מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי מתן גישה לתסקיר שירות המבחן בבימ"ש לתעבורה

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לפני מתן גזר הדין, לבקשת בא כוח המערער, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר שירות מבחן בעיניינו של המערער וכן על קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השרות.
במקרה זה אני סבור כי ידי ביהמ"ש קמא היו כבולות ולא ניתן לסטות מעונש המינימום הקבוע בסע' 40 לפקודה אשר מורה לנו כדלקמן: " הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר." בהתאם לגישה הרווחת בפסיקה נסיבות מקילות, כמו חרטה, העדר עבר פלילי ותעבורתי, הרעה במצב האישי והכלכלי בעקבות התאונה ונסיבות אישיות אחרות, ככלל אין לראות בהן כנסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מפסילת המינימום (עפ"ת 46198-03-18 אבו כליב נ' מדינת ישראל, פס' 14 בחו"ד השופטת חן-ברק והאסמכתאות שם ( 31.5.18).
...
ראו בעניין זה גם : מ"ח 2448/16 עומר פדילה נ' מדינת ישראל, פס' כ (11.7.16) נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים לרבות העבירות הנלוות, אני סבור כי המתחם בו בחר ביהמ"ש קמא הינו בהחלט סביר.
במקרה זה אני סבור כי ידי ביהמ"ש קמא היו כבולות ולא ניתן לסטות מעונש המינימום הקבוע בסע' 40 לפקודה אשר מורה לנו כדלקמן: " הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר." בהתאם לגישה הרווחת בפסיקה נסיבות מקלות, כמו חרטה, היעדר עבר פלילי ותעבורתי, הרעה במצב האישי והכלכלי בעקבות התאונה ונסיבות אישיות אחרות, ככלל אין לראות בהן כנסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מפסילת המינימום (עפ"ת 46198-03-18 אבו כליב נ' מדינת ישראל, פס' 14 בחו"ד השופטת חן-ברק והאסמכתאות שם ( 31.5.18).
לאור כל האמור לעיל, אני מורה בזאת על דחיית הערעור.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

רקע וכתב אישום: הנאשמת הורשעה בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בביטחה- עבירה לפי תקנה 67א לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה רשלנית- עבירה לפי סעיפים 62(2)+ 38(2)+38(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה), והתנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף ונזק לרכוש- עבירה לפי תקנה 21ב(2) לתקנות התעבורה, יחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
לגישת הסניגורית, עצם קרות התאונה וההתמודדות עם הפציעות הקשות שגרמה הנאשמת לנפגעת, הנן עונש עבור הנאשמת, אשר סובלת מכך במישור הנפשי.
בע"פ 432/85 רומנו נגד מדינת ישראל, דחה נשיא בית המשפט העליון דאז מ. שמגר את בקשת הנאשם להטיל עליו מבחן ללא הרשעה, וציין, כי לא ניתן לקבוע דפוסים נוקשים ומוגדרים מתי בית המשפט ישתמש בסמכות זו. יצוין, כי במקרה שנידון בפני בית המשפט העליון דובר בעבירות פליליות חמורות.
שירות המבחן הגיש בעיניינה תסקיר בו המליץ שלא להרשיע את הנאשמת, ביהמ"ש השלום קיבל את המלצות התסקיר, אך בעירעור לבית המשפט המחוזי נהפכה הקערה על פיה, ובית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשמת בעבירה בה הודתה.
...
ומכאן, המסקנה המתחייבת היא, כי דרגת הרשלנות שהפגינה הנאשמת אף היא במדרג הבינוני-גבוה.
לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, את מדרג הפגיעה בערך החברתי המוגן, עוצמת הפגיעה בו, הנסיבות של ביצוע העבירה הכוללות את דרגת הרשלנות שהפגינה הנאשמת, מידת אשמתה באירוע, תוצאתה הקשה של התאונה, עברה התעבורתי הקל של הנאשמת, וכן את נסיבותיה האישיות המיוחדות של הנאשמת שבפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על העונש להיות במדרג הביניים של מתחם הענישה ההולם.
לפיכך, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: אני פוסל את הנאשמת מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה ומנהיגה על כל כלי רכב מנועי לתקופה של 11 חודשים וזאת בניכוי הפסילה המנהלית של 60 יום אותם ריצתה בתיק זה. אני מעכב את ביצוע הפסילה כך שהנאשמת תתחיל בריצויה ביום 20.1.16 שעה 9:00, שאז תפקיד הנאשמת את רישיון הנהיגה במזכירות תעבורה בית משפט השלום בחיפה.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אף פסיקת בתי המשפט, התייחסה לא אחת למסוכנות הרבה הטמונה בעבירה זו: בת.פ 308/95 (י-ם) מ"י נ' אשר גבארה, מכנה כבוד השופט רובינשטיין את השכרות, במילים חריפות כ - "הפקרות גמורה המסכנת את הבריות". - ועוד: " נהיגה בשיכרות הנה מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת 'מכונת מוות נעה'. ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטיה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד ". [ע"פ 3638/12 וקנין נ' מ"י, (פורסם במאגרים)].
ראשית, על פי סעיף 40ד לחוק העונשין נידרש בית המשפט למצוא כי הנאשם "השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם". במקרה שלפני ברי כי הנאשם לא "השתקם". תסקיר שירות המבחן קבע כי הנאשם אינו פנוי להישתלב בטיפול או בשיקום, ומכאן כי כרגע לא ניתן להעריך כי קיימים סכויים של ממש כי ישתקם בטווח הקרוב.
מנגד, התרשמתי גם מנסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקיר שירות המבחן וכפי ששמעתי אף מפיו של הנאשם, נתתי דעתי לבקשתו של הנאשם לקבל טפול, והתחשבתי גם בעובדה כי משך שנים רבות, למעשה עד לשני האירועים האחרונים הנזכרים בעובדות כתב האישום הנוכחי, הצליח הנאשם במידה רבה "לשים" את עברו הפלילי והתעבורתי מאחוריו ונמנע מעבירות במשך כעשור.
...
סיכום ביניים - קביעת מתחם הענישה במקרה זה: בהתאם לעקרון המנחה (סעיף 40(ב) לחוק העונשין) ועל פי סעיף 40(ג) לחוק העונשין לאחר שנתתי דעתי לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות המקרה, אני קובע כי מתחם הענישה המקובלת בבתי המשפט במקרים דומים, נע כמניפה בין 4 ל-10 חודשי מאסר בפועל, פסילה לתקופה שבין 24 ל-48 חודשים, וכולל מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.
לאור כל האמור לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע, משיקולי שיקום.
לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פסיקת בתי המשפט, התייחסה לא אחת למסוכנות הרבה הטמונה בעבירה זו: בת.פ 308/95 (י-ם) מ"י נ' אשר גבארה, מכנה כבוד השופט רובינשטיין את השכרות, במילים חריפות כ - "הפקרות גמורה המסכנת את הבריות". - ועוד: " נהיגה בשיכרות הנה מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת 'מכונת מוות נעה'. ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטיה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד ". [ע"פ 3638/12 וקנין נ' מ"י, (פורסם במאגרים)].
ראשית, על פי סעיף 40ד לחוק העונשין נידרש בית המשפט למצוא כי הנאשם "השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם". במקרה שלפני ברי כי הנאשם לא "השתקם". תסקיר שירות המבחן קבע כי הנאשם אינו פנוי להישתלב בטיפול או בשיקום, ומכאן כי כרגע לא ניתן להעריך כי קיימים סכויים של ממש כי ישתקם בטווח הקרוב.
שמעתי את ב"כ הצדדים וטיעוניהם, שקלתי את האנטרס הצבורי במניעת נהיגה בשיכרות, נתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה, התחשבתי בעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם ובתסקיר שירות המבחן.
...
סיכום ביניים - קביעת מתחם הענישה במקרה זה: בהתאם לעקרון המנחה (סעיף 40(ב) לחוק העונשין) ועל פי סעיף 40(ג) לחוק העונשין לאחר שנתתי דעתי לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות המקרה, אני קובע כי מתחם הענישה המקובלת בבתי המשפט במקרים דומים, נע כמניפה בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה בחופף או במצטבר, בין פסילה לתקופה שבין 24 ל-48 חודשים, וכולל מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.
לאור כל האמור לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע, משיקולי שיקום.
לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביחס לנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן, אשר סקר בהרחבה את נסיבותיו האישיות של הנאשם.
ביניהן, אי ציות לתמרורים, לרמזור, אי ציות להוראות שוטר, החזקת רישיון רכב שלא תקף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירות מהירות, אי מתן זכות קדימה, ועוד.
חומרה יתרה יש בעובדה שהנאשם מבטא בהתנהגותו הכוללת, יחס של זילות, לא רק לצוו הפסילה שהטיל עליו קצין המישטרה, אלא יחס כולל של זילות וקלות ראש, לעבירות תעבורה, דומה, כי הגיליון המכביד של הרישום התעבורתי, מחזק מסקנה זו. שירות המבחן עמד על כך ארוכות, וציין, כי ברקע לדברים אלה, עומדת הסתכלותו הבעייתית של הנאשם על ביצוע עבירות תעבורה.
הנאשם פשוט לא מבין את חומרת מעשיו, לא מודע להשלכות שיש לעבירות תעבורה חמורות, ולכן, למרות שנפסל מנהיגה, הרהיב עוז ונהג בזמן פסילה, מתוך אותה גישה וחשיבה, שמדובר בעיניין של מה בכך.
הנאשם הוסיף ואמר לבית המשפט, כי הוא כיום מבין את חומרת העבירות, מביע חרטה כנה ומלאה על מעשיו, מבין שנהיגה בזמן פסילה הנה עבירה חמורה ביותר, אשר עלולה להוביל אותו למאסר אחרי סורג ובריח, ובקש את רחמי ביהמ"ש. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שבפניי, בשים לב לפגיעה בערך המוגן, לטווח הענישה הנוהג,לנסיבות ביצוע העבירה, ולנסיבותיו האישיות המאוד חריגות של הנאשם, סבורני כי חרף חומרת המעשים, יש ליתן משקל של ממש לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולגזור עליו עונש במדרג הנמוך של מיתחם העונש ההולם.
...
חומרה יתרה יש בעובדה שהנאשם מבטא בהתנהגותו הכוללת, יחס של זילות, לא רק לצו הפסילה שהטיל עליו קצין המשטרה, אלא יחס כולל של זילות וקלות ראש, לעבירות תעבורה, דומה, כי הגיליון המכביד של הרישום התעבורתי, מחזק מסקנה זו. שירות המבחן עמד על כך ארוכות, וציין, כי ברקע לדברים אלה, עומדת הסתכלותו הבעייתית של הנאשם על ביצוע עבירות תעבורה.
הנאשם הוסיף ואמר לבית המשפט, כי הוא כיום מבין את חומרת העבירות, מביע חרטה כנה ומלאה על מעשיו, מבין שנהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה ביותר, אשר עלולה להוביל אותו למאסר אחרי סורג ובריח, וביקש את רחמי ביהמ"ש. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים שבפניי, בשים לב לפגיעה בערך המוגן, לטווח הענישה הנוהג,לנסיבות ביצוע העבירה, ולנסיבותיו האישיות המאוד חריגות של הנאשם, סבורני כי חרף חומרת המעשים, יש ליתן משקל של ממש לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולגזור עליו עונש במדרג הנמוך של מתחם העונש ההולם.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בבית חולים רמב"ם. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 15.2.16 שעה 08:00 בפני הממונה על עבודות השירות, במפקדת מחוז צפון, רח' הציונות 14, טבריה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו