מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי יכולת ניהול חשבונות בנק

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 3 לפסיקתות נקבע: "המפרקים המשותפים של החברה, מר ג'ון שיהאן (John Sheahan) ומר איאן לוק (Ian Lock), מוסמכים לנהל את נכסי החברה בישראל, ובכלל זאת לקבל לרשותם ולחזקתם כל נכס ו/או מיסמך ו/או מידע של החברה". ביום 15.10.2019 פנו המפרקים אל הבנק בבקשה להמציא להם את כלל החומר, המסמכים והמידע המצויים בידי הבנק בקשר עם כלל החשבונות שנוהלו או מנוהלים בבנק ע"ש החברות שבפרוק ובקשר עם חשבונות קשורים או משויכים לחשבונות הנ"ל. המסמכים שנתבקשו על ידי המפרקים הם: מספר חשבון; סוג חשבון; תאריך פתיחת חשבון; תאריך סגירת חשבון (ככל שניסגר).
על כן, אם וככל שלחברות שבפרוק היתה נתונה הזכות לקבל מסמכים מסוימים מן הבנק, פשיטא שגם למפרקים עומדת זכות זו. וכפי שציינתי בהחלטה קודמת בתיק זה, בהקשר של קבלת מיסמכי החברות מידי עורכי הדין שייצגו אותן בשעתו: "לא יכולה להיות מחלוקת של ממש על כך שהמפרקים זכאים לקבל לרשותם את כל תיקי החברות שבפרוק אשר טופלו על ידי משרד מיתר, ועל כך שמשרד מיתר חייב למסור למפרקים את המסמכים האמורים. זכותם זו של המפרקים נשענת על שני מקורות נורמאטיביים. ראשית, המפרקים באים לענין זה בנעליהן של החברות שבפרוק, וממילא, כשם שהחברות שבפרוק היו זכאיות בכל עת, טרם פירוקן, לידרוש ולקבל את החומר לרשותן, כך גם המפרקים; שנית, הזכות לקבל לידיהם את החומר עומדת למפרקים גם מכח סמכותם וחובתם מכח דיני חידלות הפרעון לחקור ולאסוף כל מידע וחומר הנוגעים לחברות שבפרוק. גם לא יכולה להתעורר כל דילמה של אתיקה מקצועית בהקשר זה, ולו מן הטעם שהמפרקים באים בענין זה בנעלי החברות שבפרוק. כשם שמשרד מיתר לא היה יכול לדחות דרישה דומה של החברות, טרם כניסתן לפירוק, מטעמים של אתיקה מקצועית, כך הוא איננו יכול להיתנגד לדרישה כשהיא באה מאת המפרקים." (פס' 14 להחלטתי מיום 22.6.2020 בבקשה 13).
...
לעומת זאת, העובדה שסעיף 305(א) לחוק מוסיף למערך השיקולים שיש לשקול את הערך של הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים ושל החייב (קרי – החברות שבפירוק), רק מחזקת את המסקנה כי על הבנק למסור את המסמכים המבוקשים לידי המפרקים, משום שיש במסמכים הללו כדי לשפוך אור על הנעשה בחברות בתקופה שקדמה לפירוקן ומה עלה בגורל כספי החברות.
דווקא מקום בו בעל תפקיד מגיע למסקנה כנה ומבוססת לכאורה, כי קיימים חשדות מוצקים להתנהגות פסולה, ואי לכך אף טעם לכאורי אמיתי להגשת תביעה, הרי שדווקא במקרים אלו, האינטרס להשיג מידע הינו גדול במיוחד, וזאת כל עוד מקפיד בעל התפקיד לפעול באורח הגון, וב"ראש פתוח" למקרה בו יוכיח המידע היפוכו של דבר.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה דנן בהפרה נטענת של חובות שחב מוסד בנקאי כלפי לקוחותיו, הם המבקשים, אשר ניהלו שני חשבונות בבנק דיסקונט משנת 2009, אחד מהם עסקי (בתחום השיש) והשני פרטי.
בהתאם להוראות תקנה 14(ג) לתקנות, מוסמך בית המשפט לפטור מתשלום אגרה כאשר שוכנע כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לבסס התקיימותם של שני תנאים מצטברים והם: התנאי הראשון, אי יכולת לשלם את האגרה ועל מנת לשכנע את בית המשפט בהתמלאות תנאי זה, על מבקש הפטור להניח בפני בית המשפט תשתית מספקת באשר למצבו הכספי, הכנסותיו ונכסיו, הנתמכת בתצהיר ובאסמכתאות.
