מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי פתיחת קרן פנסיה לעובד: אחריות המעסיק

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הזכות להפרשה לתגמולים בקרן פנסיה נקבעה בצו ההרחבה בענף רשתות מזון 2010, ובו נקבע כי המעסיק מחוייב להפקיד 6% משכר העובד לתגמולים, החל מתום 6 חודשי עבודה.
המשיבה לא שאלה את המבקשות ולא בדקה אם יש להן קרן פנסיה קודמת, המשיבה פתחה למבקשת 1 קרן פנסיה רק לאחר שבעה חודשים לאחר תחילת עבודתה, ולמבקשת 2 לא פתחה קרן פנסיה כלל, בנגוד לסעיף 6.12.1 לצוו ההרחבה.
בסעיף 14 לנספח לטופס הודעה לעובד, צויינו הדברים הבאים: "במידה שיש בידך פוליסת ביטוח פנסיוני קיימת כלשהיא הנך נידרש להעביר בהקדם את אישור הקופה הקיימת על מנת שניתן יהיה להערך להפריש עבורך רטרואקטיבית בתום שלושה חודשי עבודה. במידה שלא יתקבל אצלנו אישור מהקופה הקיימת, ניפתח עבורך קרן פנסיה חדשה החל מהחודש השביעי לעבודתך.
באחריות העובד להודיע למעביד על קיומו של ביטוח פנסיוני קודם.
...
שוכנענו לגבי עילה זו כי השונות בין העובדים הכלולים בקבוצה הרלוונטית (בנוגע לעובדים חודשיים או שעתיים, היקפי משרה וכיו"ב), אינה מהותית, ניתנת לבירור בקלות יחסית, וטפלה לשאלות המהותיות שהן משותפות.
עוד נציין, כי עסקינן בקבוצת עובדים מוחלשת שפעמים רבות אינה מודעת לזכויותיה (המבקשת 1 הינה עובדת ניקיון, והמבקשת 2 הינה קופאית); וכי תובענה ייצוגית הינה "כלי יעיל, נגיש וזול לשמירה על זכויותיהם של עובדים... תוך הגברת המודעות לעצם הזכאות" (עניין וירון) – שוכנענו כי תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות העניין.
בשים לב לתוצאות ההליך שהתקיים בתיק עד כה – המשיבה תשלם למבקשות הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ ללא קשר לתוצאה הסופית בתיק.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ההליך בבית הדין התביעה הוגשה כנגד הנתבעת והמועצה, ובכתב התביעה נטען לאחריות המועצה מכוח עילות שונות: לפי חוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; מעסיקים במשותף; אחריות מזמין שירותים ומכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.
אלא שבפועל הנתבעת לא פתחה קרן פנסיה וקרן הישתלמות עבור התובע.
ההלכה קובעת שכל עוד לא מתאפשר למעסיק לבצע את חובתו ולהפקיד בגין עובדו את ההפקדות כנדרש לקרן פנסיה, העובד זכאי לפצוי כספי בגין אי ביצוע הפקדה לפנסיה, וזאת בגובה ההפקדות כפי שהיה על המעסיק להפקיד (ע"ע (ארצי) 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין, מיום 22.8.2010; בר"ע (ארצי) 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ – Hitam Abaker, מיום 26.2.2015, בפיסקה 20).
...
סעיף 13 לצו ההרחבה קובע את חובת המעסיק לתת לעובד "שי לרגל ראש השנה ולרגל חג הפסח". מעיון בתלושי השכר, כפי שגם הפנתה הנתבעת בדיון המוקדם, לתובע שולם רכיב "מתנות" כדלקמן: בתלוש שכר לפברואר 2018 – 213.30 ש"ח; בתלוש שכר לחודש יולי 2018 – 213.51 ש"ח; בתלוש שכר למרץ 2019 – 216 ש"ח. הנה כי כן, הנתבעת שילמה לתובע שי לחג בהתאם לחובתה מכוח צו ההרחבה, ודין התביעה ברכיב זה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית על כל ראשיה.
התובע ישלם לנתבעת בתוך 30 ימים מהיום שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח. לצדדים מוקנית, בתוך 15 ימים מיום שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער על פסק דין זה לפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התביעה התובעת, עריית מעלה אדומים, הגישה בהליך זה תביעה לסעד הצהרתי לפיו: "כל עוד קיימת מניעה אובייקטיבית ממתן הסדר פנסיוני לעובדים פלסטינאיים כנדרש בחוקת העבודה בשלטון המקומי, התובעת תיחשב כמי שמקיימת את חובתה הפנסיונית כלפי עובדים תושבי הרשו הפלסטינאית, באופן שהיא תשלם להם מידי חודש סכום הזהה לסכום שהיה עליה להפריש משכרם עבור ההסדר הפנסיוני שבחוקת העבודה". על פי הנטען בכתב התביעה, בפסק דין של בית דין זה מיום 18.9.17, שניתן בתביעת 58 עובדי התובעת (תע"א 3452-09 ג'האלין ואח – עריית מעלה אדומים (להלן: "עניין ג'האלין")), נקבע כי: "הצדדים הסכימו כי לא ניתן כיום לפתוח קרן פנסיה לעובדים פלשתיניים שמועסקים ביישוב מעלה אדומים.
