אי עמידה במועד להגשת בקשת רשות ערעור

בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטותיו של בית משפט השלום בחיפה מיום 11.3.2021 ומיום 12.4.2021 (ת"א 56000-11-19, השופטת מ' קלפנר נבון) שבגדרן נדחו בקשותיו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 18.1.2021.

עוד טוען המבקש, כי אין לקבוע קטגורית שאי-הגשת תצהירים מטעם בעל דין או אי עמידה במועדים שקצב לו בית המשפט מניחות בסיס לשימוש בסנקציה הקבועה בתקנה 42 לתקנות.

...

המסקנה שאליה הגעתי היא ממוקדת – השימוש בתקנה 42 לא היה נכון מבחינת תכליותיה של התקנה, ואף ביטא סעד שאינו מידתי.

אם כן, בסיכומו של דבר, נקיטת הסנקציה לפי תקנה 42 לתקנות לא התאימה בנסיבות העניין.

סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שפסק דינו של בית משפט השלום שניתן בהיעדר הגנה ביום 18.1.2021 מבוטל.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית; המועד על פי דין להגשת ערעור קבוע במסגרת תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, השתע"ט-2018 לפיה "המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה". לעניין אי עמידה במועדים הקבועים בתקנות קובעת תקנה 176(ב) כי "[...] נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להמנע מעשיית דבר או מדד להקף כתב טענות, יחול האמור על עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". משמעות האמור לעיל היא כי לא נס ליחם של "הטעמים המיוחדים" שנדרשו לצורך הארכת מועד במסגרת התקנות הישנות (תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984): "בעל דין המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור נידרש להראות "טעם מיוחד" לכך.

...

טענות המשיבים; לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה מהטעמים שלהלן: טענת המבקשת לעניין היעדר ייצוגו של בא כוחה הקודם של המבקשת נועדה להטעות את בית המשפט שכן המבקשים היו מיוצגים על ידי בא כוחה הקודם של המבקשת לו הומצאו כדין הן פסק הדין והן ההחלטה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה ומתירה למבקשת להגיש את הבקשה להגשת רשות ערעור בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה להארכת מועד.

נוכח התנהלות המבקשת אשר סבורני כי בה נעוץ הבלבול בהמצאה אל בא כוחה הקודם של המבקשת והיעדר המצאה לה ישירות, המבקשת תשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪.

החלטתי ניתנת בתפקידי כרשמת.

הועדה נימקה את החלטתה בהתרשמותה כי המבקש חווה קושי בעמידה בתסכולים ובדחיית סיפוקים אשר באו לידי באופנים שונים, בין היתר בבריחתו מבית החולים, ומכאן שלא ניתן לחדש את יציאתו לחופשות.

המבקש הגיש בקשת רשות העירעור ללא ייצוג משפטי, הנפרשת על פני שורות בודדות, בגדרה ביקש ל"שיחררו" כלשונו, ולמנות עבורו ייצוג משפטי.

בא כוח המבקש טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לפרק הזמן בו המבקש היה נתון באישפוז; משך הזמן שנימנע ממנו לצאת לחופשות – למעלה מ-7 שנים; הגדרת מסוכנותו הנמוכה במשך תקופה הארוכה משנה; המלצת מנהל המחלקה בדבר שיחרורו לחופשות; וכן העובדה כי עד לפני מספר חודשים, יצא המבקש לחופשות קצרות בלווי ללא שהיה כל ארוע חריג.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בר"ם 903/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: הגר תשתיות בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – רשות המיסים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 2.12.2022 בעמ"ן 49628-08-22 שניתן על-ידי כבוד השופט ש' בורנשטין בשם המבקשת: עו"ד אילן אורלי בשם המשיבה: עו"ד קובי עבדי ][]החלטה

המסגרת המשפטית: פיצויים לעסקים בתקופת הקורונה ברקעה של הבקשה עומדת החלטת הממשלה מס' 5015 מיום 24.4.2020, שעסקה במתן מענק סיוע לעסקים בעד הישתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה (להלן: החלטת הממשלה או ההחלטה).

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, וטענה כי די בכך שהצביעה על ירידה במחזור ההכנסות בתקופת הזכאות – לעומת תקופת הבסיס – כדי להקים זכאות למענק.

בהקשר זה נטען, קודם כול, כי דין הבקשה להדחות על הסף מאחר שאינה עומדת באמת המידה שנקבעה לדיון בבקשות ב"גילגול שלישי", ולמעשה אף לא נטען בה אחרת.

...

בהקשר זה נטען, קודם כול, כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שאינה עומדת באמת המידה שנקבעה לדיון בבקשות ב"גלגול שלישי", ולמעשה אף לא נטען בה אחרת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתשובתה של המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

...