באשר לזימון לשימוע, כאמור לעיל, לא הוצגה כל ראיה מטעם הנתבעים, כי המסמך שצורף לתצהירו של התובע אכן נימסר לו, ומתי.
מעבר לכך, לא ניתן לייחס למסמך זה משקל ראייתי ממשי, בשל העובדה שמי שערך אותו לא הובא לעדות; המסקנה המתבקשת מכך היא כי התובע לא זומן לישיבת השימוע כדין, באשר לא ניתנה לו היזדמנות ניאותה להערך לטענות שעמדו בבסיס ההחלטה לשקול את המשך העסקתו;
מעבר לכך, לא הוצג פרוטוקול של ישיבת השימוע ואף לא הוצגה ההקלטה, שלכאורה קיימת בידי הנתבעים ואשר הועברה מבא כוחם לב"כ התובע במסגרת הליך גילוי המסמכים.
...
לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעים, לפיה מדובר בהרחבת חזית ובמתן גרסאות עובדתיות חלופיות, ואולם, אין בידינו לקבל את טענתם, כי יש בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתו של התובע, ונבהיר.
התובע זנח בסיכומיו את רכיב התביעה המתייחס להפסדי השתכרות ולכן, תביעתו ברכיב זה נדחית.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובשים לב להלכה לפיה פיצוי כאמור יינתן במשורה ובשים לב לכך שפסקנו לתובע פיצוי בגובה 6 משכורות, באנו לכלל מסקנה, כי אין לפסוק פיצוי בגין רכיב זה.
אחרית דבר
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 90,828 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
