כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי ציות לצו הריסה: טענת הגנה מן הצדק

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

החלתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק טעונה בחינה בת שלושה שלבים (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואח', פ"ד נט(6) 776, 807-808).
חובת המאשימה לזמן את החשוד לחקירה בתיקים בהם הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי ציות לצוו הריסה שפוטי נקבעה בפסיקה עוד קודם לכן (ראו למשל: ת"פ 5565/14 מדינת ישראל נ' ביתאר סולימאן), ואף בהתייחס לכתבי אישום שהוגשו טרם פירסום ההנחיות (ראו: תו"ב 47672-04-16 מדינת ישראל נ' כדורי (16.3.19); 69847-03-16 מדינת ישראל נ' עבדין (13.5.18)).
ברי, כי בחלק נכבד מהמקרים אין בפי החשודים טענות הגנה בעבירה של אי ציות לצוו ישפוטי, אך די בכך כי קיימים מקרים בהם קיימות טענות טובות, על מנת שתנתן לחשודים אפשרות להשמיע גירסתם טרם הגשת כתב אישום נגדם גם בעבירה של אי ציות לצוו שפוטי.
...
המסקנה היא כי במקרה זה, הנאשם לא זומן לחקירה טרם הגשת כתב האישום, לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את גרסתו ועל כן נפל פגם בהגשת כתב האישום.
לבסוף, הגעתי למסקנה כי אין מקום לרפא את הפגם בדרך אחרת.
לפיכך, אני מורה על ביטול כתב האישום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2018 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

בתיק זה הוגש נגד הנאשמים כתב אישום לפי סעיף 210 לחוק בגין אי ציות לצוו ההריסה מיום 14.4.2016 עד יום 2.9.2016 (כארבעה וחצי חודשים).
גם אם ידועים לב"כ הנאשמים שני מקרים בירושלים אשר בעיניינם רשויות האכיפה אינן פועלות באותו אופן ו/או באותה נמרצות שבהם הן פועלות במקרה דנן, הרי שאין בכך כדי להקים עילת אכיפה בררנית (הכלולה בטענת הגנת מן הצדק).
...
מצאנו לעיל כי המשך מתן הארכה לנאשמים לא היה מובטח.
מבחינה מושגית, סבורני כי קשה ביותר להגדיר אי ציות לצו שיפוטי משך תקופה משמעותית כמעשה קל ערך.
סוף דבר הבקשה לביטול האישום מטעמים של הגנה מן הצדק וזוטי דברים נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לנאשם מיוחסת עבירה של אי ציות לצוו התאמה או הריסה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה- 1965 (טרם תיקון 116).
טענה להצדקת ביטול אישום בשל אי מתן התראה, היא טענה להגנה מן הצדק לפי ס' 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 אשר הנטל להוכיחה מוטל על הנאשם.
...
לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (בנוסחו הרלוונטי טרם תיקון 116 לחוק).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת ב"כ הנאשם הדבר עולה כדי "טענת הגנה מן הצדק" לענין העונש ואין מקום להטיל על הנאשם עונש.
באשר לטענת "הגנה מן הצדק" שהעלה הסנגור, לא מצאתי ביסוס לטענה זו. לא מצאתי שהוכח שההחלטה להעמיד לדין את הנאשם עקב אי קיום צו ההתאמה, נגועה בהפליה.
ובלשון אחר אומר כך: מכירת בינוי ללא היתר לאחר במקום קיום צו הריסה היא נסיבה חמורה במיוחד שמחייבת ענישה מרתיעה במיוחד כאשר מורשע הנאשם בעבירת אי הציות הנגזרת מכך, אלא שלא נכון לשוב ולהעניש בחומרה את הנאשם שוב ושוב ובחלוף שנים רבות בגין מעשה חמור זה. לפיכך איני מוצא לנכון להטיל על הנאשם רכיב קנס יומי.
...
עם זאת ובנסיבות המיוחדות של המבנה אני סבור שנכון שרכיב המאסר על תנאי שיוטל יופעל רק במקרה בו עבירת אי הציות תלווה גם בעבירת עבירת שימוש ללא היתר בבינוי (גם אם בחלקו).
בשים לב לכל האמור אני סבור שקנס בשיעור 22,000 ₪, תואם את מדיניות הענישה הנהוגה ואת חומרת המקרה, על רקע מכלול הנסיבות ומצבו של הנאשם.
לסיכום ולאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 22,000 ₪ אשר ישולם ב-66 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 1.6.2021 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע מקדים לאחר מספר דחיות דיון, הודיע הנאשם בכתב ביום 10.11.2021 כי הוא מודה בכל המיוחס לו בכתב האישום, לרבות כי "הכתובת של הנכס ותאור המבנים הנו נכון והמועדים שפורטו בחלק העובדות של תקופת אי הציות הנם נכונים...", אך העלה טענת הגנה מן הצדק לפיה עריית ירושלים איננה מאפשרת לנאשם להוציא היתר בנייה בשל אי־קידום הליך תיכנוני באיזור.
לעניין צוי התאמה/הריסה: בכל הנוגע למבנה אליו מתייחסת עבירת אי־הציות, לאור הפרשנות שניתנה לאחרונה על־ידי בית המשפט המחוזי לסעיף 254ב(א) לחוק (למשל: עפמ"ק (י-ם) 46459-04-22; בקשת רשות ערעור נדחתה ב-רע"פ 7410/22 עוויסאת נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.2.2023)), כאשר מופר צו התאמה/הריסה אין להאריך בגזר־הדין את המועד לקיום הצוו שניתן בעבר (כבקשת ב"כ הנאשם בהליך זה), אלא יש להטיל צו חדש, שיחולו עליו הוראות סעיפים 254ג ו-254ט לחוק, וכך אני קובע.
...
את מתחם העונש ההולם יש לקבוע אפוא תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
לעניין צווי התאמה/הריסה: בכל הנוגע למבנה אליו מתייחסת עבירת אי־הציות, לאור הפרשנות שניתנה לאחרונה על־ידי בית המשפט המחוזי לסעיף 254ב(א) לחוק (למשל: עפמ"ק (י-ם) 46459-04-22; בקשת רשות ערעור נדחתה ב-רע"פ 7410/22 עוויסאת נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.2.2023)), כאשר מופר צו התאמה/הריסה אין להאריך בגזר־הדין את המועד לקיום הצו שניתן בעבר (כבקשת ב"כ הנאשם בהליך זה), אלא יש להטיל צו חדש, שיחולו עליו הוראות סעיפים 254ג ו-254ט לחוק, וכך אני קובע.
לסיכום ולאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 180,000 ₪, אשר ישולם ב-100 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 29.10.2023 ובכל יום 29 לחודשים שלאחר מכן.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו