אי ידיעה על תיק הוצאה לפועל

עיון בהחלטה בבקשה לעיון חוזר מלמד כי בהחלטה זו, אשר ניתנה כשנתיים וחצי לאחר מתן ההחלטה המקורית, עמד למעשה בית המשפט המחוזי על השתלשלות האירועים עד למתן החלטה זו. בסופו של תאור עובדתי זה דחה בית המשפט קמא את טענת המבקש בדבר אי ידיעתו על אודות תיק ההוצאה לפועל בציינו כי: "מכל האמור עולה כי החייב לא ביסס כי הוא לא ידע אודות ההליכים אשר התנהלו כנגדו במסגרת תיק הוצל"פ מס' 20-05275-00-7 ויש לדחות את טענת החייב לפיה התיק ככל הנראה היה סגור ולכן לא נכלל במסגרת תיקי הפש"ר. אין כאן נסיבות חדשות לצורך עיון מחדש בהחלטה חלוטה מיום 22/10/16, המבקש [הנושה] ביסס כי החייב ידע אודות ההליכים ולא דאג להכליל את התיק ועל כן הנני דוחה את בקשת החייב לעיין מחדש בהחלטת כב' השופטת אניסמן מיום 22/10/2016". הינה כי כן, אין בהחלטה זו כדי לשנות מהתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטתו המקורית.

...

נוכח קביעה זו הסוגיה שבה נותר להכריע היא האם יש מקום להיעתר לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת ההליך הערעורי על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר.

בנסיבות אלה ומשלא הועלתה טענת הסתמכות קונקרטית על סופיות ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד, וזאת אף מבלי להידרש לסיכוייו הלכאוריים של ההליך.

הבקשה להארכת מועד מתקבלת אפוא.

לשם המחשה, מפנה לעמ' 27 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות, ש' 8 ואילך : מתי נודע לך על תיק ההוצאה לפועל ? אני לא זוכר את התאריך.

ז"א שידעת על התיק עוד בחודש 06? זה לא נכון.

בהמ"ש : אתה שילמת על פקודת המאסר ? אני לא ידעתי שעל זה, יכול להיות ששלמתי, הייתי בסכסוך נוראי עם האימא של הבת בתי, ויכול להיות ששלמתי כי היא אמרה ועל מה..

משכך הם פני הדברים, מתגלה גרסת הנתבע במערומיה והיא מחוררת ככברה – כך למשל טענותיו כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה כי לא הבין משמעות מסירת השיק לידי התובע ואף הטענה המופיעה בסע' 7 לכתב ההיתנגדות כי הומצא לתובע כתב ההיתחייבות– כל אלה קרסו כמגדל קלפים וכפועל יוצא מכך אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה המוטל על כתפיו.

...

משכך הם פני הדברים, מתגלה גרסת הנתבע במערומיה והיא מחוררת ככברה – כך למשל טענותיו כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה כי לא הבין משמעות מסירת השיק לידי התובע ואף הטענה המופיעה בסע' 7 לכתב ההתנגדות כי הומצא לתובע כתב ההתחייבות– כל אלה קרסו כמגדל קלפים וכפועל יוצא מכך אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה המוטל על כתפיו.

בשים לב לכל האמור לעיל ולנטל הראיה, טענות הנתבע ביחס להמנעות התובע מהצגת מסמכים (סע' 4-5 לבקשה) –דינה להדחות.

אחרית דבר לאור דחיית מלוא טענות ההגנה של הנתבע כאמור, אני מחליטה לקבל את התביעה במלואה.

בין היתר נטען כי לא הוצגו ראיות מספיקות לפיהן הומצאה הודעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל למערער אשר היתנהלותו מלמדת כי לא ידע על קיומו, וכי לא בוצעו פעולות כלשהן על ידי המוסד בתיק ההוצאה לפועל במרוצת השנים מעם פתיחתו של התיק.

דיון והכרעה תמצית ההכרעה הדיון בבית הדין האיזורי היתנהל על רקע חזית טיעון שהציג תובע שאינו מיוצג ואינו יודע דין, תוך שבית הדין האיזורי חותר לברר את העובדות ולסייע להבהרתן מחד גיסא ומתייחס בפסק דינו בתמצית לטענות משפטיות שהועלו ושלא הועלו מאידך גיסא.

לפי הטענה אין ערך ראייתי לתדפיס ואין בו כדי להעיד על קבלת אזהרה על ידי המערער ולא היה בתע"צ כדי להצביע על ידיעת המערער על הקזוז.

...

הנה כי כן דין הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות להידחות, וכך אף נדחה הערעור לעניין מתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער.

בנסיבות המיוחדות של העניין, בהן לא הוצגה התמונה העובדתית לאשורה על ידי התובע הלא מיוצג בפני בית הדין האזורי ועובדות לכאוריות מסוימות התבררו לראשונה במהלך הדיון בערעור מצד אחד ולנוכח מאמצי השיקום של המערער העולים מהמסמכים הלא רבים שצורפו להליך, מהצד האחר, מצאנו לנכון להחזיר לפנים משורת הדין את הדיון בסוגית השיהוי המנהלי (בלבד) לבית הדין האזורי ולאפשר למערער להגיש כתב תביעה מתוקן בטענה כאמור, וזאת עד לא יאוחר מיום 30.11.2023.

סוף דבר - הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות ומתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער נדחה.

לגופו של עניין הוא לא ידע ואינו יודע בגין מה ניפתח תיק ההוצל"פ, שכן מעולם לא חתם על שטר החוב.

ואולם, גם אם יימצא טעם חריג מדוע הוגשה ההיתנגדות באיחור כה ניכר משלטענתו לא ידע על התיק כלל, אין טעם חריג מדוע השתהה שוב מהרגע שידע על תיק ההוצאה לפועל במשך כ- 8 חודשים, הלכה למעשה, וכאמור.

...

לקחתי בחשבון כי הנתבע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי וכי אין ידו משגת וזאת מבלי לבדוק חקירת יכולת משאין זהו ההליך לכך, אולם בשים לב לגובה החוב ובשים לב להגנה הדחוקה ולאיחור הממשי בהגשת ההתנגדות ומבלי להתייחס לכך שההמצאה הייתה כדין ומוכנה אני להניח שלא קיבל את דבר הדואר אולם כשידע הוא ישב בחיבוק ידיים ללא הוכחה כי ארבעה חודשים נבצר ממנו בכל דרך להגיש התנגדות או לחפש סיוע משפטי או לפנות להוצאה לפועל וכל שכן לאחר שכבר קיבל סיוע משפטי, המתין עוד מספר חודשים, במקום לזעוק ולהזדרז ולפעול בנושא – אני סבורה כי סכום ההפקדה הוא ריאלי בנסיבות העניין.

בזיקה לאמור בתנאי ב' דלעיל, אודה כי סברתי שיש לדחות את הבקשה וזאת מטעמי השיהוי שבהגשת התנגדות, כל שכן מיום הידיעה בפועל לשיטת הנתבע.

סוף דבר.

לטענתם, עד אז לא ידעו על תיק ההוצאה לפועל ועל ההליכים שננקטו ביחס לנכס.

...

נוכח המסקנה אליה הגעתי, ממילא איני נדרש לטענת המשיבה בדבר השיהוי שדבק בהגשת העתירות מצד העותרים.

סבורני כי קיים קושי בקו טיעון זה של העותרים, שכן, וכאמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי דבר החובות היה ידוע להם, וכי הם העלו בעבר בפני העירייה, בהזדמנויות שונות, טענות ביחס אליהם, כאשר את חלקן נראה שאף זנחו במרוצת השנים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל – העתירות נדחות.