אי נקיטת צעדי זהירות בחיה זיכוי

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת כלב בלי רשיון או בנגוד לתנאי, לפי סעיף 18(ב)(1) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 (להלן: חוק הפיקוח); והחזקת כלב מחוץ לחצרים, לפי סעיף 18(ב)(2) לחוק הפיקוח.

המבקש טען כי בית משפט השלום שגה משהגדיר אותו כמי שהחזיק בכלב, כשכל שעשה הוא לתת סיוע זמני לכלב במצוקה; ומשקבע כי הוא התרשל ברף הנידרש להרשעתו בעבירות שיוחסו לו. כן העלה המבקש טענת הגנה מן הצדק וטען כי יש לזכותו בשל מחדלי החקירה, שבמהלכה לא נעשה ניסיון לאתר את הכלב או את בעליו, ובשל המניע המוסרי לפעולתו, סיוע לכלב במצוקה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בעיניין זה, נתתי דעתי לכך שהנאשם 1, הודה במיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו והביא לחסכון ניכר בזמן שפוטי יקר; ולעברו הפלילי (ת/2), הכולל 13 רישומים פליליים בין השנים 2002-2018 במגוון עבירות ובהן, איומים, ניסיון היזק לרכוש במזיד, פגיעה בשמורת טבע/גן לאומי מוכרז, הפרעה לעובד ציבור, אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, הזנחת קטין תקיפה הגורמת חבלה ממש בבן זוג, היתנהגות פרועה במקום צבורי, הדחה באיומים ובכוח, ועבירות מע"מ בגינן הלה נידון לעונשים במנעד רחב ואף הספיק לרצות בעברו עונשי מאסר בפועל.

ברי, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ו"בגיר צעיר" איננו ביטוי קסם, ואין זה אומר כי נאשם המשתייך לקבוצת הגיל האמורה צריך לזכות באופן אוטומאטי להקלה בעונשו.

...

מכל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשמים, את העונשים הבאים: על הנאשם 1: מאסר מותנה למשך 3 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שנה מהיום, הנאשם יעבור עבירה מן העבירות שבהן הורשע.

ת"פ 36919-09-20 (התיק הראשון) – במסגרת כתב האישום המתוקן הודתה הנאשמת והורשעה בבצוע עבירה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

באופן אובייקטיבי, לנאשמת אין מי שיכול לסייע לה למלא את חובותיה הרבים לילדיה ולהוריה, ויש להעריך לזכותה את יכולתה לעמוד בכל אלה.

...

הדיון נדחה לשם כך, ובסופו של דבר הניסיון לא צלח, בשל היעדר פניוּת הנאשמת, שנאלצה להרחיב את היקף הטיפול באמהּ, שמצבה הדרדר בתקופת דחיית הדיונים.

מתחם הענישה – לפיכך, אני קובע את המתחמים הבאים: ביחס לתיק הראשון – בין מאסר מותנה ל-3 חודשי מאסר, קנס ופיצוי; ביחס לתיק השני – של"ץ נרחב או מס' ימי מאסר ועד 8 חודשי מאסר; ביחס לתיק השלישי – בין מאסר מותנה לחודשיים מאסר וענישה נלווית.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר וזאת על-תנאי, אלא אם תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות לרבות איומים בתוך שלוש שנים מהיום; חודש מאסר וזאת על-תנאי, אלא אם תעבור הנאשמת כל עבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה או הפרעה לשוטר במשך שלוש שנים מהיום; פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהילדים שפורטו בסעיף 4 לכתב האישום בתיק הראשון ע"פ פרטים שתעביר המאשימה בתוך 10 ימים לבית המשפט – סה"כ מדובר ב-3,000 ₪ .

השופט יואל עדן – אב"ד האישום וההסדר המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אי נקיטת צעדי זהירות בחיה לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, ושימוש בכוח או איומים על מנת למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב].

לזכות המערער הובאו הודאתו, לקיחת האחריות, החרטה והחסכון בזמן שפוטי.

...

בערעור בפנינו, הודיעה באת כוח המערער כי המערער מבקש לשנות את דרכיו, ואך לאור בקשה זו, חלוף הזמן והנסיבות האישיות המורכבות של המערער, מצאנו לנכון, וגם זאת לפנים משורת הדין, לאפשר למערער הזדמנות נוספת לשנות את דרכיו בפני הממונה על עבודות שירות.

לפיכך, אנו סבורים כי יש לאפשר למערער לרצות את המאסר על דרך עבודות שירות.

אשר על כן, אנו מורים כי המאסר אשר הוטל על המערער ירוצה על דרך של עבודות שירות.

אי נקיטת צעדי זהירות בחיה - המסגרת הנורמאטיבית וישומה בעניינינו סעיף 338(א)(6) ל-חוק העונשין קובע כי: "(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

במסגרת השלב השלישי של המבחן התלת-שלבי, על ההגנה להציע הסבר חלופי למסכת הראייתית כולה, כאשר "ההסבר החלופי נידרש להציע גרסה שלמה ביחס למסקנה הנשקפת מהצטברות הראיות הנסיבתיות ולא די בהסבר מזכה ביחס לכל אחת מהראיות בנפרד..., ככל שהמסקנה הלכאורית מעוגנת יותר בחומר הראיות, הן כמותית הן איכותית, כך נידרש ההסבר החלופי ליתן מענה הולם ומבוסס אף הוא למארג הראייתי" [סעיף 20 ל-ענין טל. ההדגשה במקור - זד"ל].

...

נקבע כי גם שיקולי מדיניות, תוך התחשבות ברצון להעניק ביטחון לציבור מפני פגיעתם של כלבים מחד גיסא והתחשבות בציבור בעלי הכלבים ושלא להכביד עליהם מאידך גיסא – מובילים למסקנה כי זו מידת הרשלנות שעל המאשימה להוכיח קיומה להוכחת יסודות העבירה [ראו סעיפים 11–26 ב-פס"ד אבנת].

במסגרת השלב השלישי של המבחן התלת-שלבי, על ההגנה להציע הסבר חלופי למסכת הראייתית כולה, כאשר "ההסבר החלופי נדרש להציע גרסה שלמה ביחס למסקנה הנשקפת מהצטברות הראיות הנסיבתיות ולא די בהסבר מזכה ביחס לכל אחת מהראיות בנפרד..., ככל שהמסקנה הלכאורית מעוגנת יותר בחומר הראיות, הן כמותית הן איכותית, כך נדרש ההסבר החלופי ליתן מענה הולם ומבוסס אף הוא למארג הראייתי" [סעיף 20 ל-ענין טל. ההדגשה במקור - זד"ל].

סוף דבר עולה מן המקובץ, כי עלה בידי המאשימה להביא ראיות ברף הנדרש לפי סעיף 158 ל-חסד"פ ובפסיקה, כי הנאשמת ביצעה, לכאורה, העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.