תכלית החוק עולה אף מדברי ההסבר לחוק (הצעות חוק 2518, 4.3.1996):
"לא אחת קורה שעובדים שהגישו תלונה על מעשים בלתי תקינים במקום העבודה מוצאים את עצמם חשופים להיתנכלות ורדיפה מצד המעבידים, הממונים והחברים לעבודה. לעיתים אף מפטרים אותם מעבודתם. מוצע על כן להגן בחוק על עובדים במצבים האמורים, בדרך של הקניית סמכות מיוחדת לבית הדין לעבודה, לפסוק פיצויים או לתת צו מניעה או אף צו עשה כנגד פגיעה בתנאי עבודה או פיטורין".
בעיניינו, לאחר תלונתה של התובעת, ועל רקע תלונות נוספות שהתקבלו, נעשה שינוי אירגוני, במסגרתו כלל עובדי המחלקה, לרבות התובעת, הועברו מתפקידם ואין אני סבורה שהתובעת סבלה מפגיעה שיש לה זיקה לתלונתה, וזאת בשונה ממקרים להם נועד החוק, בהם העובד שחשף שחיתות נרדף או נפגע כפועל יוצא ישיר של חשיפת השחיתות ומשכך נידרשת הגנת חוק.
האם התובעת זכאית לפצוי בגין היתנכלות תעסוקתית?
לטענת התובעת, בעקבות פירסום תמונה ביום 12.10.2013 בדף ה"פייסבוק" של מר פרנקו, המועמד היריב של הנתבע 2 בבחירות לראשות המועצה, בה מר פרנקו צולם עם בן זוגה של התובעת, ערב הבחירות לראשות המועצה, שינה הנתבע 2 את יחסו לתובעת והיא החלה לסבול מהתנכלות תעסוקתית כלפיה מצד עובדי המועצה וגורמים נוספים, על רקע שיקולים פוליטיים.
עוד לטענתה אין מניעה מהגשת תביעה נפרדת בגין העילות שהתגבשו לאחר הגשת תביעה זו.
לטענת הנתבעים, אין לאפשר לתובעת לפצל סעדיה.
...
אינני סבורה, בנסיבות אלה, כי יש להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, ואין המדובר בעילות שהתגבשו לאחר כתב התביעה המתוקן, גם אם תשלום הגמלה בפועל, החל לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.
לאור האמור, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.
נוכח כל האמור - הבקשה נדחית.
