אי נקיטת אמצעים למניעת מפגעים מאתרי פסולת

כאמור בכתבי האישום, במועדים המפורטים ביצעו הנאשם עבירות של עיסוק ללא רשיון; הפעלת תחנת מעבר ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין; אי נקיטת אמצעים למניעת זהום אויר וריח בלתי סבירים מאתר לסילוק פסולת; הבערת פסולת; איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים; איסור שימוש והחזקת אסבסט; סילוק אסבסט לשם הטמנתו שלא לאתר פסולת מורשה; אי נקיטת אמצעים מידיים למניעת המשך מפגע אסבסט או הפסקתו; ועיסוק באסבסט ללא רשיון – הכל כמפורט להלן – · ביום 12.5.10 היו בתוך שטח התחנה הפיראטית ערימות מועטות של פסולת בנין שכללו אספלט ושברי בטון.

...

אכן, בשנים האחרונות עלתה המודעות באשר לשמירה ולהגנה על איכות הסביבה, מדיניות האכיפה קשוחה יותר והעונשים הנגזרים על נאשמים המורשעים בעבירות הפוגעות באיכות הסביבה הוחמרו מאוד, כדי הטלת מאסרים לריצוי בעבודות שרות ובמקרים החמורים מאסרים בכליאה ממשית, לצד קנסות משמעותיים הנעים בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות לקחתי בחשבון את הנתונים הבאים – הנאשם כבן 42, נשוי ואב ל-4 ילדים קטינים; הנאשם נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא; התחנה הפיראטית מושא כתבי האישום המתוקנים פעלה בין השנים 2010 ל-2013, נסגרה ואינה פועלת עוד; כיום הנאשם עובד כנהג משאית שכיר (משתכר כ-8,000 ₪ לחודש); מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע, הוא חייב מיליוני שקלים לנושים ומתקיים בעניינו הליך של פשיטת רגל; הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות והביע חרטה; אמנם הנאשם לא השכיל להוכיח שפסולת הבנין פונתה מן האתר לאתרים מורשים כפי שהתחייב בהסדר הטיעון המקורי, וכן חלק מהפסולת נגרסה על ידי הנאשם ושוטחה על קרקע האתר, אך בפועל פונתה פסולת רבה מן האתר כפי שניתן היה להתרשם בביקור במקום; בהסדר הטיעון המחודש הוסף רכיב של 250 שעות של"צ. נוכח זאת, אני קובע כי שיעור הקנסות שיוטלו על הנאשם ימוקם מעל לתחתית המתחם.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1 קנס כספי בסך 85,000 ₪ אשר ישולם ב-25 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל ביום 1.3.17.

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של לכלוך והשלכת פסולת בניגוד לחוק שמירת ניקיון, גרימת זהום אוויר וריח בלתי סבירים, בנגוד לחוק למניעת מפגעים ותקנות למניעת מפגעים, הבערת פסולת באתר לסילוק פסולת ואי כיבוי בעירה, בנגוד לתקנות מניעת מפגעים וחוק למניעת מפגעים, אי נקיטת אמצעים למניעת זהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתר לסילוק פסולת, בנגוד לתקנות למניעת מפגעים והחוק למניעת מפגעים וכן עיסוק ללא רישיון או היתר זמני, בנגוד לחוק רישוי עסקים וצו רשוי עסקים.

...

זאת למרות שסבורני כי בעבירות מסוג זה יש להטיל קנסות גבוהים הרבה יותר, למרות הנסיבות האישיות של המשיב, מאחר שמדובר, כאמור, בעבירות שבוצעו לשם הפקת רווח כלכלי.

אשר על כן, לאור כל המפורט לעיל, אני קובע כי יש להתערב ברכיב הקנס שנגזר על ידי בימ"ש קמא על המשיב ולהעמיד את סכום הקנס על סך של 60,000 ₪, זאת במקום קנס בסך 30,000 ₪ שנגזר על ידי בימ"ש קמא.

סיכום פסק הדין: בסיכומו של דבר אני מורה סכום הקנס יעמוד על 60,000 ₪ או 300 ימי מאסר תחתיו.

הנאשמים הובאו לדין בעבירות של אי-נקיטת אמצעים למניעת מפגעים מאתרים לסילוק פסולת, עבירות בניגוד לתקנות 2, 3, 4, 6, 8, 9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן – 1990 (להלן: "התקנות"), בצירוף סעיפים 3, 4, 11 ו-11 ג' לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961 (להלן: "החוק"), ואיסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, עבירות בנגוד לסעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1994 (להלן: "חוק שמירת הניקיון").

...

גם בהודעתו השנייה (נ/2), מסר מנחם בעניין זה, כי: "אנו מקבלים את ההודעה מהישובים על פינוי אשפה. המח' דואגת להעביר את ההודעה לחברה הצפונית שהיא הקבלן לפינוי האשפה במוא"ז. למרבה הצער, כשהקבלן מגיע לרמפה, הוא לא יכול לפנות את המכולות היות ודרך הגישה אליהן חסומה ע"י האשפה או שהמכולות מלאות מעבר למותר, ובמצב זה לא ניתן להוביל אותן. בעקבות תלונות חוזרות של התושבים יצאתי לשטח עם הקבלן ובלי הקבלן ונימצא שאכן המכולות אינן נגישות ולא ניתן לפנות אותן. רק לאחר שאני כנציג המוא"ז שולח טרקטור על-מנת לנקות את דרך הגישה ורק אז אפשר פינוי המכולות. כאשר הטרקטור בשטח אנו מנצלים זאת לניקיון הרמפה מסביב. ישנם מצבים שכאשר המכולה גולשת ישנו אילוץ לשפוך את תכולתה ולהעמיס את הכמות הרצויה לצורך פינוי וכל זה נובע היות ומזכירות הישוב אינה מודיעה בזמן על פינוי מכולה וזה באחריות המזכירות בלבד". (נ/2, עמ' 1, ש' 5 עד הסוף, עמ' 2, ש' 1-6 ההדגשות שלי – ש.ס).

