אי מסירת הסכם עבודה או תלושי שכר לעובד

תשלום פצויי פיטורים "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות, הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר.[footnoteRef:32]" "האבחנה בין מקרה שבו העדרות מעבודה תהווה הפרת חוזה עבודה או הפרת משמעת לבין מקרה שבו העדרות תחשב כזניחת העבודה והתפטרות, אינה פשוטה ותלויה בכלל נסיבות המקרה[footnoteRef:33]". "נטל ההוכחה לענין זה הוא על הטוען[footnoteRef:34]". [32: דיון (עבודה ארצי) 3-1/ל זמל הרמן - דואיב גילה, א(1) 18 (2007)] [33: ע"ע (ארצי) 400-09 רפאל לב ארי - עריית מעלות תרשיחא (13.10.10)] [34: דב"ע (עבודה ארצי) 3-129/נד משה ענבר - איתן הראל - אנגלו סכסון (20.07.1995) ] התובע טען לזכאותו לסך של 39,060 ₪ עבור פצויי פיטורים כאשר הוא אשר פוטר על ידי הנתבע.

לפיכך, יש לדחות רכיב תביעה זה. פיצויים בגין אי מסירת תלושי שכר ורישום פקטבי בתלוש השכר אי מסירת תלושים סעיף 26א לחוק הגנת השכר קובע - "מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור;

לדברים אלו יש להוסיף את טענת הנתבע כי שילם לתובע תשלומים נוספים, אך אלו לא קיבלו ביטוי בתלושי השכר- תשלום על סך של 24,000 ₪[footnoteRef:39], רכישת רכב לתובע מבלי שהוצג ולו הסכם הלוואה לעניין זה. כמו כן, התובע עצמו העיד כי היו חודשים ששכרו היה גבוה בהרבה מהשכר בתלוש - 11,000 ₪ כאשר בתלוש השכר עמד על סך 6,000 ₪ בלבד (ראו דיון ההוכחות, עמ' 10 – שורות 4-5) – דבר המחזק את מסקנתנו זו. [39: ראו דיון ההוכחות, עמ' 8 הסבר ב"כ הנתבע שורות 20-26] בית הדין הארצי הבחין וקבע כי דינו של תלוש שכר הנוקב בשכר שאין לו קשר לשכר המשולם בפועל, שונה מדינו של תלוש שכר שנתוניו הכלליים (כגון פרטי הצדדים, מספר ימי העבודה במקום העבודה וכיוצא באלה פרטים כלליים) אינם מדויקים.

...

סוף דבר אשר על כן, על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים – גמול שעות נוספות 12,030 ₪ פדיון דמי הבראה 4,442 ₪ פדיון חופשה שנתית 8,415 ₪ פיצוי בגין אי הפקדות לתגמולים ופיצויים 24,483 ₪ סכומים אלו ישולמו בתוספת הצמדה וריבית מיום סיום העבודה 1.5.15 ועד לתשלומם המלא בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מסירת תלושים במועד ורישום פיקטיבי 25,000 ₪ פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד 3,000 ₪ סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלומם המלא בפועל.

תביעת התובע בגין הרכיבים ימי חג, פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת נדחית.

כך סיפרה התובעת כי החלה את עבודתה כמוכרנית בחנות ביום 1.1.2016, ובאותה העת היתה החנות תחת נהולו חברת "מרציאנו פאשיין טרייד". עוד טענת התובעת, כי בחודש מאי 2017 עברה החנות לניהולה של הנתבעת – א. מ. יהונתן השקעות בע"מ. התובעת הוסיפה במסגרת תצהיר עדותה הראשית כי בשינוי ממעסיק למעסיק לא בוצע לה גמר חשבון, ולא קיבלה הודעה על תנאי העסקה, הסכם עבודה או הודעה על השינוי בדבר המעבר ממעסיק למעסיק, והשינוי היחיד היה בתלוש השכר.

בית הדין הארצי קבע בע"ע 18424-02-12 ניו ליין קוסמטיקס בע"מ – שרון מור עלימה, את הדברים הבאים: "אין די באמירה של עובדת כי היא בהריון כדי להקים חובה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר פיטורים. הנכון הוא כי ככל שעובדת מתבקשת להציג אישור על הריונה, עליה להציג אישור כזה, ואך אם הוצג, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטורים... לפיכך מעסיק זכאי לידרוש אסמכתא לקיומו של הריון, כאשר מבקשים להגביל אותו באופן שלא יתאפשר לו לפטר עובדת נוכח הריונה". במקרה דנן, לא עולה מכתב ההגנה, מתצהירי הנתבעת ואף מהמסרונים שצורפו לתצהיר התובעת כי התובעת התבקשה על ידי הנתבעת למסור לה אישור בדבר ההריון.

...

על כן, תשלם הנתבעת לתובעת עבור פיטורים ללא עריכת שימוע כדין, שווי משכורת אחת בסך 4,060 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מקבל פסק הדין, הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אובדן הכנסה בסך 22,330 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

בפסק הדין בעיניין כפר רות נקבעו מספר מבחני עזר לצורך קביעת זהות המעסיק ובהם - מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי העסקתו, בידי מי הכוח לפטר את העובד, מי משלם את שכרו, מי מפקח על עבודתו והאם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עסוקו העקרי של המשתמש בעבודה או לשם ביצוע פרויקט צדדי.

