· ביום 3.8.17 הנתבעת הגישה בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה בשיעור 10% מסכום התביעה (להלן -"בקשת הערובה") להבטחת הוצאותיה של הנתבעת ככל שהתביעה תדחה, בהסתמך על תקנה תקנה 519)א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
· נטען כי סכויי התביעה קלושים ובידי הנתבעת ראיות סותרות לטענה כי היא מפלה לרעה את המיגזר הערבי, כאשר תמוהה בחירתו של התובע בהגשת תימלול השיחה השנייה שביצע עם הנתבעת, כביכול לאחר השיחה הראשונה ולאחר השיחה עם בת זוגתו של התובע ולא הוסיף את תימלול השיחה הראשונה גם כן.
· נטען כי סכום התביעה המבוקש הנו מופרז ומעיד על כוונותיו הנסתרות של התובע להתעשרות לא כדין.
וכך נאמר שם בעיניין זה: "היותו של תובע בשר ודם במצב כלכלי קשה הנה בעלת פנים לכאן ולכאן בשאלת החיוב בהפקדת ערובה. מחד גיסא, ככל שהתובע במצב כלכלי קשה יותר, כך יקשה על הנתבעים לגבות את הוצאותיהם, אם יזכו בדין בסופו של המשפט. משכך, קם צורך ממשי יותר לחייב תובע מסוג זה בהפקדת ערובה. מאידך גיסא, חיובו של תובע שאין הפרוטה מצויה בכיסו בהפקדת ערובה להוצאות עלול לפגוע פגיעה משמעותית במימוש זכותו לגישה לערכאות, שכן באין אפשרות לתובע לשאת בתשלום הערובה, תדחה תביעתו מבלי שתתברר לגופה".
ואלו השיקולים הנוספים (פרט לשיקול המצב הכלכלי של התובע) שניתן לשקול במסגרת זו:
· האם קיימת טענה, שאינה נראית על פני הדברים כטענת סרק, לפיה הנתבע הוא שגרם למצבו הכלכלי הקשה של התובע (עניין נאות אואזיס);
· בעיניין הנדסה ממוחשבת נפסק כך: "עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סכויי ההליך קלושים. עם זאת, אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, בית המשפט יפעל בנושא זה במתינות, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט......הפסיקה התוויתה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להיעדר קריטריונים בתקנה עצמה. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות (אשר נחשבת לזכות בעלת אופי חוקתי מן המעלה הראשונה ואף כזכות המהוה תנאי בסיסי לקיומן של שאר זכויות היסוד.......) לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תדחה התביעה נגדו....... שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעיניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא (עיינו: פרשת איבראהים, שם, בפיסקה 5). בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סכויי ההליך, מורכבותו, שהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך........ שיקול משמעותי נוסף שהתווסף החל משנת 1992 לסוגיה נכבדה זו מיתמקד בפגיעה-בכוח בזכות הקניין של התובע באמצעות האפשרות להטיל עליו ערובה להוצאות הנתבע. לגישתו של ד"ר שלמה לוין במחקריו, על בית המשפט, המיישם את העקרונות שהובאו לעיל, ליתן עתה גם משקל לזכות הקניין ככזו, לאחר שזו הוכרה כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו".
· "ככלל, נוהגים בתי המשפט לחייב תובע המתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ שמהם ניתן להפרע, בהפקדת ערובה להוצאות. זאת, אף מבלי לבחון את סכויי התביעה" [רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון (לא פורסם, 23.3.11)].
סכום הערובה
בעיניין הנדסה ממוחשבת נפסק, כי על ביהמ"ש לדאוג כי קביעת גובה הערובה "תהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבאנטיים". באותו עניין מצא ביהמ"ש העליון להפחית את סכום הערובה שהוטל על התובעות להמציא, ולגבי הסכום המופחת נפסק כך: " סכום זה הוא בר-השגה גם אם אין אמצעים כספיים זמינים בידי המבקשות ולצורך זה יש להניח כי הן תוכלנה לשכנע גורם מממן כלשהוא כי התביעות שהוגשו על ידן מגלמות סיכוי סביר להצלחה (ועל כך אין אני מחווה דיעה, שהרי אין הדבר נידרש כאן). אם לא נאמר כן והמבקשות לא תצלחנה להשיג אפילו סכום מופחת זה יתכן ויהיה בכך משום אבק ראיה שאכן מדובר בתביעת סרק. למבחן זה, של האפשרות להשיג מימון מצד שלישי, יש אפוא חשיבות, שכן הוא מאיין בפועל טיעון של שלילת זכות הגישה לערכאות."
מן הכלל אל הפרט:
לאחר עיון בבקשת הנתבעת בתגובת התובע ובתשובת הנתבעת, אני מוצא לדחות את בקשת הערובה.
הנתבעת מכחישה את טענות האפליה וטוענת שההזמנה לא בוצעה מאחר שהתובע לא מסר לנתבעת את פרטי האשראי וכן טוענת כי סכום התביעה מופרז.
...
בהקשר זה אני מקבל את הסברו הסביר של התובע, לפיו עשה מאמץ מיוחד לגיוס סכום האגרה בתיק זה.
שאלת סיכויי התביעה
לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה נחזים להיות כה קלושים וזאת, לאחר בחינה בלתי מעמיקה ובלתי קפדנית של הדברים (במצוות ההלכה הנ"ל של ביהמ"ש העליון) ותוך שאני ער לכך שהנתבעת טרם הגישה כתב הגנתה וטרם הוצגה תשתית ראייתית ע"י מי מהצדדים, ולכן טרם ניתן להסיק ממנה מסקנות לכאוריות/רציניות של סיכוי ושל הסתברות, גם זאת כפי קביעתו הנ"ל של ביהמ"ש העליון.
סיכום
לסיכום, דין הבקשה להידחות.