הינה-כי-כן, מסקנתי היא, כי המאשימה לא הוכיחה את האשמה.

התוצאה היא, אפוא, כי אני מזכה את הנאשמים מן העבירות המיוחסות להם בכתב-האישום.

הנאשמת 1 (להלן: "המועצה", "הנאשמת") והנאשם 2, אשר כיהן בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בראשה (להלן: "הנאשם") מואשמים בעבירות של אי נקיטת אמצעים למניעת מפגעים מאתרים לסילוק פסולת ובאי מניעת מפגעים על פי חוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), ועל פי תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990 (להלן: "התקנות").

...

אין בידי לקבל את טענות הנאשם לפיהן לא יכול היה לקיים צו הניקיון על אתר לאור כמות הפסולת הרבה שהצטברה.

עיון במסמכים שהוגשו לעיוני מגלה בנקל כי הנאשם היה מעורב, באופן אישי בכל התכתבות והפגישות אשר התקיימו עם נציגי המשרד לאיכות הסביבה, כך שלא ניתן להכחיש את רמת המודעות הגבוהה שהיתה קיימת לו. בידיו של הנאשם היה למנוע את ביצוע העבירות על ידי הנאשמת, אך הוא לא עשה כן. אני קובעת, איפוא, כי גם הנאשם לא הרים את הנטל להוכיח כי עשה את כל הניתן ונקט בכל האמצעים הסבירים למניעת המפגע והסרתו, וכן למניעת העבירות על ידי המועצה שבראשה עמד.

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את שני הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

הנאשם 2 מורשע בעבירות הבאות: עיסוק ללא רישיון, לפי סעיפים ב(22) + ב(23) +ג(1) לכתב האישום הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין, לפי סעיפים ב(24) + ג(2) לכתב האישום, אך רק בהיבטי אי הידוק הפסולת, העידר גידור שמונע כניסה ויציאה של אנשים, העידר שלוט שאוסר הבערת אש אי נקיטת אמצעים למניעת ריח בלתי סביר מאתר פסולת, לפי סעיף ג(4) לכתב האישום, באופן כללי, ורק על פי תקנות 10, 12 לתקנות למניעת מפגעים לעיל אי המנעות מפעולה העלולה לגרום לזיהום מים, לפי סעיפים ב(27) רישא + ג(5) לכתב האישום השלכת פסולת ביניין ברשות הרבים, לפי סעיפים ב(14) + ב(25) + ג(7) לכתב האישום בנוסף, הוכח האמור בסעיף ב(11) לכתב האישום, אך הנאשם 2 מזוכה מהמיוחס לו בגין כך בסעיף ג(6) לכתב האישום, מחמת היתיישנות.

...

סיכום הנאשם 1 מורשע בעבירות הבאות: עיסוק ללא רישיון, לפי סעיפים ב(22) + ב(23) +ג(1) לכתב האישום הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין, לפי סעיפים ב(24) + ג(2) לכתב האישום, אך רק בהיבטי אי הידוק הפסולת, העדר גידור שמונע כניסה ויציאה של אנשים, העדר שילוט שאוסר הבערת אש גרימת ריח חזק ובלתי סביר, לפי סעיפים ב(13) + ג(3) לכתב האישום, למעט ס' 4 לחוק מניעת מפגעים אי נקיטת אמצעים למניעת ריח בלתי סביר מאתר פסולת, לפי סעיף ג(4) לכתב האישום, הן באופן כללי והן ביחס לאירוע שבסעיף ב(13) לכתב האישום, אך רק על פי תקנות 4, 10, 12 לתקנות למניעת מפגעים לעיל אי הימנעות מפעולה העלולה לגרום לזיהום מים, לפי סעיפים ב(27) רישא + ג(5) לכתב האישום ניסיון להשליך פסולת בנין ברשות הרבים, לפי סעיפים ב(19) + ב(20) + ג(8) לכתב האישום בנוסף, הוכח האמור בסעיף ב(11) לכתב האישום, אך הנאשם 1 מזוכה מהמיוחס לו בגין כך בסעיף ג(6) לכתב האישום, וזאת מחמת התיישנות.

הנאשם 2 מורשע בעבירות הבאות: עיסוק ללא רישיון, לפי סעיפים ב(22) + ב(23) +ג(1) לכתב האישום הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין, לפי סעיפים ב(24) + ג(2) לכתב האישום, אך רק בהיבטי אי הידוק הפסולת, העדר גידור שמונע כניסה ויציאה של אנשים, העדר שילוט שאוסר הבערת אש אי נקיטת אמצעים למניעת ריח בלתי סביר מאתר פסולת, לפי סעיף ג(4) לכתב האישום, באופן כללי, ורק על פי תקנות 10, 12 לתקנות למניעת מפגעים לעיל אי הימנעות מפעולה העלולה לגרום לזיהום מים, לפי סעיפים ב(27) רישא + ג(5) לכתב האישום השלכת פסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיפים ב(14) + ב(25) + ג(7) לכתב האישום בנוסף, הוכח האמור בסעיף ב(11) לכתב האישום, אך הנאשם 2 מזוכה מהמיוחס לו בגין כך בסעיף ג(6) לכתב האישום, מחמת התיישנות.

כל אחד מהנאשמים 3,4 מורשע בעבירות של השלכת פסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיפים ב(14) + ב(15) +ב(25) + ג(7) לכתב האישום.