אי ציות לאור צהוב ברמזור - הסדר טיעון

נאיל מהנא, שופט ב"כ המאשימה: בהמלצת בימ"ש לאחר שמיעת ראיות, הגענו להסדר טיעון לפיו יתוקן כתב האישום לעבירה של אי ציות לאור צהוב ברמזור בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה סמל סעיף 4567, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע, הצדדים יבקשו שביהמ"ש יגזור עליו קנס התחייבות והארכת פסילה על תנאי.

...

נאיל מהנא, שופט <#4#> הכרעת דין על פי הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו במיוחס לו בכתב האישום.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

אני מורה על הארכת עונש פסילת רשיון למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3099-10-15 ביום 2.11.15.

ביום 8.1.2007, במסגרת הסדר טיעון, הורשע המבקש על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת אי ציות לאור צהוב ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

...

מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

אי לכך איני מוצא כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות ערכאת הערעור בו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

הנאשם נהג רכבו ברשלנות בכך שלא ציית לאור אדום ברמזור, בכיוון נסיעתו, וניכנס לצומת תוך שהוא חוצה את קו העצירה באור אדום, חסם את דרכו של מר גיתי וכלי הרכב התנגשו.

כמו כן, טענה ב"כ המאשימה כי גם לנאשם וגם לנהג הרכב המעורב דלק אור צהוב ברמזור, בכיוון נסיעתם, וכי קיים עד מהותי אשר יצא מן הארץ וככל הנראה לא יחזור ולא ניתן להעיד אותו בתיק.

אציין כי בית המשפט העליון עמד לא פעם על חשיבות כיבודם ותרומתם של הסדרי הטיעון, תוך הדגשת האנטרס הצבורי והיתרונות הקיימים בהסדר טיעון, אשר עולים לאין שיעור על חסרונותיו.

...

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

ביום 15.8.23, היתקיים דיון נוסף, שלא בנוכחות המבקש, במהלכו מסרו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו ביקשה התביעה לתקן את העבירה המיוחסת למבקש לעבירה של "אי ציות לאור צהוב ברמזור בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה". במאמר מוסגר יצוין כי בעוד שהעבירה המקורית שיוחסה למבקש טומנת בחובה רישום של 10 נקודות, הרי שהעבירה המתוקנת אינה גורת רישום נקודות.

...

" כן נפנה לפסיקת בית המשפט העליון בעפ 473/12 ‏ ‏ מוחמד גאבר נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 17.1.2012) "כבר נקבע בפסיקתנו פעמים רבות, כי חשיפת בית המשפט להרשעות קודמות של נאשם, ואף העובדה כי בית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות. רק חשש ממשי – בראייה אובייקטיבית – למשוא פנים, במובן זה שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון באופן הוגן בעניין המובא לפניו, מקים עילה לפסילת שופט." פסיקה דומה של בית המשפט העליון ניתן למצוא גם באשר להיחשפות מותב לחומר ראיות בלתי קביל בהליך הפלילי וזאת במסגרת עפ 790/21   מוחמד צלאח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.2.2021) בו הסתמך בית המשפט העליון גם על שנקבע בעניין גבאי "עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק)).

לאור כל האמור לעיל, החלטתי שלא להיעתר לבקשה לפסילת המותב מלשבת בדין.

מובהר למבקש כי בהתאם לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, זכאי הוא לערער על החלטתי זו לבית המשפט העליון ובהתאם לסעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יודיע על כוונתו לערער לבית המשפט ויגיש את ערעורו בתוך חמישה ימים מיום קבלת החלטה זו. במידה ובכוונת המבקש להגיש ערעור, מוצע שיבחן האם וכיצד משפיעים מועדי ישראל על התקופה הנקובה להגשת הערעור.

החלטה לאור האמור בהסדר הטיעון, מתוקן כתב האישום כנגד הנאשם, כך שהעבירה הנכללת בו הינה: אי ציות לאור צהוב ברמזור בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, סמל סעיף 4567.

...