא למבקשת, עד לתאריך 6.11.16 בשעה 10:00, העתק מכל השגה או ערר שהוגשו בשמה בהתייחס לשנים הרלוואנטיות, כאמור בתצהירו של מר דרורי, בצרוף ראייה כי ההשגה למנהל הארנונה או הערר, אכן היתקבל בפועל על ידי הגורמים הרלוואנטיים המפורטים בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו – 1976.

...

עיין לעניין זה: רע"א 5452/16 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת יוסף (8.8.16): "זה מכבר נפסק, כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים שהיא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 269 (2005)). נקבע, כי "אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב" (שם, עמ' 271) ודוק: בין הרלוונטיות המסמכים ובין ההכבדה על הצד שכנגד ישנם יחסי גומלין: ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, כך יש להקפיד במידת הרלוונטיות של המסמכים; ככל שהמסמך יותר רלוונטי לליבת המחלוקת, ייטה בית המשפט להיעתר לדרישה על אף ההכבדה הכרוכה בה (עניין בן צבי, פסקה 13).

אשר על כן הנני מורה למשיבה להמציא למבקשת, עד לתאריך 6.11.16 בשעה 10:00, העתק מכל השגה או ערר שהוגשו בשמה בהתייחס לשנים הרלוונטיות, כאמור בתצהירו של מר דרורי, בצירוף ראייה כי ההשגה למנהל הארנונה או הערר, אכן התקבל בפועל על ידי הגורמים הרלוונטיים המפורטים בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו – 1976.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 19388-04-20 אר.די.אס השקעות בע"מ נ' מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה עמ"נ 30515-07-20 עריית פתח תקווה נ' אר.די.אס השקעות בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין מערערת אר.די.אס השקעות בע"מ משיב מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה פסק דין

לפני שני ערעורים על החלטת ועדת הערר לעינייני ארנונה של עריית פתח תקווה מיום 30.3.2020 (ערר 76/19).

מנהל הארנונה דחה את ההשגה, בציינו כי טענות אי.די.אס הוגשו באיחור, בחלוף המועד להגשת השגה על שומת ארנונה.

לאחר הגשת עקרי הטיעון מטעם הצדדים וטרם היתקיים הדיון בעתירה, ביקשה אר.די.אס לצרף כאסמכתא את פסק הדין בעמ"נ (מחוזי תל אביב) 7770-11-19 שובל ניהול השקעות בע"מ כנגד עריית תל אביב (20.7.2020) (להלן: "עניין שובל"), שם לדבריה נפסק כי ב"עולם התיכנון והבניה" אין מניעה שבניין משרדים ישמש לצורך ניהול עסק של בית תוכנה, וכי המציאות בשטח מוכיחה שבתי תוכנה רבים קבעו את מושבם במבנים שבהיתר הבנייה שלהם נקבע כי ייעודם הוא משרדים.

...

שנית, סבורני כי יש ממש בטענת אר.די.אס לפיה הטיעון לעניין הסיווג "מחסנים" אינו הרחבת חזית, בהתחשב בכך שהוכח על ידה כי הנכס סווג בעבר הלא רחוק לפי סיווג זה (נספחים 2-3 לערעור אר.די.אס), עובדה שאף עשויה ללמד על אודות הרלוונטיות של סיווג זה ומן הראוי שהוועדה תיתן דעתה לכך.

כמו כן ובהמשך לאמור סבורני כי ראוי שהוועדה תיתן דעתה לפסק הדין בעניין שובל שהתקבל לאחר שניתנה החלטתה בערר, כאשר על פני הדברים קיימות בו קביעות שעשויות להיות רלוונטיות לעניין הסיווג "בית תוכנה". מנגד, נראה כי טענות מנהל הארנונה בדבר הסיווג על פי השימושים המצויים בהיתר הבנייה, להבדיל מהשימושים המופיעים בדרישת התשלום בגין אגרת בניה, לא זכו להתייחסות הוועדה.

סיכומו של דבר, מבלי שיהיה באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות באילו מטענות הצדדים, סבורני כי טוב תעשה הוועדה לו תאפשר לצדדים פעם נוספת זכות טיעון בפניה, לרבות מתן אפשרות לאר.די.אס להגיב לסיכומי מנהל הארנונה כפי שהורתה הוועדה מלכתחילה.

המערערות טוענות כי זכויות השכירות בנכסים הועברו, בין בהעברת הזכות ובין בהשכרתו לצדדים שלישיים בחלקים ובזמנים שונים, וכי הצדדים השלישיים הם החייבים בתשלום הארנונה בהתאמה לתקופות השכירות ולפי השטחים שהושכרו, ולא הן. המשיבה טוענת כי המערערות הן חברות בשליטת גורם אחד, מר יאיר קרני, שנימנע במירמה מתשלום חובות הארנונה ומיסי הערייה, והערעור הוא המשך היתנהלות זו, במטרה להיתחמק מתשלום החובות.

המערערות מצידן הגישו עררים על שומות הארנונה, וערעורים על החלטות הועדה בהם, הן בעמ"נ 13620-04-16 שבו ניתן ביום 25.05.2017 פסק הדין של סגנית הנשיא כב' השופטת צילה צפת, הן בעירעור שלפניי.

בנוסף, העיריה סומכת את טענת המירמה, על תשובת הבעלים לפנייתה הנ"ל, שציינה כי החוזה המקורי ונספח העברת זכות השכירות הם בתוקף, וכי השוכרת של הנכס כולו היא המערערת 2 (עוד מציינים הבעלים במכתב כי חלק מהנכס בו החזיקו נמכר לחברת יאיר קרני (נספח 9 לסיכומי הערייה); ועל מיסמך נוסף מיום 01.01.2007, שצירפה המערערת 1 להשגה שהגישה בעיניין שומת הארנונה לנכס לשנת 2013, שלפיו טענה כי העבירה את זכות השכירות שלה לחברה שלישית בקבוצת החברות יחד עם המערערות בשם אי. אם. אם. טכנולוג'יס בע"מ (להלן: אי. אם. אם. טכנולוג'יס), אשר אינה משתתפת בהליך שלפניי, אך היתה צד להליכים אחרים שהתקיימו בין הצדדים.

החלטת הועדה ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי המערערות לא הוכיחו בודאות מספקת כי הודיעו לעירייה בזמן אמת מיהם השוכרים, היות שההודעות שנשלחו לכאורה היו חלקיות, לא ברורות, מתוארכות הרבה אחרי תחילת השכירות, ללא שצורפו להן חוזי שכירות וללא שננקטו הליכים לחיוב הערייה לרשום את דבר החזקתם בנכס, ולפיכך נדחו העררים.

...

לפיכך, בכדי להעניק לשני הצדדים את "יומם בבית המשפט" אין מנוס מלקבוע כי הכרעות בית המשפט המחוזי והממצאים שמצא ביחס לזהות המחזיק, סיווג הנכס ושטחו – בטלות.

במקרה שלפניי, אין מנוס מביטול ההחלטה והשבת העניין לועדת הערר.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 5817/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ המערערת: ד"ר מלצר בע"מ נ ג ד המשיבה: עריית ראשון לציון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מ' נד"ב) מיום 18.8.2019 ב-ת"צ 38381-11-17 תאריך הישיבה: כ"ד בחשון התשפ"א (11.11.2020) בשם המערערת: עו"ד חמי דורון; עו"ד אילן שפירא בשם המשיבה: עו"ד אשר אילוביץ'; עו"ד **** זרימאני ][]פסק-דין

בהקשר זה צרפה הערייה פסק דין מיום 13.3.2019 שבו אושר הסדר פשרה בין מוסך סנקביץ ובין הערייה, שלפיו מוסך סנקביץ התחייב לשלם כמחצית מסכום החוב.

מנהל יחידת שומה עסקים בעריית ראשל"צ, שקבל את ההחלטה בנוגע למערערת – לא זומן להעיד מטעם הערייה; ומעדות שמסר בהליך שנערך בועדת הערר לעינייני ארנונה עולה כי הוא קיבל את ההחלטה בעיניינה של המערערת לבדו, מבלי שביקר במרפאה, ותוך היתעלמות מראיות שיש בידי המערערת לכך שלא בנתה בנכס ומעולם לא פעלה בנגוד לחוק.

...

כאמור לעיל, בעקבות המסקנה בדבר היעדר קבוצה שאליה הגיע, בית המשפט המינהלי נמנע מלהכריע ביתר טענות הצדדים לבקשת האישור.

העירייה סברה כי שונות זו צריכה להוליכנו למסקנה כי העניין איננו מתאים לבירור במסגרת של תובענה ייצוגית; ואילו המערערת טענה כי אין כל מניעה לנהל הליך ייצוגי בגין טענות עקרוניות זהות, שבסופו ייערך בירור אינדיבידואלי של שיעור ההשבה לה זכאי כל חבר בקבוצה בגין הנזק שנגרם לו. גם בהקשר זה סבורתני כי יש טעם בטענת העירייה.

סוף דבר המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שבקשת האישור איננה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף, קבעה ועדת הערר כי בסיכומיה המערערת הודתה בחובתה לשלם ארנונה באופן רטרואקטיבי משנת 2013, אך טענתה נוגעת לחיוב לפי סיווג "סככה". ועדת הערר קבעה כי נטל הראיה מונח על כתפי המערערת להוכיח כי מדובר ב"סככות", אך היא לא הרימה את הנטל, על אף שניתנה לה היזדמנות להביא ראיות קונקרטיות מעבר לחשבוניות הלקוניות שצרפה לתצהירה של גב' מרכוס.

תמצית טענות המשיבה: בהשגה ובערר שהגישה על שומת הארנונה שהוצאה לה לא טענה המערערת לטעות כלשהיא במדידת הערייה והיא לא הגישה במשך כל הליך הערר מדידה נגדית מטעמה, הסותרת את מדידת הערייה.

...

טענה זו לא הועלתה בשום שלב קודם לסיכומיה המערערת בערעור, וממילא הטענה נטענה בעלמא ובלא הנמקה ודינה להידחות גם לגופה.

סוף דבר: לאור כל האמור, הערעור נדחה על כל חלקיו.

טענת המערערת בעניין החיוב הרטרואקטיבי נדחית.