בתאריך 25/12/17, זימנה המשיבה את המבקש לשימוע, כאשר במסגרת הזמנה זו צויין, בין היתר:"הננו להודיעך כי החברה החליטה לבטל את התקן אותו הנך ממלא, בעקבות החלטת החברה על שינוים אירגוניים ותוכניות התייעלות, במסגרתן יבוטל תקן קצין הביטחון והעברת רכיבי התפקיד לפונקציות אחרות בחברה. הנך מוזמן לישיבת שימוע בה יישקל סיום העסקתך". כן צויין במכתב ההזמנה לשימוע, המועד בו הוא היה צפוי להתקיים - 28/12/17 בשעה 9:30, הגורמים בפניו הוא יתקיים, האפשרות העומדת למבקש להביא עימו נציג מטעמו, העובדה כי הוא פטור מלהתייצב לעבודה עד לקבלת החלטה בעיניינו וזאת שלא על חשבון ימי חופשתו הצבורים ולשם "מתן זמן נאות עבורך להתכונן לישיבת השימוע".
המבקש, באמצעות בא כוחו ביקש לדחות את ישיבת השימוע והיא, אכן נדחתה, ליום 14/1/18.
על בסיס המסמכים שהוגשו, עולה כי המבקש, אשר בסופו של יום, בחר להעלות את טענותיו, בכתב, עשה זאת בצורה מפורטת מאוד, אך במסגרת טיעוניו לא היתמודד עם הנקודה החשובה ביותר ועם הטענה כאילו בפועל תקפידו הצטמצם ל - 20%, וזאת למרות שניתן היה לצפות שיפרט כיצד נראה יום עבודתו השגרתי ובאלו עניינים הוא מטפל, וכמה זמן נמשך הטיפול בכל תחום - דבר שלו היה נעשה אולי היה גורם למשיבה להשתכנע שתפקיד הקב"ט הנו תפקיד שיש לשמרו, אך משלא נעשה, לא ניתן לקבוע, בשלב זה, שהחלטת המשיבה היתה בלתי סבירה ו/או חרגה ממיתחם הפררוגטיבה הניהולית שלה.
...
לסיכום.
לנוכח כל האמור לעיל ובהתבסס על העובדות הלכאוריות שקבעתי לעיל וכן בשים לב לטעם שמצאתי בטענות המשיבה וחרף טענות המבקש, אינני מורה על ביטול החלטת המשיבה לפטרו ולפיכך ייכנסו פיטוריו לתוקף ביום 1/3/18, בהתאם למכתב מיום 30/1/18.
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
למרות שדחיתי את הבקשה, החלטתי לנהוג עם המבקש, לפנים משורת הדין ולא לחייבו, כבר כעת בהוצאות המשיבה אלא בשכר טרחת עו"ד אלא להמתין, עם הענין זה, עד לסיום בירור התביעה העיקרית.