התובעת טוענת כי פנתה בעיניין ג'האלין לבית הדין בבקשה לאשר לה "ביצוע בקירוב" של ההסדר הפנסיוני לגבי עובדים פלסטינאיים תושבי האיזור, ולטענתה יש לדוקטרינת ה"ביצוע בקירוב" תימוכין בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסת ביניין (מיום 23.8.10), שבו נדונה השאלה כיצד על מעסיק לנהוג כאשר לא הוקמה קרן פיצויים לעובדים זרים, בשל מחדל של הממשלה ולנוכח סירובן של קרנות הפנסיה לקבל עובדים זרים כעמיתים.
המדינה גילתה אחריות ציבורית בהגשת עמדותיה בהליכים בעיניין סוידאן וג'האלין, ואין הצדקה להתחמקותה מלממשה בהליך זה. אין מדובר בבקשה ל-pre ruling, אלא תביעה בעיניין פרשנות או דרך ביצועו של הסכם קבוצי – המצויה בליבה של סמכות בית הדין לפי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה.
...
אשר על כן דין התביעה להידחות על הסף.
סוף דבר התביעה נדחית בהיעדר סמכות עניינית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות ההליך בסך 3,000 זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין בין ההליך לפתיחה (או אי פתיחה) של קרן פנסיה (בתקופה הנדונה או לאחריה) – כל קשר או עניין (ודאי כך, כי במועד הנטען, לא ידע התובע כי הנכוי האמור משכרו, לא הועבר לקרן פנסיה – ואך ברי כי לא אמור היה באותה עת לעבור .
ברי כי ההיתחייבות מתייחסת להתנהלות האמורה, עד לאותה תקופה, והתחייבות התובע כלפי מעסיקתו, החברה, כי ישפה אותה אם יתְבע – דא עקא, הענין עלה, נדון וממש ממש לא שוכנעו כי עסקינן היה ב"הפתעה" עבורו! ובהקשר זה – אין שחר לטענתו כי לא הפרישו לו בתלוש ספטמבר 2012 (נ/4) (כַּשְאלה שהוצגה לו), אלא קיזזו – שהרי ממש לא מצאנו "קזוז" בתלוש זה, אלא דוקא הפרשה משכרו, כמתחייב מהדין (ראה משבצת "נכויי חובה", ומאידך, המשיכו לשלם לו תשלום מעסיק לקרן הישתלמות, מגולם).
כך, לא היה מקום לכל השאלות בענין אי פתיחת הקופה בפועל אלא חודשים רבים אח"כ – שהרי עסקינן בעת האירוע הנטען, כשחזקה על התובע כרו"ח, מנהל כספים בחברה במשך 12 שנה, כמי שהיה אחראי על "ביצוע הפרשות סוציאליות" (ניכוי מס במקור), העברת השכר וכו' – שיָדע כי הכספים לקרנות אינם מועברים ביום בו נוכו מהמשכורות .
...
דא עקא, ממש לא שוכנענו כי הופתע מהתשובה שקיבל בבנק, שהרי הענין לובן בינו לחברה, טרם חתימתו על כתב ההתחייבות ולא שמענו ולא שוכנענו, כי "אולץ" לחתום עליו או כי עסקינן היה ב"אקדח לרקתו" (ואף לא כי חזר בו מהתחייבותו, במהלך החודש שלאחר חתימתו!).
[לא מצאנו להתייחס לטענות שהועלו כנגד התובע (על תשלומים אחרים שאישר לעצמו/על קבלת 20,000 ₪ משכורת לבנק וכו' – משאינם נצרכים לענייננו, הגם שיכול שיהא בהם לבסס טענת העדר מהימנות.
כך יש להזכיר כי עלה מהעדויות כי הגם שכעס בשיחה הנדונה – גם בעבר כעס ואף הרים קולו,לא אחת, תוך שהיו לו גם חיכוכים לא מעט עם חן עוד מ-2010!! לאחר ששקלנו כל אלה – לא שוכנענו בהתרחשות ארוע או ארוע חריג שבעקבותיו, בגינו – לקה התובע, כטענתו, בהעדר איזשהי ראייה מוכחת לחריגות ואף לתחושותיו בעקבות שיחה כאמור – אין לנו אלא לדחות התביעה.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המעסיקה התבקשה למסור גרסה בחקירתה מיום 3.6.2021 ולא הכחישה כי עד למועד זה לא ניפתחה עבור העובד קרן פנסיה (גרסאות העובד והמעסיקה צורפו כנספחים 3-2 לכתב התשובה).
מכל מקום האחריות להעברת נכויים מוטלת על המעסיק (סעיף 16 לכתב התשובה).
...
אשר על כן הערר נדחה" טענות המערערת המערערת היא חברה העוסקת בביצוע עבודות עפר ומעסיקה כ-30 עובדים.
לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
סוף דבר   לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי הממונה הפעילה את שיקול דעתה על פי הדין והנתונים שעמדו בפניה.
למרות דחיית הערעור, החלטתי שלא לחייב את המערערת בהוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו