אי חובת הגשת תרגום נוטריוני על ידי הרשם

ואולם להשלמת התמונה מן הראוי לציין, כי בד בבד עם משלוח התשובה - לשיטת הנתבעת בניסיון לסייע לתובע ולפנים משורת הדין - יזמה הועדה פנייה נוספת למשרד החוץ לבחינת המסמכים שהוגשו על ידי התובע, אל מול שילטונות אוקראינה על מנת שתערך בדיקה בדבר מעמדו של התובע כמנטרל באוקראינה.

ההליכים בד בבד עם בירור התביעה שבנידון היתנהל תיק מקביל בבית דין זה באותה סוגיה זה בפני כב' הש' ורבנר (עב (חי) 2675/08 ליבשיץ לאוניד - הוועדה לקביעת הכרה "במנטרלים" של אסון צ'רנוביל) (להלן – תיק ליבשביץ), ועל כן בדיון המוקדם הראשון בפני כב' הרשם (בתוארו דאז) אסף הראל, ביקשו הצדדים ארכה על מנת לשקול עמדתם בכפוף לפסק הדין שיינתן בתיק ליבשביץ.

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, הוא התצהיר שהוגש על ידו לבקשה מיום 24/5/09, אליו צורפו המסמכים שצורפו לבקשה שהוגשה בפני הועדה בצרוף תירגום נוטריוני, וכן המסמכים הבאים שלא הוצגו בפני הועדה בצרוף תירגום נוטריוני: - אישור ללא תאריך של חברת התעופה "בוקובינה" המאשר שהתובע היה מפקד מסוק וביצע עבודות לטפול בתוצאות התאונה בתחנת הכח האטומית בצ'רנוביל ועל זכאותו להטבות הנקובות באותו מיסמך.

מכל מקום, עצם הנוהל שהוכח לעניין פנית הועדה לארצות המוצא, מלמד שאף לשיטת הנתבעת, אין חובה להמציא תעודת מנטל רשמית של אחת הממשלות, אלא נידרש להכריע לגופם של דברים.

לגופים הרלוונטים במדינות אלו יש קריטריונים מקצועיים, כגון האיזור בו נעשתה פעולת הסיוע בה לקח המסייע חלק, מרחק האיזור מהכור (מהמעגל הקרוב ביותר-בתוך הכור, למעגלים חיצונים והמרוחקים יותר, שאינם נחשבים "מנטרלים'' על ידי מדינות המוצא ), המסגרת בה לקח האדם חלק (אם זה היה מתוך חובה או היתנדבות ) וכיו"ב נתונים עובדתיים רבים שונים הנמצאים כולם, בדרך הטבע, בידי אותן ממשלות.

...

ובכן, נקדים ונבהיר כי לא מצאנו כל מתום בפעולתה זו של הוועדה, ועצם העובדה שהוועדה נכונה לקבל גם תעודות או אישורים שמוצאים אד-הוק על ידי הממשלות של ארצות המוצא, לא רק שאינה חורגת ממתחם הסבירות, אלא יש בה כדי להראות כי הוועדה מתנהלת בהגינות מירבית כלפי הפונים.

ובאשר לטענותיו של המבקש כלפי תוכן הפניה וצרופותיה, יש לזכור כי תמיד פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות בעצמו לגורמים המוסמכים, אם אינו סומך על הוועדה או הגורמים במטפלים מטעמה, ועל כן, אין בידינו לקבל את טענותיו של המבקש כלפי הוועדה בעניין דרך הפניה ותוכנה.

ואולם, וככל שהדברים לתביעת התובע שבנדון – הרי שלאור כל המבואר לעיל, אין בידינו להיענות לה. סוף דבר – אשר על כן ולאור המבואר לעיל – תביעת התובע נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 15452-07-20 24 ספטמבר 2021 לפני: כב' הרשמת מרב חבקין התובע: בני דור ע"י ב"כ: עו"ד מרים קליינברגר- אתר ועו"ד נסרין מנסור הנתבעות: 1. אהמסה פלדות (ישראל) בע"מ 2. ערבה מיינס בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד דוד משה ועו"ד ורד זייטמן החלטה

משכך נידרש שתצהיר גילוי המסמכים יהא ערוך לפי טופס 11 לתקנות אלה, היינו יכלול פירוט מדויק של המסמכים אליהם מתייחס התצהיר ולא כותרת כללית, וזאת מבלי לגרוע מהחובה להמציא את המסמכים הנזכרים בו. לעניין דרישה להמציא תירגום נוטריוני של מסמכים בספרדית שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים של התובע: דרישת הנתבעות נדחית.

עוד יצוין, כי אפשר שמסקנה זו עשויה להשתנות ככל שהיה מדובר במסמך יסודי עליו מושתת ההליך והתביעה, אך הדבר לא נטען, ולכן לא שוכנעתי שיש להטיל על התובע חובה להגיש העתק מתורגם כבר בשלב מקדמי זה (לגבי העדר חובה לתרגם מסמכים במסגרת הליכי גילוי ראה לדוגמה: סע (ת"א) 57617-05-12 אדמונד דהן נ' הבנק בנלאומי הראשון לישראל בע"מ (16.6.13) בסעיף 19 להחלטה).