התובעים העמידו את תביעתם ע"ס 1,427,309 ₪, כאשר הנזק שניגרם להם כאמור בסעיפים 24-27 לכתב התביעה, נטען בכלליות והוא נשען על הטענה כי מצבו הבריאותי הקשה של המבקש 1 והיעדר יכולתו להחזיק ולנהל את העסק שבבעלותו, הם תוצאה של התנהלותם הבלתי חוקית של המשיבים וחשיפת המבקשים להליכים משפטיים, לרבות תביעה של בנק הפועלים.
...
משלא שוכנעתי כי התקיים התנאי הראשון, אין זה המקום להורות על דחיית תשלום האגרה לסוף ההליך.
על יסוד כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשים ישלמו את האגרה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תירשם התביעה למחיקה ללא כל התראה או הודעה נוספת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טען בתביעתו ובתצהירו כי החברות שהוציאו לנתבעת חשבוניות בגין שירותיו היו "חברות למתן חשבוניות", וכי אופן ההיתחשבנות נעשה כך מאחר שלא יכול היה לנהל חשבון בנק, עקב מצבו הכלכלי.
...
בית הדין אינו סבור שיש בעדותה של גב' רחמים, לפיה "קורה" שיש הקפצות, כדי לשלול את המסקנה שבדרך כלל התאפשרה לתובע התפנות מעמידה לרשות העבודה בנתבעת.
אס. אס. אשמורת בע"מ (מיום 4.8.16 – "עניין זינת"), ולפיה: "ב"כ המערערת נסמך על הנפסק בעניין סמי בוג'ו (עע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו – קל בניין בע"מ, (28.10.2010), שבו נקבע שאין לדחות תביעה בשל פגם בתחשיב, אלא יש לפסוק בדרך של אומדנה או להורות לצדדים לערוך תחשיב או למנות חשב מטעם בית הדין. דין טענה זו להידחות. בעניין סמי בוג'ו דובר בפגם בתחשיב, אשר כעניין שבמדיניות לא יביא כשלעצמו לדחיית התביעה. אולם במקרה שלפנינו המערערת לא הציגה ולו ראשית של תחשיב או עקרונות לעריכת תחשיב שכזה. ואין לקבל מצב שבו תובע מגיש תביעה לחיוב המעסיק בתשלום בצורה סתמית ולאחר מכן מצפה כי בית הדין יתקן בדרך זו או אחרת את מחדליו". בית הדין סבור שראוי לפסוק כך בענייננו, שכן "תחשיבי" התובע לאו תחשיבים הם. אין כל הצדקה לכך שבמסגרת תצהירו וסיכומיו, לא טרח התובע להתאים את טיעוניו הכוללניים, הגורפים והסתמיים, לראיות שהוצגו, שעל יסודן היה ניתן להגיש תחשיב ממשי המבוסס על העובדות.
התוצאה הינה שהתביעה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הנתבע, לא יכול היה לנהל חשבון בנק על שמו, בשל מוגבלויותיו בגין חובותיו והליכי פשיטת הרגל שננקטו על ידו ולכן, ניהל את כלל עסקיו העבריינים דרך חשבון הבנק שלה בבנק הפועלים.
...
בנסיבות אלו, אני קובעת כי דין טענת האישה לפיה נגנבו כספים מחשבונה להידחות ואין לה להלין אלא על עצמה, שעצמה עיניה לראות המתרחש בחשבון והעדיפה להינות מפירותיו בלבד, על אף שידעה כי מדובר בפעולות בעייתיות.
סוף דבר אני קובעת כי דין תביעת האישה בתמ"ש - 02- 14 להשבת כספי הפיצויים, להידחות.
דין תביעת האיש בתמ"ש - 03- 14 לביטול הסכם הגירושין להידחות ותביעת האישה לסילוק האיש מהדירה להתקבל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

שאלה, מדוע אם באותו היום נחתם הסכם שותפות בינך לבין קצ'קוב לבין התובע, הרכישה של המסעדה לא נעשתה באמצעות שותפות אלא באמצעות חברה? מה ההסבר שלך? ת: השותפות לא יכלה לנהל חשבון בנק משלה כיוון שמר קצ'קוב פושט רגל וכל, ואף בנק לא היה מוכן לפתוח חשבון משותף לשלושתנו, בגלל זה."
...
סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 24,000 ₪ בגין שכר עבודה ראוי; 6,760 ₪ בגין חלף הפרשות עבור רכיב התגמולים לפנסיה; 1,890 ₪ בגין דמי הבראה; 8,667 ₪ בגין פיצויי פיטורים; בסך הכל, אנו פוסקים לזכות התובע 41,317 ₪.
התביעה שכנגד נדחית במלואה מהטעמים שפורטו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו