מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי מתן זכות קדימה לנהג מונית במעבר חציה

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי סעיף 182 לחסד"פ, אני מודיעה כי מצאתי לזכות את הנאשם מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום מחמת הספק, אולם אני מרשיעה אותו בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל אשר עמד על גבי המדרכה וניכר היה שבכוונתו לחצות את המעבר.
בת/1 נרשם – "אני עומד סטאטי ברחוב הירקון פינת בוגרשוב, מכיוון דרום לצפון, כאשר אני עמדתי על המדרכה מול 90, כשפניי לכיוון הצומת לדרום, הבחנתי בנהג הנ"ל שנוהג ברכב הנ"ל מגיע לכווני, מדורם על הנתיב השמאלי מתוך שניים, כאשר לפני הצומת יש מעבר חצייה שמסומן ב-9 פסים, שנראים באופן ברור וגלוי לעין, וכן מוצב תמרור 306 מצד ימין של הצומת, וכן 306 עילי מואר מעל הצומת, והנהג הנ"ל נסע בנסיעה רצופה על המעבר חצייה, כאשר הולך רגל שהגיע מכיוון מערב ורצה לחצות למזרח, והוריד את הרגל לכביש ואז הוא נבהל מהנהג מונית, התחרט וחזר למדרכה כי נלחץ מהמונית שלא עצרה. לציין שהייתי בקשר עין רציף וראיתי את העבירה בבירור וכן הנהג היה עם שני נוסעים מאחורה, ויום בהיר, שעת ערב, שעת ערב, תאורה טובה ותקינה. הנהג נעצר מול 90, והוסברה לו מהות העבירה. " תגובת הנהג – "אני ראיתי שההולך רגל הוריד את הרגל לכביש ואז הוא החזיר אותה ולכן המשכתי בנסיעה ולא עצרתי". בת/2 – מיזכר שנירשם באותו היום על ידי העד ומוען "לכל המעוניין": "הנהג הוא נהג מונית והוא היה עם שני נוסעים בתוך הרכב שמיהרו ולכן אמרתי לנהג שייסע כדי שלא יפסיד את הנסיעה ושהדו"ח ישלח לו בדואר, כדי לא לעכב את הנוסעים שהיו במונית, אז בבקשה לשלוח את הדו"ח בדואר". בחקירתו הנגדית, הסביר העד כי המזכר נרשם על ידו באותו היום ובסמוך לרישום הדו"ח ונשלח בדואר למענו של הנאשם מן הטעם שנירשם.
לו נהג הנאשם בזהירות המתבקשת במקום, בקירבת מעבר החצייה, דהיינו הפחתת המהירות של הנהיגה באופן ניכר מתחת למהירות שבה נהג, 40-45 קמ"ש, שכן יש חובת האטה על פי החוק בהתקרב נהג למעבר חצייה, היה יכול לראות אות הולך הרגל מגיע, לצפות את היתנהגותו ולעצור על מנת לתת לו את זכות הקדימה לחצות.
...
על פי סעיף 182 לחסד"פ, אני מודיעה כי מצאתי לזכות את הנאשם מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום מחמת הספק, אולם אני מרשיעה אותו בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל אשר עמד על גבי המדרכה וניכר היה שבכוונתו לחצות את המעבר.
דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את העדויות, מצאתי כי על פי גרסת הנאשם ולאור העובדה שקיים חסר בנסיבות המתוארות בת/1 ובעדותו של השוטר יש לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו, אולם יש להרשיע אותו בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל אשר עמד על המדרכה וניכר היה שבכוונתו לחצות את הכביש, וזאת מן הנימוקים שלהלן: עד התביעה לא ידע לציין היכן היה רכב הנאשם, בעת שהולך הרגל הניח את רגלו על מעבר החצייה, במקרה זה ייתכן שהדברים אכן קרו במקביל, כפי שטוען הנאשם, ואז כמובן, ולטובתו של הנאשם, לא ניתן לייחס לו את העבירה המקורית אשר אחד מרכיביה הוא הוכחת היסוד הפיזי של הימצאות הולך רגל כבר על גבי מעבר החצייה בעת שהנאשם המשיך בנהיגה וחוצה את המעבר.
