לטענת המדינה, נוכח פסק הדין שצוינו, מנוע התובע ומושתק מלטעון כנגד הקנסות ואי חידוש רישיון הנהיגה כתוצאה מהקנסות.
תביעתו הנוכחית של התובע מתבססת על ההנחה כי המדינה התנהגה שלא כשורה בכך שלא חידשה את רישיון נהיגתו והתנהלה כלפיו שלא כשורה, מה שגרם לו להוצאות ועוגמת נפש, אולם על פי פסק הדין שהוצגו בפני לא רק שלא נקבע כי משרד הרשוי, או כל גוף אחר, התנהג שלא כשורה, אלא להיפך, נקבע כי על התובע היה לשלם את הדוחות, ומשלא עשה כן, לא ניתן להאשים את המדינה בתוצאות מעשיו.
התובע העלה גם בהליך שם, את טענותיו, שהעלה גם בהליך הנוכחי, בדבר היתנהלותו הבעייתית של משרד התחבורה והנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מכך, בגין אי חידוש רישיון נהיגתו של התובע.
...
בעקבות תשובה זו, תבע התובע את המדינה בת"ק 9998-04-17, תביעתו נדחתה ולכן הינו מנוע מלתבוע בתביעה זו.
לאחר שעיינתי בפסקי הדין אותם ציינה המדינה, מצאתי כי הצדק עם המדינה וכי יש לדחות את התביעה גם משום שטענות התובע כבר נידונו בעבר, ונדחו.
טענת התובע כי אינו משפטן דינה להידחות היות וגם תובע המגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות כפוף לדין ועליו לבדוק את טענותיו קודם להגשת התביעה ואי ידיעת הדין אינה פוטרת את התובע מלהיות כפוף לו. פיצול סעדים נועד , בין היתר, למנוע דיונים כפולים באותן עובדות, בדיוק כפי שקרה בתיק הנוכחי.
בשל כך, גם מהסיבה שהתובע לא ביקש לפצל את סעדיו ולא הגיש את כל תביעותיו בעת ובעונה אחת, דין התביעה להידחות.