לטענת תן ואחמד, בתקופה זו אחמד היה עובד שכיר של חברת תן. בפנינו לא הוצג הסכם עבודה בין אחמד לתן, תלוש שכר או ראיה אחרת שיש בה להוכיח את האמור.

מתוך הסכום הנ"ל תישא אפיקים, ביחד ולחוד עם אחמד, בתשלום סך 3,500 ₪ לתובע בגין אי מסירת תלושי שכר בתקופה אפריל 2011 עד יולי 2013.

...

משהתברר שהתובע לא עזב בסופו של דבר את הארץ ולא היתה מניעה כי יתן הודעה מוקדמת כדין להתפטרות, מתקבלת טענת הקיזוז בעניין זה ונתבעים 1-3 רשאים לקזז סך 2,800 ₪ מסך התשלומים שנפסקו לחובתם.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים המפורטים להלן.

לגופו של עניין, במקרה דנן חצי שנת הפסקה לא ניתקה את יחסי העבודה שבין התובע לבין הנתבעת, כאשר יש לשים לב כי הראיה היחידה לניתוק היחסים מצויה בתלושי השכר, המאפסים את הותק והרי תלושי השכר מצויים בשליטתה הבלעדית של הנתבעת וכפי שפורט לעיל, אף לא נימסרו כדין לתובע.

וראו עדותו של הנתבע לגבי אי מסירת הודעה לעבוד או הסכם העסקה - ש: סאמיר זה מי שאמר לו. ת: אמר לו כמה אנחנו משלמים ואיך התנאים אצלינו.

...

בתאריך 22.03.21 התקיימה ישיבת ההוכחות, בתחילתה ניתנה לנתבעים הזדמנות להתייחס לבקשת התובע לענין צירוף הראיות ולאחר מכן, ניתנה ההחלטה הבאה: "טענות הנתבעים אשר לעיתוי הגשת ההודעות והתמלולים תהיינה רלוונטיות בכל הקשור למשקלן של הודעות אלו אך לא לעצם קבילותן ולכן בשים לב לטענות ב"כ התובע, הריני מאשרת את הגשת ההודעות שהוגשו לתיק ביום 28/1/21 וכן התמלילים שהוגשו ביום 31/1/21 וקובעת כי כל אלו יהוו חלק מן הראיות". כן הבהיר ב"כ התובע כי "אכן במסגרת הדיון המוקדם (עמ' 7) הודעתי שאני מבקש לתקן את מה שנרשם כרכיב השעות הנוספות ולהפחיתו מ- 134,000 ₪ ל- 28,980 ₪". בטרם התחלנו לשמוע את העדים עלה ספק אשר להגעתה של עדת הנתבעים, אך כדי לא לבזבז זמן החלטנו שנתחיל בשמיעת העדים שכן הגיעו ואז, שמענו, באמצעות הקלטה, את עדויות התובע והעד מטעמו ואת עדויות נתבע 2 ועד הנתבעים, כאשר לאחר סיום עדותו הודיע ב"כ הנתבעים כי אלו עדיו וכי הוא מותר על עדותה של גב' רחיל וביקש למשוך את תצהירה מהתיק.

דיון והכרעה נקדים אחרית לראשית ונציין כבר עתה כי דין טענת הקיזוז להידחות.

סוף דבר- התביעה כנגד הנתבע נדחית בעוד התביעה כנגד הנתבעת התקבלה בחלקה, בלבד, כשטענת הקיזוז שהעלתה האחרונה נדחתה.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- לנוכח התוצאה אליה הגענו, היות ויותר מ-2/3 מהתביעה נדחתה וכן נדחתה התביעה כנגד הנתבע כאשר מאידך נדחתה טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת, החלטנו וזאת בשים לב להתנהלות הנתבעים שהובילה לעיכובים חוזרים ונשנים בבירור התביעה (כפי שהדברים פורטו בסעיף "מהלך הדיון"), וכן לקושי בירור התביעה, שכל צד יישא בהוצאותיו.

התובע טען כי לא קיבל הודעה לעובד על תנאי העבודה או הסכם עבודה; הנתבעות מסרו לו תלושי שכר פקטביים בהם לא נרשם שכרו ושעות עבודתו בפועל; הנתבעות לא שילמו לו גמול עבור עבודתו בשעות נוספות ועבור היום הששי בשבוע.

פיצוי בגין העידר הודעה לעובד על תנאי עבודה/העידר הסכם עבודה התובע הצהיר כי הנתבעות לא מסרו לו הסכם עבודה או הודעה לעובד על תנאי העבודה בעיניין תנאי העסקתו.

...

זאת כל עוד היה ככל הנראה מועד מוסכם לתשלום שכר בכל 10 לחודש (במקום ה-9), משכך דין התביעה ברכיב זה להידחות.

לסיכום אנו מחייבים את הנתבעות 1, 4, 5 ו-7 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

אנו מחייבים את הנתבעות 2, 4, 5 ו-7 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.