בסופו של יום, ולאחר שקיבלתי את גרסת המאשימה – אשר לא נתנה מענה לנתון חשוב – מקום הימצאות רכב הנאשם וקיבלתי את גרסתו של הנאשם במלואה לעניין העבירה (ולא מקום עמידת השוטר), אני מרשיעה בעבירה בניגוד לתקנה 67(א1) לתקנות, דהיינו אי מתן זכות קדימה להולך רגל שעמד על המדרכה.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

על פי כתב האישום, ביום 5.2.18, בשעה 10:50, נהג הנאשם במונית, בשדרות הגעתון 2, בנהריה, ובהתקרבו למעבר חציה לא נתן זכות קדימה להולך רגל שעמד על המדרכה, סמוך למעבר החציה, ושניכר היה שבכוונתו לחצות את הכביש.
...
ראה לעניין זה ע"פ 6056/07 יעלב אלחמידי נ' מדינת ישראל (2009) וע"פ 11331/03 קיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3), 453 (2004)] זאת ועוד, השוטר דחה את טענת נאשם, שלפיה רוכב האופניים פנה אליו ואמר לו: "אני נסעתי כמו מטורף תוותר לו הוא לא אשם". כך, לטענת הנאשם שרוכב האופניים עצר היות שהנאשם עצר, השיב: "לא עצרת בכלל ובגלל זה נתתי לך דוח". לסיכום, השוטר מסר עדות מהימנה ורציפה, שלפיה הנאשם לא עצר טרם מעבר החציה, כמצופה ממנו, על אף שניכר היה שרוכב האופניים מתכוון לחצות את הצומת.
סוף דבר בהתבסס על חומר הראיות שהונח לפני, הדוח שערך השוטר והרושם האמין שהותיר בי, ומאידך, גרסתו של הנאשם, שלא נמצא לה בסיס ראייתי, הגעתי למסקנה שהנאשם לא נתן זכות קדימה להולך רגל שעמד על המדרכה, סמוך למעבר החציה, ושניכר היה שבכוונתו לחצות את הכביש.
לסיכום, בהינתן האמור, ולאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, והזהרתי את עצמי שמדובר בעדות יחידה, ובגרסה מול גרסה, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין: ביום 26.11.21 נהג המשיב ברכבו (מונית) בעיר אשדוד.
ביום 1.8.22 הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה ועבירה של גרימת מוות ברשלנות.
באשר לטענת המשיב כי אין מדובר במקדמה על חשבון העונש, מפנה לפסיקה אליה הפניתה המבקשת בבפ"ת 2982/08/18, שם הפנה כב' סגן הנשיא, השופט אלון אופיר להחלטה שניתנה ע"י ביהמ"ש המחוזי באר שבע בבע"ח 13720/02/15 אבו עאייש נגד מדינת ישראל בה נקבע כדלקמן: "אכן פסילה עד לתום ההליכים אינה מקדמה על חשבון העונש, כשם שמעצר עד תום ההליכים, איננו אלמנט עונשי. עם זאת, האנלוגיה בין סוגיית המעצר עד תום ההליכים ובין פסילה עד לתום ההליכים, מתקיימת לעניין העובדה כי מסלולים אלו נועדו בראש ובראשונה כדי להבטיח את שלומו וביטחונו של הציבור ובודאי שבמקום שבו קיים חשש כי חזרתו של נהג שנהג בנסיבות כמתואר בכתב האישום, ואשר גרם בנהיגתו למותו של אדם אחר, עלולה לחדש את הסיכון לציבור המשתמשים בדרך, כי אז, על גורמי התביעה להביא בפני בית משפט מוסמך את שאלת זכותו של אדם כזה להמשיך ולנהוג או לחזור לנהיגה אם קודם לכן הוא היה פסול מנהלית, בהוראת קצין מישטרה.
...
במצב דברים זה, אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב וכי בנסיבות המתוארות, רף הרשלנות המיוחס למשיב אינו נמוך.
עם זאת, גמגום, דשדוש, סחיבת רגליים, ככל שתהיה כזו מצד גורמי התביעה, אין בה כדי לחייב כמסקנה אחת ויחידה כי התמהמהות זו יש בה כדי להעיד שהעורר איננו מסוכן עוד בדרך נהיגתו לשלום הציבור".
לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על פסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים כנגדו בתיק העיקרי הצמוד לבקשה זו ואף מעבר ל- 6 חודשים.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2022 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

מידת הנזק שניגרם: הנה כאמור ברף הגבוה ביותר – שכן קופחו חיי אדם, חייו של מר הרצל נחמיאס ז"ל. מדיניות הענישה הנוהגת על מדיניות הענישה הנוהגת במקרה של גרימת תאונת דרכים קטלנית, עקב פגיעה בהולך רגל שחצה את הכביש שלא בתחום מעבר חציה או במקרים אחרים בהם נקבע רף רשלנות בינוני, ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים: · רע"פ 1438/21 דוקטורוביץ נ' מדינת ישראל (05.04.21): המבקש, אשר היה במועד הארוע בגדר "נהג חדש", הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת גרם מוות ברשלנות, בנהיגה במהירות של 105 קמ"ש לפחות, העולה על פי שניים מהמותר.
עיינתי בפסיקה אותה הגישה המאשימה לתמיכה בטיעוניה לעונש – · רע"פ 8992/14 אברהם רפאל נ' מדינת ישראל - המבקש (בן 78) הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון טווח, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עת נהג במונית וגרם למותו של הולך רגל אשר חצה את הכביש במעבר חצייה.
הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 1991 ולחובתו 34 הרשעות קודמות כאשר 16 מתוכן צבר בעשור שקדם לתאונה נשוא תיק זה ובשתיים מתוכן הורשע בגרימת תאונת דרכים – · ביום 21.11.2019 הורשע הנאשם בעבירות מיום 14.12.2016 של נהיגה בקלות ראש, נהיגה הגורמת נזק וחבלות של ממש וכן אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חצייה בביטחה ונגזר דינו בין היתר לפסילת רשיון נהיגה למשך 6 חודשים (ת"ד 11554-05-17 - ת/38).
בין שתי הרשעותיו אלו הורשע בעבירות נוספות מסוג בררת משפט של שימוש אסור בטלפון (5 עבירות), אי מתן זכות קדימה להולך רגל (2 עבירות), ועוד עבירות בטיחותיות.
...
בהיעדר הסדר סטטוטורי ייחודי בעניינם של מורשעים שגילם מופלג, גזר בית המשפט לתעבורה את דינו על פי השיקולים המנויים בסעיף 40יא לחוק העונשין, תוך שזקף לזכותו את גילו המתקדם ואת מצבו הרפואי, והציב מנגד את נסיבותיו הפרטניות המחמירות, ובכלל זאת הרשעותיו הרבות בעבירות תעבורה, מהן שתיים אף לאחר מועד האירוע דנן.
ראו למשל דברי כב' הנשיאה דאז, הש' ד. בייניש ברע"פ 9727/05 ברנרד גליקסמן נ. מ"י: "יש בחיובו של הנאשם בפיצוי הנפגע יסוד של היטהרות לנאשם העשוי לתרום לשיקומו וכן יש בכך משום שילוב נפגע העבירה כמשתתף בהליך הפלילי, מתוך ראייה כי הטבת נזקו הינה חלק חשוב בתהליך הענישה ובהפנמת נורמות ההתנהגות הראויות". סבורני כי עונש מאסר בפועל, בסמוך לרף התחתון של מתחם הענישה, לצד רכיב פסילת רישיון לצמיתות, פיצוי סמלי למשפחת המנוח ועונשים נלווים הינו עונש הולם, המאזן בין כלל שיקולי הענישה.
פסילה בפועל הנני מורה על פסילתו של הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום שפורטו בהכרעת הדין, המערער נהג ביום 27.5.2020 במונית, ברחוב ביאליק בראשון לציון, מדרום לצפון, והתקרב לצומת עם רחוב תרמ"ב. ברחוב ביאליק, סמוך לצומת, מסומן לרוחב הכביש מעבר חצייה להולכי רגל ומשני צידי המעבר מוצבים תמרורי 306, המורים על מתן זכות קדימה להולכי רגל החוצים במעבר החציה.
במקרה זה לא בוצעו על ידי הבוחן שיחזור וניסוי שדה הראיה לעבר מעבר החציה והולכת הרגל ממקום העצירה הראשוני של המונית לאחר שהרכב הראשון עצר, כמתואר, לפני מעבר החציה; מהסרטון לא ניתן היה להסיק על רשלנותו של המערער שכן לא הופקו ממנו כל נתונים בדוקים, ואין די בהתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהסרטון.
...
נוכח האמור, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו