מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי עריכת בדיקת CT ועדת רפואית לא דרשה לבירור תלונות גב

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים טענות המערער: המערער לא נבדק על ידי הועדה בישיבתה המסכמת, חרף בקשתו, ומשכך לא מילאה את חובתה ולא העניקה לו היזדמנות ראויה להיתמודד עם מימצאי צלום הוידאו שנערך לו, בין שתי ישיבותיה של הועדה; המערער הציג מימצאי בדיקות הדמיה הסותרים את צלומי החוקרים, ומדובר בממצאים אובייקטיביים המצביעים בבירור על בקע דיסקאלי ופריצת דיסק.
דיון והכרעה הועדה היתכנסה לראשונה ביום 21.10.2015, והאזינה לתלונות המערער וב"כ, שתועדו בפרוטוקול באופן הבא: "עו"ד- נותרה נכות אורתופדית ונוירולוגית כתוצאה מהפגיעה סובל מפגיעה בעמ"ש צוארי. מצרפת מכתב מהרופא המטפל בקופ"ח. יש בדיקות הדמיה שצורפו. עד לאותה פגיעה לא היו תלונות על כאבים בעמ"ש צוארי. יש הקרנה דו"צ יותר לימין. יש חוו"ד אורתופדית של ד"ר טל, מצרפת לועדה.
עברתי ת"ד בשנת 2007 ונפגעתי בגב תחתון, לא נפגעתי בצואר" הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית והתייחסה למימצאי הבדיקות והצילומים, כדלקמן: "CT מיום 14.8.2014 – בקע דיסקאלי מרכזי קטן בגבהים C 3-4 –
לעניין זה נשוב ונפנה לנפסק מפי כבוד השופט רובינשטיין בעיניין עזאלדין סלמאן: "לדידי, אם בהקש ואם כסמכות טבועה, בחיפוש אחר האמת, ואף לפי השכל הישר, אין לחייב ועדה להכריע בשאלה רפואית העומדת לפתחה בעוד ספק מקנן בליבה באשר לעובדות וניתן להתיר ספק זה על ידי מעקב סמוי. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מתעורר חשד בליבות חברי הועדה כי נבדק מציג בפניה מצג שקרי או מקום בו אין הוא משתף פעולה במהלך הבדיקה הקלינית הנערכת לו על ידי הועדה; וכבר אמרו חכמים את שאמרו על הצורך בהחמרת הנטלים משרבו הרמאים (בבלי בבא מציעא כ"ח, ב'); איני נידרש בכך דוקא לתיק הספציפי. הרי בכספי ציבור עסקינן, ובאחריות העוסקים בדבר כי יוצאו כדין. אי עריכת מעקבים במקרים הנחוצים אף עלולה להביא לפגיעה בזכויות נכים אשר הותרת הספק לדידם עלולה להכריע אם [כך במקור – א.א.] הכף נגדם ולמנוע מהם לקבל את המגיע להם, שהרי 'המוציא מחברו עליו הראיה'. לכן איני רואה דופי בהזמנת מעקב סמוי על-ידי הועדה". אמנם, בעיניין עזאלדין סלמאן נאמרו הדברים ביחס לועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) (נוסח משולב), תשי"ט – 1959, אולם יפים הם אף לענייניה של ועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה).
...
טענות המשיב: המשיב סבור כי דין הערעור להידחות משאינו מצביע על פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה, לא כל שכן פגם המצדיק את התערבותו של בית הדין; בישיבתה הראשונה ערכה הוועדה בדיקה קלינית מקיפה למערער, ובשים לב לפער שבין ממצאיה לבין חוות דעתו של ד"ר טל שהגיש המערער, ביקשה הוועדה לקבל צילום וידאו בסביבת מקום העבודה.
לא מצאנו טעם להוציא מגדרן של אותן חקירות-אימות את המעקב הסמוי.
סבורני כי החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ומאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה.
סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

המשיב הכיר בחבלות הבאות: חבלת ראש- פגיעת קרקפת, חבלת גב וצואר, וחבלת 4 גפיים.
המערער מוסיף וטוען כי אף אם שלילת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין פריצת הדיסק היתה נכונה, היה על הועדה לשקול קביעת נכות בגין בלטי הדיסק לפי בדיקת ה-CT. בתחום הנוירולוגיה, טוען המערער כי הועדה הסתמכה על אותה קביעה שגויה ולא מנומקת בעיניין אי-ייחוס מימצאי פריצת הדיסק לתאונה, ולא התייחסה לתלונות המערער בנוגע לכאבי ראש קשים ותמידיים, כפי שעולים גם מהתעוד הרפואי.
עורך דין – מבקש להסתמך על בדיקת MRI יש לו פגיעה מאוד קשה שקבל בראש בעקבות תאונת דרכים, אושפז בבית חולים ועבר CT אין ויכוח שהייתה לו חבלת ראש, עבר עשרות טיפולים, אפשר לראות את הטיפולים ויש לו כאבי ראש בלתי פוסקים ובעיה נוירולוגית שבכלל לא התייחסו אליה.
בירור השאלה האם פריצת דיסק היא בבחינת המשך טבעי לבלטי דיסק אינו דורש הוועצות עם מומחה בתחום הרדיולוגיה בהכרח, שכן כאמור אין טעות בהבנת מימצאי הבדיקות עצמן, אלא מדובר בהבנת התהליך הרפואי שהתרחש בגופו של המערער בין התאונה לבין פריצת הדיסק.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
" לבסוף, פירטה הוועדה את מסקנותיה: "מבחינה אורטופדית, מדובר בחבלה בלתי ישירה בצוואר, לאחר התאונה לא הייתה פריצת דיסק, התגלה רק בבדיקת MRI האחרונה, בלט דיסק לא צפוי להפוך לפריצת דיסק ללא חבלה נוספת, ולכן הפריצה שקיימת כיום אין ליחס לאירוע התאונה. לאחר אירוע התאונה אין ממצאים טראומתיים ב-CT, ובבדיקה הקלינית כעת אין הגבלה בתנועות, הכאבים שמדווח עליהם בצוואר הם עקב פריצת דיסק שכאמור לא נגרמה בתאונה הנדונה, לאור כל האמור לא נותרה נכות בעמ"ש צווארי בגין התאונה הנדונה.
על כן, מיום 7.8.19 ועד למועד הוועדה, במשך למעלה משנה, לא תועדו תלונות על כאבי ראש או מעקב נוירולוגי בנוגע לכך, ולכן לא נפל פגם בקביעות הוועדה בהקשר זה. סיכום על בסיס כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הלכה פסוקה היא, כי הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים מיוחדים ובנסיבות יוצאות דופן כאשר הדבר נידרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי (2013); ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה (1990); בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (1985); בר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה (1985); רע"א 11325/05 מנורה נ' גולינבסקי (2006)).
בסוג הראשון נכללים מקרים בהם נראה לבית המשפט שההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי; בסוג השני, הכוונה למקרים בהם לפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה או אחריה ולכן הבירור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא ו/או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו, ואשר לו היו לפניה ברי כי היו מביאות לתוצאה שונה ((ת"א (מחוזי – ירושלים ) 14825-07-10 סמי קרוט ואח' נ' סחורי ג'יהאד [פורסם בנבו]; רע"א 2993/14 מרדכי רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו]).
הוועדה הרפואית ציינה כי לפניה עמדו המסמכים: " בדיקת CT ע"ש מיום 29.4.14; תעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 9.2.14; בדיקת תעלה וע"ש צוארי מיום 29.3.15; בדיקת CT ע"ש מיום 24.5.16; MRI תעלה וע"ש צוארי (12/11/16; 22/12/16); בדיקת נוירוכירורג מיום 21.1.21; ערר על נכות מעבודה; נימוקי ערר; חוו"ד פרטית – אורטופדיה מיום 1.4.21" (נספח 1 לפרוטוקול הוועדה).