עוד מובהר, כי במסגרת ניסיון סביר לאיתור המסמכים על ב"כ התובע לפנות לרו"ח שלו, שמא אצלו נשמרו המסמכים ו/או לפנות לרשות המסים לבקש את המסמכים ככל שחלקם נשמרו שם. ככל שהמסמכים נשמרו כאמור על ידי הגורמים שצוינו לעיל על ב"כ התובע לבקש מגורמים אלה את המסמכים, ובהתאמה להמציא את המידע שיתקבל לידי ב"כ הנתבעות (לגבי דרך הפעולה והאפשרות ליפות את כוחו של ב"כ הנתבעות לפנות לרשויות המס ראה החלטתי בעיניין סע"ש (ת"א) 32173-03-19 שמואל כהן - תדיראן טלקום ישראל מכירה ושרות (2004) בע"מ (12.7.21).

...

סעיף 18.15 כל מסמך הקשור לחברה או עסק עצמאי של התובע: מדובר בדרישה גורפת וכללית ומטעם זה היא נדחית (לעניין זה ראה תגובת התובע בסעיף 2.16 לתצהיר מיום 22.2.21).

על כן הדרישות המדוברות נדחות בשלב זה מהטעם הדיוני כאמור.

אשר לבקשת הנתבעות למחיקת התביעה ו/או פסיקת הוצאות לאור הגשת שני תצהירי גילוי מסמכים נוספים לאחר תצהיר הגילוי הכללי הראשון : הבקשה נדחית.

ביום 5.1.2015 הוגשה על-ידי הנתבעים בקשה מתוקנת למתן רשות להיתגונן, שנתמכה בתצהירה מיום 4.1.2015 של הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת), ובה הועלו הטענות הבאות: (1) בעת חתימת הנתבעים כערבים על הסכם ההלוואה הם היו עולים חדשים, ששפתם רוסית, ובקושי שלטו בשפה העברית.

ההגנות שנקבעו בפרק האמור ניתנו לשני סוגי ערבים, אשר מוגדרים בסעיף 19 לחוק: "ערב יחיד" ו-"ערב מוגן", וזאת רק במקרים שבהם ההלוואה הוענקה על ידי מי "שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עסוקו העקרי" (ראו: הגדרת "נושה" בסעיף 19 לחוק הערבות)".

הפרת חובת הגילוי בכריתת הסכם ההלוואה והערבות חתימות הנתבעים מתנוססות על הסכם ההלוואה והערבות מיום 26.10.1997 (ת/2), על הנספח להסכם זה ועל מיסמך בשפה הרוסית (ת/1), שעל-פי תירגומו שאושר על-ידי נוטריון (ת/12), הוא נושא כותרת "הודעה ללווים ולערבים" (להלן: מיסמך ההסבר ברוסית).

מהמוצגים שהגישו הבנק (ת/3) והנתבעים (נ/1) עולה כי בשש עשרה השנים שחלפו ממועד כריתת הסכם ההלוואה והערבות (26.10.1997) ועד למועד הגשת התביעה הנוכחית (17.10.2013), היו שבעה צמתים כאלו: (1) 28.4.1998 - הגשת תביעה בסך 5,985 ₪ (בת"א 9513/98) של הבנק נגד אנטולי קוטילוב בגין פיגורים בהחזר ההלוואה; (2) 18.11.1998 - הגשת תביעה בסך 4,204 ₪ (בת"א 23080/90) של הבנק נגד הלווים בגין פיגורים בהחזר ההלוואה; (3) 2.5.2001 - פתיחת הליכי הוצאה לפועל למימוש דירת הלווים ששועבדה לבנק, צו מימוש מישכון ומינוי כונס נכסים למכירת הדירה; (4) 14.11.2004 - אישור רשמת ההוצאה לפועל למכירת הדירה בהליכי כנוס, תמורת 251,000 ₪; (5) 23.7.2007 - הגשת תביעה בסך 172,134 ₪ (ת"א 13814/07) של הבנק נגד הלווים בגין ההלוואה; (6) 31.10.2007 - פתיחת תיק הוצאה לפועל של פסק הדין בתביעה נגד הלווים.

...

אינני מקבל את טענת הנתבעת (שלא נזכרה בתצהירה שתמך בבקשת הרשות להגן, ואשר הפך לכתב ההגנה, ואף לא נשמעה מפי הנתבע) לפיה פקידת הבנק אמרה לה ש"מערֵבים לא גובים כסף".

משלא הביא הבנק ראיה לכך, הנני קובע כי הנתבעים עמדו בנטל השכנוע להוכחת טענתם בדבר אי-גילוי פרטיו המהותיים של ההסכם.

אשר על כן, התביעה נדחית.

כמו-כן, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעים (ביחד ולחוד) שכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

החלטה זו, גם לאחר שניתנה, אינה פוטרת את החברה מחובות דיווח אחרות, שכן סיפא הסעיף קובעת שאינה חלה על חובות סטאטוטוריות לעריכת והגשת דוחות אחרים, כחובה להגשת דוחות לרשם החברות.

