מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי מניעת התנכלות תעסוקתית מצד המעסיק

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה אציין כי נראה שלא כל היתנהלות מצד המעסיק ממנה נפגע העובד מהוה "היתנכלות תעסוקתית" ויש לבחון את הנסיבות ואת הפגיעה גם מנקודת מבט חיצונית לעובד ולא רק בראי סובייקטיבי (ר' תע"א (ת"א) 10690/07 גליה אאוסקר נגד הבנק הבנלאומי הראשון (5/2/13) (להלן: "פרשת אאוסקר")).
בית הדין ציין כי עצם העובדה שהחוק למניעת היתנכלות תעסוקתית טרם ניכנס לתוקף אין בה כדי למנוע הגשת תביעות בגין עילה זו, על אף שהחוק עצמו אינה מהוה מקור עצמאי לחיוב המעסיק בפצוי.
...
סיכומו של דבר: העוולות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אינן "איים" של אחריות, שכל המוצא עוגן על אחד מהם אינו יכול, בעת ובעונה אחת, להטיל עוגן גם באי אחר.
ביחס לטענת הנתבעת בדבר כפל פיצוי, לכאורה, סבורני כי טענה זו מקדימה את המאוחר.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובעת: התובעת טוענת כי סבלה מהתנכלות תעסוקתית מצד האחראית עליה, מנהלת החשבונות הראשית, הגב' לאה הולצר (להלן: לאה).
כיום אין בישראל חוק העוסק בתופעה, אלא אך הצעות חוק, העדכניות שבהן: הצעת החוק למניעת היתנכלות תעסוקתית, התשע"ה-2015 והצעת החוק למניעת היתעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (בשנת 2005 הונחה גם הצעת חוק למניעת העסקה פוגענית, תשס"ה-2005, המגדירה בין היתר "היתנכלות" במקום העבודה).
כבר פסקה בעבר כב' השופטת גליקסמן כי "יש פעולות שעשויות לגרום לפגיעה בעובד, כגון קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק, אולם ככל שמדובר בהערכה אמיתית וכנה הנתנת על פי מיטב שיפוטו של המעסיק ולא משיקולים זרים, ונמסרת לעובד באופן ראוי תוך שמירה על כבודו, ברור שמתן הערכה לא חיובית לעובד אינו בגדר 'היתנכלות תעסוקתית'." (תע"א 10690-07 גליה אאוסקר נ' הבנק הבנלאומי הראשון, ניתן ביום 5.2.2013, פורסם במאגרים האלקטרוניים) ואין לי אלא להצטרף לדבריה.
...
לסיכום, אין חולק כי לקראת סיום תקופת עבודתה של התובעת היו יחסיה עם עמיתותיה, ובמיוחד עם הממונה עליה, עכורים.
עיינו בהסכם ההעסקה של התובעת משנת 2007 ולא מצאנו עדות לכך.
לפיכך אנו דוחים רכיב תביעה זה. סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהחוק למניעת היתנכלות תעסוקתית טרם ניכנס לתוקפו הוא אינו מהוה מקור נורמאטיבי תקף, אשר יוצר עילה וסעד בצידה, שעל בסיסם ניתן לפסוק לעובד פיצוי בגין היתעמרות תעסוקתית.
עם זאת, לא כל היתנהלות מצד המעסיק ממנה נפגע העובד מהוה 'היתנכלות תעסוקתית' ויש לבחון את הנסיבות ואת הפגיעה גם מנקודת מבט חיצונית לעובד ולא רק בראי סובייקטיבי.
...
ברם משהועברו הכספים לחברת הביטוח בדיעבד (בחודש דצמבר 2018) כך שנותרו הפרשים נמוכים מאוד לתשלום, ובהתחשב בכלל נסיבות הענין כמפורט בפסק דיננו לעיל, לא מצאנו מקום להורות על הרמת מסך כלפי הנתבעים 4-5.
על כן התביעה להרמת מסך נדחית.
סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תכלית החוק עולה אף מדברי ההסבר לחוק (הצעות חוק 2518, 4.3.1996): "לא אחת קורה שעובדים שהגישו תלונה על מעשים בלתי תקינים במקום העבודה מוצאים את עצמם חשופים להיתנכלות ורדיפה מצד המעבידים, הממונים והחברים לעבודה. לעיתים אף מפטרים אותם מעבודתם. מוצע על כן להגן בחוק על עובדים במצבים האמורים, בדרך של הקניית סמכות מיוחדת לבית הדין לעבודה, לפסוק פיצויים או לתת צו מניעה או אף צו עשה כנגד פגיעה בתנאי עבודה או פיטורין". בעיניינו, לאחר תלונתה של התובעת, ועל רקע תלונות נוספות שהתקבלו, נעשה שינוי אירגוני, במסגרתו כלל עובדי המחלקה, לרבות התובעת, הועברו מתפקידם ואין אני סבורה שהתובעת סבלה מפגיעה שיש לה זיקה לתלונתה, וזאת בשונה ממקרים להם נועד החוק, בהם העובד שחשף שחיתות נרדף או נפגע כפועל יוצא ישיר של חשיפת השחיתות ומשכך נידרשת הגנת חוק.
האם התובעת זכאית לפצוי בגין היתנכלות תעסוקתית? לטענת התובעת, בעקבות פירסום תמונה ביום 12.10.2013 בדף ה"פייסבוק" של מר פרנקו, המועמד היריב של הנתבע 2 בבחירות לראשות המועצה, בה מר פרנקו צולם עם בן זוגה של התובעת, ערב הבחירות לראשות המועצה, שינה הנתבע 2 את יחסו לתובעת והיא החלה לסבול מהתנכלות תעסוקתית כלפיה מצד עובדי המועצה וגורמים נוספים, על רקע שיקולים פוליטיים.
עוד לטענתה אין מניעה מהגשת תביעה נפרדת בגין העילות שהתגבשו לאחר הגשת תביעה זו. לטענת הנתבעים, אין לאפשר לתובעת לפצל סעדיה.
...
אינני סבורה, בנסיבות אלה, כי יש להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, ואין המדובר בעילות שהתגבשו לאחר כתב התביעה המתוקן, גם אם תשלום הגמלה בפועל, החל לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.
לאור האמור, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.
נוכח כל האמור - הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בהקשר זה צוין כי הזימונים שהתובע קיבל, לכאורה, מהנתבעת לראיונות היו למראית העין בלבד, וכל תכליתם הייתה להכין את הגנתה לקראת תביעה זו. על רקע דברים אלה, התובע טוען כי הנתבעת הפרה את חובת ההגינות ותום הלב החלה עליה בכך שלא מנעה את ההיתנכלות וההתעמרות בתובע על ידי ועד העובדים, ואף לקחה בכך חלק כאשר היא נימנעה מלסייע לתובע למצוא תפקיד בשורותיה להתנייד אליו ואף סיכלה קליטתו למשרות אליהן היתמודד.
רבות דובר על חובת תום הלב וההגינות של מעסיקה, ולא מצאנו צורך להרחיב את היריעה בהיבט המשפטי בנושא זה. הפרת חובת תום הלב וההגינות של הנתבעת בעניינינו מתבטאת בשני מישורים; מישור אחד, כפי שפורט, בשיקולים הזרים ששקלה הנתבעת במסגרת החלטות שהתקבלו על ידה בנוגע להליכי מיון של התובע לתפקידים אצלה (ראו והשוו – עניין קלפנר, עניין אונגר ועניין חנן); ובמישור השני - בהפרת החובה למנוע מהתובע היתנכלות תעסוקתית מצד גורמים שונים בנתבעת.
...
כמו כן, אנו סבורים כי בנסיבות המקרה, בו הליך הפיטורים עצמו נעשה כדין ובהתאם להסכם הקיבוצי, די בפסיקת סעד של פיצוי כדי לשרת אינטרסים שונים כמו האינטרס ההרתעתי.
אנו סבורים, אפוא, שנסיבות המקרה מתאימות לפסיקת פיצוי כספי.
סוף דבר - אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 140,000 ₪ (מאה ארבעים אלף ₪).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו