אי פניה לבית המשפט בזמן להארכת ערבות

המבקשת פתחה בהליך נוסף בבית משפט בצ'כיה, המכונה על ידה "הליך אכיפה". תוקף הערבויות הבנקאיות הוארך עד ליום 31.10.22.

המשיבה לא טענה לגבי הסכום ואף לא הסכימה במהלך הדיון להעביר את הבקשה לדיון בבית משפט השלום, לאור טענותיה לקיומה של תניית שיפוט בערכאות במדינת צ'כיה בהסכם בין הצדדים.

המבקשת פנתה תחילה לערכאות במדינת צ'כיה בבקשה למנוע את חילוט הערבויות, משמע שגם היא סברה שהסמכות נתונה לבית המשפט בצ'כיה.

...

מכיוון שמדובר בערבות בנקאית אוטונומית ולא התרשמתי שטענות המבקשת עולות כדי מרמה או חריג אחר, המתחייב כדי להצדיק עיכוב ביצוע ערבות בנקאית אוטונומית, איני מוצאת להיעתר לבקשה זו. יתרה מכך, הערבות הבנקאית כוללת תניית שיפוט לפיה סכסוך בן הצדדים יוכרע על פי הדין הצ'כי. הערכאות בצ'כיה דחו בסופו של יום את הבקשה לצו מניעה כך שיש להניח שהדין הצ'כי כמו הדין במדינתנו אינו מאפשר עיכוב ביצוע הערבות הבנקאית האוטונומית.

סוף דבר: התביעה והבקשה נמחקות.

המבקשת תשלם הוצאות משפט בסך 25,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.

ליתר פירוט נטען על ידי המבקשת כי הצוים הזמניים שהוציא בית המשפט הוארכו אמנם מעת לעת וביום 18/01/22 האריך בית משפט בפעם האחרונה צו זמני שאסר על סילוק ידה של החברה וזאת עד ליום 10/03/22 ואולם ביום 13/03/22 עת הורה על אישור ההסדר של החברות לא האריך עוד צו זה. הנאמנים טענו מנגד כי למן תחילת ההליך ביום 16/12/21 ועד כולל למועד כתיבת שורות אלה ועד להחלטה אחרת של בית המשפט קיים צו שפוטי שריר וקיים המורה על עיכוב הליכים משפטיים המנוהלים בעיניינה של החברה לרבות הליכי גביה וחילוט ערבויות, איסור דיספוזיציה בנכסיה, כספה ורכושה וכן המונע סילוק ידה של החברה מאתרי עבודה בהם היא מצויה.

במאמר מוסגר יצוין כי המבקשת הגם שעמדה בקשר עם הנאמנים ופנתה אליהם בדרישות כאלה ואחרות לאחר אישור הצעת ההסדר לא גלתה את אוזנם של הנאמנים בתכתובת העניפה כי בדעתה לנקוט בצעד עצמאי שכולל את סילוק ידה של החברה מהפרויקט ולמעשה פועלת לקידום היתקשרות עם קבלן חילופי ואף לא פנתה לבית המשפט בבקשה בהתאם.

...

עם זאת, ולצד ההלכה הנוגעת לעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית ובניגוד לעמדת המבקשת, סבורני כי בית משפט של חדלות פירעון, רשאי ואף ייטיב לעשות כן בנסיבות המתאימות ליתן לפחות בראשיתו של הליך חדלות הפירעון, צו לעיכוב ביצוע חילוטן ומימושן של הערבויות הבנקאיות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על עיכוב ביצוע מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית שהונפקה על ידי הבנק וכן הנני מורה על הארכת תוקף הערבות למשך 12 חודשים נוספים.

הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמנים ביחד ולחוד בסך כולל של 15,000 ₪, שישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

תחילה יאמר כי אין חולק על העובדות הבאות: החקירה בעיניינו של המבקש הסתיימה; כתב אישום לא הוגש; המישטרה לא פנתה לבית המשפט במהלך ששת החודשים בהם הייתה רשאית להחזיק בתפוסים בבקשה להאריך את התקופה וגם לא הגישה בקשה מסוג זה לאחר שהסתיימה תקופת ההחזקה ביום 11.4.20; המבקש הוא שפנה לבית המשפט בבקשה להחזרת התפוסים.

כמו כן, גירסתה כמו גם גרסת המבקש אשר ליציאתם מביתם באותו הערב לא התיישבה עם ראיות אחרות בתיק (מסמכים 8 ו – 9).

...

לאור האמור אני מורה כדלקמן: המשטרה תעשה כל מאמץ לאתר את הבעלים של התפוסים וזאת בתוך שלושה חודשים.

אני מורה על המשך החזקת התפוסים על ידי המשטרה עד להחלטה אחרת.

נוכח החלטתי לא מצאתי צורך לדון בשלב זה בבקשת המשיבה להורות על חילוטם/השמדתם של התפוסים.

בתוך כך יצוין כבר עתה, שעל פי התמונה שבפניי, המשיב 3 כבר אינו עמנו, ולא היה הוא עמנו כבר במועד בו נערך הדיון בבית משפט קמא.

אלא, שלפי פסק הדין, נושא זה לא נבדק על ידי בית המשפט קמא, ותחת זאת פנה בית משפט קמא לעולם המושגים התאגידי, ולהרמת מסך, שאינו רלוואנטי לטענת הערבות.

וכך נכתב בכתב הערבות שבסוף ההסכם מיום 2.12.2007: "אנו הח"מ, שלמה חכם בעל ת.ז. ... מרח'... , וכן רוני חכם, בעל ת.ז.... מרח', ירושלים, ערבים בזה, ערבות מלאה, לכל התחייבויותיהם של השוכרים עפ"י הסכם זה לכל תקופת השכירות ולכל הארכה של תקופת השכירות, אם תהיה כזאת..." (הדגשות שלי – א.ר.).

...

התביעה הוגשה על יסוד טענתה לחוב בגין 10 חודשי שכירות המגיעים לה, כאשר על פי הסכם השכירות, דמי השכירות החודשיים הוסכמו על סך 2,800 ₪ בתוספת מע"מ. לסופו של יום, זיכה אותה בית המשפט קמא עבור 4 חודשי שכירות ו – 10 ימים לפי סכום של 2,800 ₪ לחודש.

סוף דבר, בפועל, מתמקד הערעור במשיב 2, ומופנה, למעשה, הערעור, בעיקר כלפי העובדה שפסק הדין לא ניתן גם כלפיו.

טענה ב"כ המאשימה כי האורכה שניתנה במקור ע"י כבוד השופט קאפח לדחיית הריצוי, ניתנה לפנים משורת הדין ובאופן חריג נוכח משך המאסר שנגזר ולא בכדי הושתו ערבויות משמעותיות.

וכי לא היתה כל פניה לשב"ס וגם לא לשום אורכה ששב"ס יכול לתת לנאשם.

עדות הערבים העיד מר רפאל אזולאי אביו של הנאשם טען כי הנאשם היה במעצר בית במשך שנה וחצי.

אני סבור לאחר ששמעתי את הערבים כי הערבים כפי שהם הבינו את ההחלטות עשו כמיטב יכולתם כדי להביא לאכיפת צו בית המשפט.

...

אני מורה על חילוט מלוא הפיקדון הכספי בסך 100,000 ₪ ומחצית הערובה הכספית כך שיחולטו 50,000 ₪.

אני סבור לאחר ששמעתי את הערבים כי הערבים כפי שהם הבינו את ההחלטות עשו כמיטב יכולתם כדי להביא לאכיפת צו בית המשפט.

סוף דבר אני מורה על חילוט סך 100,000 ₪ שהינה ההפקדה.