בנוגע לעסקי החברה בהזרמת סרטים, הציג הנתבע רק מיסמך אחד שנשא תאריך החל לאחר השנים 2016-2017 כראיה לטענותיו לפעילות החברה כיום, נספח להסכם פשרה בין החברה וחברת ההפקה סרטי נח בע"מ לבין חברת MGM, בתביעה על שימוש בחומרים ארכיוניים של חברת MGM בסרט "נערי הגוגו". המסמך הוגש באנגלית וללא תירגום נוטריוני.

הנספח בוחר להתייחס לשתי חברות ההפקה במאוחד תחת השם "המפיקים" ובהתאם לא ניתן לדעת האם התשלום בוצע על ידי חברת הנתבע או סרטי נח. בהיעדר ראיה למקור התשלום ומעצם טיב הנספח כתוספת להסכם משנת 2014 ולא כהסכם חדש משנת 2019, אין לראות בו כעדות לפעילות החברה כיום ודין טענות הנתבע להדחות.

...

ממכלול הראיות עולה, שהנתבע היה הרוח החיה והעובד היחיד של החברה עד לינואר 2016 אז לקה באירוע מוחי.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 תשלום בסך 238,869.69 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980, מיום 26.2.2017 וכן שכר טרחה בסך 18,000 ש"ח והוצאות המשפט.

ואולם להשלמת התמונה מן הראוי לציין, כי בד בבד עם משלוח התשובה-לשיטת הנתבעת בניסיון לסייע לתובע ולפנים משורת הדין-יזמה הועדה פנייה נוספת למשרד החוץ לבחינת המסמכים שהוגשו על ידי התובע, אל מול שילטונות אוקראינה על מנת שתיערך בדיקה בדבר מעמדו של התובע כמנטרל באוקראינה.

בד בבד עם בירור התביעה שבנידון התנהל תיק מקביל בבית דין זה באותה סוגיה זה בפני כב' הש' ורבנר (עב (חי) 2675/08 ליבשיץ לאוניד-הוועדה לקביעת הכרה "במנטרלים" של אסון צ'רנוביל) (להלן – תיק ליבשביץ), ועל כן בדיון המוקדם הראשון בפני כב' הרשם (בתוארו דאז) אסף הראל, ביקשו הצדדים ארכה על מנת לשקול עמדתם בכפוף לפסק הדין שיינתן בתיק ליבשביץ.

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, הוא התצהיר שהוגש על ידו לבקשה מיום 24/5/09, אליו צורפו המסמכים שצורפו לבקשה שהוגשה בפני הועדה בצרוף תרגום נוטריוני, וכן המסמכים הבאים שלא הוצגו בפני הועדה בצרוף תירגום נוטריוני: -אישור ללא תאריך של חברת התעופה "בוקובינה" המאשר שהתובע היה מפקד מסוק וביצע עבודות לטפול בתוצאות התאונה בתחנת הכח האטומית בצ'רנוביל ועל זכאותו להטבות הנקובות באותו מיסמך.

מכל מקום, עצם הנוהל שהוכח לעניין פנית הועדה לארצות המוצא, מלמד שאף לשיטת הנתבעת, אין חובה להמציא תעודת מנטל רשמית של אחת הממשלות, אלא נדרש להכריע לגופם של דברים.

לגופים הרלוונטים במדינות אלו יש קריטריונים מקצועיים, כגון האיזור בו נעשתה פעולת הסיוע בה לקח המסייע חלק, מרחק האיזור מהכור (מהמעגל הקרוב ביותר-בתוך הכור, למעגלים חיצונים והמרוחקים יותר, שאינם נחשבים "מנטרלים'' על ידי מדינות המוצא), המסגרת בה לקח האדם חלק (אם זה היה מתוך חובה או התנדבות) וכיו"ב נתונים עובדתיים רבים שונים הנמצאים כולם, בדרך הטבע, בידי אותן ממשלות.

...

ובכן, נקדים ונבהיר כי לא מצאנו כל מתום בפעולתה זו של הוועדה, ועצם העובדה שהועדה נכונה לקבל גם תעודות או אישורים שמוצאים אד-הוק על ידי הממשלות של ארצות המוצא, לא רק שאינה חורגת ממיתחם הסבירות, אלא יש בה כדי להראות כי הוועדה מיתנהלת בהגינות מירבית כלפי הפונים.

ובאשר לטענותיו של המבקש כלפי תוכן הפניה וצרופותיה, יש לזכור כי תמיד פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות בעצמו לגורמים המוסמכים, אם אינו סומך על הוועדה או הגורמים במטפלים מטעמה, ועל כן, אין בידינו לקבל את טענותיו של המבקש כלפי הוועדה בעניין דרך הפניה ותוכנה.

ואולם, וככל שהדברים לתביעת התובע שבנדון – הרי שלאור כל המבואר לעיל, אין בידינו להענות לה. סוף דבר – אשר על כן ולאור המבואר לעיל – תביעת התובע נדחית.