מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי ציות לחוק מטעמים אידיאולוגיים ואי ציות מטעמים אחרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

בשלב זה, ועל פי עדותו ותצהירו, "החוקרים התבקשו כמה שיותר לנסות ולזהות אותם, ולשכנעם להזדהות, מי שהזדהה שמנו אותו במרפסת על מנת לחכות לערב שיערב לו בכדי שנשחרר אותו. מי שלא הזדהה הועבר לתא המתנה על מנת להעביר אותו לבית המעצר על פי חוק לצורך זהוי" (עמוד 20 שורות 9-14).
מצהיר זה, כלאי כהן, אינו יכול להתייחס לקלקול הקיבה הרלוואנטי לתובע מס' 1 (על פי טענתו, כמובן) וכן לסדרי התפילה בבית המעצר, אך הוא אומר בכלליות כי העצורים "קיבלו אפשרות לקבלת תפילין ותשמישי קדושה לתוך התא בו הוחזקו...בהתאם לנהלים לעצורי ימים, קיימת הגבלה ואיסור מפגש עם אחרים ועל כן לא ניתן היה להוציאם לתפילה בבית הכנסת" (תצהירו של כלאי כהן סעיפים 6,7,11-13 וכן 18-24).
תובע 2 אף ציין כי מדובר היה "בארוע המוני שהמדרכה היא כביש והכביש הוא מדרכה" (אמרה המרמזת על חסימת הכבישים המתוארת בכתבי הטענות) , ואף ציין כי אינו מציית לחוק כאשר מדובר בהוראות הרבנים ואף ידע לבטח כשהגיע להפגנה זו – כי יש סיכוי של ממש שייעצר (שם, עמוד 11 שורות 2-20).
מכל אלו עולה, כי לא הוצגו בפני ראיות העולות כדי רף ההוכחה הנידרש במשפט האזרחי לפיהן שללו השוטרים והסוהרים במודע את זכויותיהם של הנחקרים, התובעים דנן, ודי היה בכך כדי לדחות את תביעתם, אולם לא זו אף זו, אלא שגם אם חלק כזה או אחר מהפרת זכויות אלה היה מוכחת בפני, הרי שכניסתם של התובעים אל תוך איזור אי הנוחות והסכנה על מנת להביע מסר אידיאולוגי, משילה מכתפי הנתבעות את האחריות הנזיקית הטמונה בכתבי התובענות, כל עוד אין כוונת זדון מוכחת אשר אפפה את מעשיהם.
...
מעבר לכך, מציינים הנתבעים כי התובעים שניהם סרבו להזדהות הן במהלך עיכובם, הן במהלך מעצרם והן במהלך הדיון המשפטי אשר התקיים בעניינו, ומשום כך לא הופר דבר חיקוק כזה או אחר ולא היה פסול בהתנהגותם של הנתבעים, ועל כן לטעמם - יש לדחות את התביעה על כל חלקיה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כנדרש.
מקובלת עלי עדותו של כלאי כהן אשר תיאר את היערכות השב"ס לקליטת העצורים בבית המשפט תוך הזמנת מנות אוכל עבורם.
נוכח כל אלו, הרי שאני דוחה את התובענה על כל מרכיביה ופוסק לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ (3,500 ₪ לכל אחד מהם) אשר ישולמו עד ליום 1.3.20, שאם לא כך, יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת א' פרוקצ'יה: פתח דבר שוב עולה לדיון שאלת הסרבנות לשרת בצה"ל מטעמי מצפון ויחסה לחוק ולסדר החברתי הנוהג; סוגיית הפער בין צו מצפונו של היחיד לבין ציוויי הדין – האם ניתן הוא לגישור, מה הם גבולותיו, ומהי דרך האיזון הראויה בין מחוייבותו המוסרית הפנימית של היחיד לבין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ושלטון החוק; מהם הגבולות שבתחומם מסוגלת חברה אנושית להכיר בלגיטימיות של אי ציות לחוק מטעמי מצפון אישי, ובה בעת לשמר עצמה מפני אבדון; הכיצד ניתן ליישב בין הערך החוקתי המכיר בחופש המצפון כערך יסוד, לבין הערך הדמוקרטי המושתת על שילטון הרוב, והמחייב כיבוד החוק גם על ידי המיעוט, ועל ידי היחיד; כיצד ניתן ליישב את הניגוד הפנימי העלול להווצר בין שיטת משטר המבוססת על שילטון הרוב לבין מצפונו של היחיד במדינה ליבראלית פלוראליסטית, המכירה במכלול ערכים אלה ומייחסת לכל אחד מהם משקל רב בהווייה החברתית הכוללת.