הוועדה ציינה, כי התובע מתלונן על "הגבלה בתנועות הצואר...קושי בסיבובים של הצואר... גב תחתון כואב בעיקר קושי בהרמת הילדים וישיבה ממושכת". עורך דינו ציין ביקש לאמץ את מסקנות חוו"ד הפרטית וציין כי "MRI מ-2016 הצביע על פריצת דיסק ב- 6-7 C...". הוועדה בדקה את התובע ובממצאים נרשם: "...עמדת לורדוזיס צוארית ומותנית שמורה ללא כיווץ שרירים...טווחי תנועות ע"ש צוארי הפעלת ע"ש צוארי יישור מלא, כיפוף, הטיה לצדדים ותנועה סיבובי מלווה בכאבים בסוף התנועה בולטת בצד שמא. הפעלת ע"ש מותני ללא הגבלה כולל כיפוף, ישור, הטיה לצדדים ותנועה סיבובית..." במסקנות נרשם: "ב"כ של הנבדק מסר כי קיימת בעיה שורשית צוארית, הנבדק בעצמו לא מסר תלונה בכיוון זה. בתעודה רפואית מיום 1.4.21, בדיקה נוירולוגית תוארה כתקינה...אין עדות קלינית לפגיעה שורשית, הוועדה דוחה מבחינה נוירולוגית. מבחינה אורטופדית הוועדה קובעת 5% ...בגין הגבלה מזערית בהפעלת ע"ש הצוארי...לא נותרה נכות הקשורה לתלונותיו בגין הגב התחתון. בזה מקבלת באופן חלקי חוו"ד ד"ר פלאח מאזן, בבדיקה שנערכה ע"י הוועדה אין עדות להגבלה כפי שציין בחוו"ד". באבחנות קבעה הוועדה, כי קיים קש"ס בין הכאב בצואר והכאב בגב התחתון לתאונה.
...
הפסיקה נהגה על דרך הכלל בגישה מצמצמת בכל הקשור להיעתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור וזאת מטעמים הנוגעים ליעילות הדיון ומשאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית בין ההליכים השונים המתנהלים בערכאות ובמוסדות השונים (רע"א 4484/06 רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בעמ ואח' (2006)) .
לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים ועיינתי במסמכים הרפואיים ובדוח של הועדה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בנסיבות אלו, קיימת סבירות ברמה גבוהה כי ככל ומלוא התיעוד לגבי עברו הרפואי של התובע היה מונח לפני הועדה לעררים, היה בכך כדי להשליך על קביעת נכותו בעניין זה. סיכומם של דברים שאני מקבל את הבקשה, מתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור וקובע כי בשל הנתונים שהובאו לעיל – קביעת המל"ל נסתרה.
הואיל ועסקינן בתביעה לפי חוק הפלת"ד והדרך היחידה להוכיח את מצבו הרפואי של התובע היא על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אני מחליט למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדיה שיקבע את מצבו הרפואי של התובע בגין הפגיעה בצווארו בעקבות התאונה, ובתאונה שאחריה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הוועדה עיינה בתעוד הרפואי, לרבות בהדמיות ה - CT וה - MRI שתוארו לעיל, וערכה לתובעת בדיקה קלינית.
הוועדה קבעה, כי אכן יש קשר סיבתי בין התאונה ובין תלונות התובעת על כאבים בגב התחתון, אולם לא נותרה נכות צמיתה בעמוד השידרה הצוארי והמתני.
לטענתה, תלונות התובעת כנגד משך הבדיקה ואופייה מכוונות כנגד עניין רפואי המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ואין בית המשפט מוסמך להתערב בו. מכל אלו עותרת הנתבעת לדחיית הבקשה תוך חיוב התובעת בהוצאותיה.
עוד נקבע בפסיקה, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא או שאינו משקף את המצב הרפואי בצורה מלאה (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלבינסקי חיים [28.8.1994]).
מעבר לכך שספק בעיניי האם בדיקה כזו ארכה דקה וחצי בלבד, כנטען, הרי שאופן עריכת הבדיקות ומהותן הנן החלטה רפואית הנתונה לשיקול דעתם המקצועי של חברי הוועדה.
לסיום אעיר, כי העובדה שהתובעת ערערה על קביעת ועדת העררים לבית הדין לעבודה ונדחתה שם אין בה כדי לחסום את דרכה מהגשת בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור במסגרת ההליך כאן; זאת בהיעדר זהות בשני ההליכים מבחינת הצדדים להליך, סדרי הדין והמבחנים להם נידרשת כל אחת מן הערכאות לצורך גיבוש החלטתה; מכל מקום, ברי כי בית המשפט כאן אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין לעבודה.
...
הגשת הבקשה הנוכחית, טוענת הנתבעת, איננה אלא נסיון לערער על החלטת בית הדין לעבודה, וככזו - דינה להידחות.
מכל האמור לעיל, אני קובעת כי התובעת לא הראתה כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים בהם יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולפיכך דין בקשתה להידחות.
סיכומו של דבר: אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית התובע הגיש תביעתו בהתבסס על החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי שלפיה נקבעו לו נכויות בקשר עם התאונה כדלקמן: בתחום האורתופדי בשיעור של 10% בגין פגיעה בצואר וכן 5% בגין פגיעה בגב; ובתחום הנורולוגי בשיעור של 5% בגין הפרעה תחושתית במקור שורש L4-L5 ברגל ימין.
בבדיקת CT בלטי דיסק קלים במספר גבהים.
יחד עם זאת, ניתן להתרשם שהתובע לא נזקק לבירור מעמיק או לטפול ממושך.
הנתבעת הפניתה בסיכומיה לתשובות התובע בחקירתו ולטענתה חוסר המהימנות שלו בולט בניסיון לקשור לתאונה תלונות על הרדמות בידיים, נימול בידיים וזרמים ביד ימין, זאת למרות שהועדה הרפואית דחתה טענות אלו.
באשר לנכות בתחום הנורולוגי, הרי שקיימת קביעה על פי דין של המוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים, ובהתאם לקביעת הועדה הרפואית מיום 12.02.2020 נכותו הנוירולוגית הצמיתה של התובע הנה בשיעור של 5% בגין הפרעה עצבית ממקור שורשי L4-L5 ברגל ימין לפי סעיף 32 (1) (א) בחלקו וזאת בהסתמך על בדיקת EMG מיום 12.06.2019.
לטענתו, עדותו לא נסתרה לפיה לפני התאונה הוא היה בריא ולא סבל מכל מיגבלה בצואר ובגב התחתון ואילו כתוצאה ישירה מהתאונה הוא סובל מהגבלות משולבות הן בתחום האורתופדי והן בתחום הנורולוגי.
מיגבלות אלה, גורמות לו לטענתו לקשיים תיפקודיים המשפיעים עליו והמקשים בעיקר על עבודתו כעורך דין אשר כרוכה בישיבה ממושכת, נסיעות מרובות והופעות בבית המשפט או בועדות רפואיות של המל"ל. התובע תיאר בפניי את הקושי שלו בעבודה וכן בתפקודו בעת ישיבה ממושכת לאורך זמן ובנהיגה.
ער אני לעבודה כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין, וכי לפי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 נידרש סיוע לעדות זו. ניתן לטעמי למצוא סיוע לעדות זו במידת האמון שבית המשפט נותן לגירסתו של התובע ואשר לא הופרכה.
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי גיל הפרישה של התובע, כעורך דין עצמאי עומד על גיל 70.
לאחר שעיינתי בקבלות שהוצגו על ידי התובע, ושקלתי את טיעוני הצדדים, אני מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 10,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.
סוף דבר הנני מקבל את התביעה כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שנקבעו בראשי הנזק השונים בניכוי תגמולי המל"ל. בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בהן נשא התובע וכן בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו