ההליך בבית המשפט קמא
בית המשפט קמא הרשיע את המשיב, בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: פקודת התעבורה) ובנהיגה בקלות ראש ורשלנות שגרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
בשלב הטיעונים לעונש הגישה המדינה את גיליון הרשעות התעבורה של המשיב, הכולל 46 הרשעות קודמות, בין השנים 1997 – 2013, במגוון רחב של עבירות: נהיגה ללא רישיון, נהיגה בנגוד לתמרורים שונים (לרבות אי ציות לתמרור עצור ולרמזור אדום) וכן עבירות רבות שאופייניות לנהגי משאיות, מיקצוע בו עסק המשיב בשעתו.
...
אחרי שאמרנו את שאמרנו, בהינתן תוצאותיה הקשות של התאונה (מות המנוחה ופציעתם של חמישה אחרים, חלק מהם פציעות קשות), כמו גם ברמת הענישה הנוהגת בתחום זה של עבירות, סבורני כי שגה בית המשפט קמא בהעמידו את רצפת מתחם העונש ההולם על 6 חודשי מאסר בלבד.
בנסיבות העניין סבורני כי העונש שראוי היה להשית על המשיב לא יכול היה לִפְחות מן העונש הראוי לו עתרה המערערת, קרי: 14 חודשי מאסר בפועל.
יורם צלקובניק, שופט עמית
סוף דבר: ערעור המדינה מתקבל, כך שחלף 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, יישא המשיב עונש מאסר בן 12 חודשים מאחורי סורג ובריח.