סעיף 36 לחוק מסדיר סמכות כללית של שר הביטחון לפטור יוצא צבא משירות חובה, וזו לשונו: סמכות לפטור משירות ולדחות שירות שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי מישפחה או מטעמים אחרים - (1) לפטור יוצא-צבא משירות סדיר או להפחית את תקופת שרותו; (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין.
חשיבות האבחנה איננה רק במיון המושגי-עיוני בין סוגים שונים של אי ציות רעיוני; לאבחנה זו השלכה מעשית ביישומו של החוק ובהחלת הפטור משירות צבאי לגבי יוצאי צבא בצה"ל. "מרי אזרחי" מוגדר כאי ציות שמניעיו אידיאולוגיים-פוליטיים בעקרם, ונעוצים ברצון להביא לשינוי חוק, מדיניות או סדר חברתי, המוחזקים, בבסיסם, כצודקים.
המרי האזרחי מתאפיין בכך, שכדי להגשים את תכלית השינוי, אי הציות מתבצע על פי רוב בפומבי, הוא נושא אופי הפגנתי יזום גם אם בלתי אלים, ולרוב הוא נעשה תוך שתוף פעולה עם אחרים.
...
מסקנה אחרת היתה יוצרת מצב של אי שוויון ואפלייה בלתי מוצדקת בין חייבי גיוס-נשים וגברים, והיתה פוגעת בעקרון השוויון המאפיין ומייחד את השירות הצבאי (בג"צ 585/01 קלכמן נ' ראש המטה הכללי; בג"צ 1532/00 דה ברמקר נ' שר הבטחן פד"י נד(2) 297).
מסקנה אחרת היתה עלולה לפגוע באורח לא ראוי באינטרס בטחון המדינה, ובערכים ציבוריים-חברתיים כלליים.
סוף דבר הנחתנו היא כי אמונותיה ודעותיה הפוליטיות-חברתיות של העותרת הן כנות ואמיתיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

(ג) ביום 28.9.05 פירסם הנתבע באתר האנטרנט israelinsider.com תחת הכותרת "לדעת את זה, זה להילחם בזה-התקוממות והרצון לבצעה" את הדברים הבאים: "אבל לא היו שום עובדות, שום תוכניות ושום רצון. הממשלה תוכל להתגבר על כל אי ציות דרך המסיתים שלהם מטעם השב'כ דוגמת איתמר בן גביר". (ד) הנתבע שלח בדואר אלקטרוני מכתב לסבתו של שמשון סיטרין שנעצר בחשד ליידוי אבנים לעבר ערבי מהמואסי.
לדבריו, באותה הרצאה הזכיר הנתבע את התובע כסוכן שב"כ המכפיש את הימין ופועל במסווה של אדם אידיאולוגי, למרות שבפועל הוא מתחזה (פיסקה 6 לתצהיר).
עובדת היותו של התובע נסמך על שולחנם של אחרים לצורך פרנסתו, חברותו בתנועת "כך" יחד עם אבישי רביב (ועוד רבים אחרים), תגובותיו לכל מיני אירועים או השתתפותו בפעולות שונות (הפצת כרוזים, הפגנות וכד'), והעובדה שלא ריצה עונש מאסר בפועל בין כותלי הכלא, אינם מהוים תשתית ראייתית ממשית המוכיחה את טענות הנתבע.
...
בנסיבות אלה, דין בקשתו של בא כוח הנתבע, לקיים עתה שלב נוסף בהליך בו יוצגו ראיות הנתבע לעניין שמו הטוב של התובע, להדחות.
