המערער צירף תיק נוסף תת"ע 2367-10-10 הורשע על פי הודאתו בעבירות של אי ציות להוראות שוטר בנגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, נגזרו עליו העונשים הבאים:
8 חודשי מאסר בפועל באופן מיצטבר למאסר הנוכחי אותו מרצה המערער.
העבירות הן אי השלמת עקיפה לפני צומת, נהיגה במהירות מופרזת, משמאל לקו הפרדה רצוף, אי ציות לתמרור ב' 37, נהיגה בלא זהירות וגרימה לתאונת דרכים, חבלה של ממש, נהיגה באור אדום, שימוש בטלפון בעת נהיגה, אי ציות לתמרור 431 פניית פרסה, עצירה בנגוד לכיוון התנועה, נהיגה שלא בכיוון החץ, אי ציות לשוטר, נהיגה ברשלנות.
...
לגופו של עניין דין הערעור להידחות:
לא מצאתי כי בקביעת בית משפט בעמוד 25 שורה 10 לגזר הדין: "הריני קובעת כי הנאשם הציג בפני בית המשפט מצג שווא מתוך רצון לעורר רחמי בית המשפט", יש בסיס להחמרה בעונש, שכן שלוש שורות לאחר אמירה זה מציין בית משפט: "הנאשם אף טופל בשל כאבים ואכן נרשם לו קנביס רפואי. אין ביהמ"ש מקל ראש במצבו הגופני של הנאשם, אלא שאין המדובר במצב רפואי המונע ריצוי עונש מאסר בפועל."
קביעת בית משפט כי המערער עשה דרך הפשע – לדרך חיים, נכונה היא נוכח הרשעותיו הפליליות מאז 1982 בעבירות רכוש, אלימות, סמים, גידול סמים, סחר בסמים וריצוי מאסר בפועל בן 32 חודש נכון למועד גזר הדין בגין עבירות פליליות קשות.