על יסוד מכלול שיקולים אלה, אני קובע כי על הנתבע לפצות את התובעים, ביחד ולחוד, בסכום של 30,000 ₪.
התוצאה הנתבע ישלם לתובעים ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מוסיף אביטבול באותו עמוד, במספר רב של משפטים כי אין מקום לתרץ את המדיניות האנטי יהודית של המדינה הצרפתית ב"אליבי הגרמני" וקובע כי: "אכן, שום לחץ גרמני לא בא לאכוף על פטן להתקין את חוקי הגזע מסתיו 1940 ולהרחיב את תוקפם לצפון אפריקה..." וכן "כולם התאמצו להדגיש את אופיה הצרפתי המובהק של מדיניות זו, ואי תלותו הגמור של מימשל פטן בהכנת הצוים המשפטיים הנוגעים ליהודים". ובעמ' 59 לספרו הוא קובע כי הצרפתיים, ביוזמתם ועל בסיס האידיאולוגיה הצרפתית, הרחיבו את הגדרת "מיהו יהודי" לצורך חוקי הגזע מעבר להגדרות הגרמניות.
שאיפה זו היא הבסיס לאמור בספרו של כהן בעמוד 154 שם הוא מציין שהנציגות הגרמנית אישרה או תיקנה תיקונים לחוק אך אין מדובר בכפיה או בציות, מדובר באינטרסים וברור שלגרמנים יש מה לומר ביחס לחקיקה ויישום שיעשה בסופו של יום ע"י צרפתים בשטח שבריבונותם.
" לאור האמור לעיל, חרף ההגבלות שיושמו או לא יושמו בתקופת משטר וישי, הבטחון האישי של יהודי מרוקו היה טוב יותר (ולמצער לא טוב פחות) מזה שהיה לפניה וממה שהתרחש אחריה, משטר וישי מנע פרעות מסוג זה, אמנם לא מתוך אהבת ישראל אלא משיקולים של יציבות משטרו ולא בכדי כבר ציינו קודם לכן שלוישי מרוקו היו אינטרסים שונים מוישי צרפת והמשטר במרוקו נאלץ להיתמודד עם נסיבות אחרות ולכן הוא נבחן כוישי מרוקו ולא כדבר אחר.
...
גם אם נקבל (ואיננו מקבלים) את הגישה לפיה "מתח מירבי וקיצוני" יכול להוות עילה עצמאית לזכאות לא ניתן לקבוע שמתח מירבי וקיצוני במובן שהוענק לו בפסיקה התקיים במרוקו או שמתח כזה קשור לצורר הנאצי ולכן אין להכיר בהלכת הפחד בעניין יהודי מרוקו.
בעניין גמיש התייחסנו למקרה שקרה ברומניה שלה היו יחסי קרבה-גם אידיאולוגית לגרמניה הנאצית ובכל זאת החקיקה האנטישמית ויישומה לפני התאריך שלפיו גרמניה לקחה אחריות לא הוכרו כמזכים בפיצוי : "ולמרות שיחסיה של רומניה באותה תקופה עם גרמניה היו קרובים בהרבה מאלו של עיראק עם גרמניה, למרות שהמעורבות הגרמנית ברומניה הייתה עמוקה יותר, למרות שרומניה הסכימה להיות חלק ממדינות הציר והבינה היטב שעליה לשאת חן בעיניי גרמניה מכל מיני טעמים ולמרות שגם ברומניה ואולי בעיקר שם, השפיעה גרמניה, במישרין ובעקיפין על התעוררות האנטישמיות שהייתה טבועה באנשי המקום, הפסיקה הישראלית לא הכירה כלל בכל שרשרת האירועים האנטישמיים הללו ולרבות בחקיקה הפשיסטית והאנטישמית באותה התקופה כמזכים בתגמול על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ויש לומר שלא בכדי." סוף דבר על אף הרצון "הטבעי" של ועדות הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים להקל ככל האפשר על נרדפים שעניינם נדון לפניה , אין ביכולתנו להעניק הכרה באותם מקרים שאינם עונים על הגדרות החוק.
משכך נדחה הערר וללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו