אי זימון צד ג' ע"י בית המשפט

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 50367-09-19 אלאלוף ואח' נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן תובע ערן אלאלוף נתבעת צד' ג' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ דיזנהאוס בי.סי.טי בע"מ פסק דין

על פי הסכם התנאים הכלליים המפורסם באתר הנתבעת במרשתת, באמצעותו ביצע התובע את ההזמנה, היא משמשת כמתווכת בלבד בין המזמין לבין נותני שירות ואינה נושאת באחריות כלפי המזמין כך שככל שתביעת התובע תיתקבל, יש לחייב את צד ג' לשפות את הנתבעת.

לא רק שהתובע לא הציג כל ראיה להוכחת טענות אלו, הוא אף לא הביא לעדות את מר שרון ביטון אשר התלווה אליו לנופש ויכול היה בנקל לתמוך בגירסת התובע שלפיה לא הוזמן עבורם חדר במלון, כי נאלצו לבלות לילה וחצי יום למחרת בלובי, כי חויבו לשלם עבור החדר שקבלו, כי הקבלה נשכחה משום מה בחדר וכי כלל לא הזמינו שירותים נלווים מהמלון אלא שילמו אך ורק עבור החדר בו שהו.

כמו כן, ביקש התובע לייחס לנציגת הנתבעת מסירת מידע כוזב לגבי דחיית תביעות נוספות שניהל והציג חוות דעת שבכוונתו להגיש בהליך הנוסף, בעוד שהתברר במהלך הדיון כי המידע הכוזב נימסר על ידי התובע אשר טען כי התקבלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' הרשם אביטל בו נדחתה תביעתו הנוספת נגד הנתבעת וכי בית המפשט המחוזי הפך את פסק הדין אך משהתבקש להציג את פסק הדין של בית המשפט המחוזי הציג אישור על הפקדת פקדון והודה כי בקשת רשות ערעור טרם נדונה.

...

לטענתה, התובע המציא סיפור שלם שמעולם לא התרחש מבלי לחשוב על הנזק אשר ייגרם לכל המעורבים בדבר ולכן יש לדחות את תביעתו תוך פסיקת הוצאות חריגות.

עוד טוענת צד ג' כי מדובר בתביעה מנופחת ומוגזמת שכן התובע תובע סך של 15,000 ₪ כאשר עלות החבילה כולה, לרבות הטיסות והעברות עומדת על סך של 6,691 ₪ דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי את הצדדים ואת סיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

מנגד, יש לקבל את גרסת הנתבעת וצד ג' אשר נתמכה בשלל ראיות, כי התובע קיבל את החדר בהתאם להזמנה וככל שחל עיכוב קל בקבלתו בשל תקלה בערכת המחשבים של המלון – עיכוב שטופל תוך זמן סביר לכל הדעות - הרי שאין לייחס לנתבעת או לצד ג' כל אחריות בשל כך. סוף דבר, דין התביעה להידחות – וכך אני מורה.

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 33819-03-16 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עולא חדאד תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין תובעים 1. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ 2. בירהנומסקל גואנגול נתבעת עולא אלבקרי חדאד צד ג' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ פסק דין

כך הוא מורה: לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, אף אם לא היתקיימו הוראות סעיף 237(ג), זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלה, ואם היתקיימו כל אלה: (1) חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה; (2) הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97; (3) ההזמנה לדיון כאמור בפיסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להיתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון; (4) הדיון בעיניין כאמור בפיסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם; (5) בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נימסרה או הטעם לאי-ביצוע המסירה.

ההודעה על פסק הדין הפוסל את רישיונה של הנתבעת, נשלחה אליה בדואר רשום ע"י בית המשפט לתעבורה בנצרת וחזרה בסימון "לא נידרש" (ראו את העתקי אישורי המסירה, שצורפו לתגובה מיום 23.08.2020).

...

לטענתה היא לא נשאה עמה את רישיונה באותה עת. לטעמי יש בכך כדי לחזק את המסקנה לפיה ידעה שרישיונה אינו בתוקף רביעית, בטופס ההודעה על התאונה (צורף לכתב התביעה המקורי וגם לכתב התביעה המתוקן) נכתב כי נהג הרכב הפוגע "שלול". לפי החותמת על הטופס, הוא התקבל ביום 05.02.2015 אצל התובעת 1 (איי.אי.ג'י), כלומר, עשרה ימים לפני עצירת הרכב לביקורת על-ידי המשטרה.

חמישית, שמעתי את עדותה של הנתבעת ולא שוכנעתי כי לא ידעה שממתינים לה דברי דואר שהגיעו עבורה מבית המשפט לתעבורה בנצרת.

סוף דבר ההודעה לצד ג' נדחית.

סעיף 11.8 להסכם ההיתקשרות "בנוסף ומבלי לפגוע בכל האמור בחוזה זה, מצהיר המתכנן כי ידוע לו שבמקרה של תביעה כלשהיא שתוגש נגד המזמין בגין אי קיום התחייבויות של המתכנן כלפי המזמין ו/או על פי חוזי היתקשרות שבין המזמין לבין כל גורם שהוא וככל שהתחייבויות המזמין נוגעות לעבודות נשוא חוזה זה, יהיה המזמין רשאי לצרף את המתכנן בתור צד שלישי לכל תביעה כנ"ל והמתכנן יהיה אחראי לשפות את המזמין על כל החלטה ו/או על כל פסק דין שיינתן ע"י בית משפט או ע"י בורר לפי העניין". 28.8.

...

ואם לא די בכך חזרו התובעים והתחייבו בסעיף 7.5 להסכם ההתקשרות כי: "המתכנן לא יהיה זכאי, בשום מקרה, לקבל תמורה ו/או שכר ו/או טובות הנאה כלשהן מכל צד שלישי אחר, לרבות מהיועצים או מהקבלן, וכל סכום שיתקבל על ידו כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין יהיה רכוש החברה". דומנו שברור, מפורש וחד משמעי יותר מזה לא יכול להיות ! בנסיבות אלה, ברי, כי דין התביעה להידחות על הסף שכן התובעים התחייבו במפורש כלפי הנתבעות 1 ו-2 בחוזה לטובתן, שהוא חוזה לטובת צד ג', כפי שגם נקבע מפורשות בפסקה השניה לסעיף 7.3 הנ"ל, שלא לדרוש מהן כל תשלום או תמורה בקשר להסכם השותפות שהוא הסכם קודם בקשר לפרויקט להסכם ההתקשרות ובנוסף לכך הוסיפו והתחייבו והצהירו בסעיף 7.5 להסכם ההתקשרות כי בשום מקרה הם לא יהיו זכאים לקבל תמורה או שכר או טובת הנאה כלשהי מכל צד שלישי אחר! תביעתם עומדת אפוא בסתירה מוחלטת להתחייבויות ברורות ומפורשות אלה ולכן דינה להידחות על הסף מטעם זה בלבד.

בהתחשב בכך שהסעד ההצהרתי הוא סעד שאמור היה להיות הסעד הנכון בתביעה זו אשר התובעים היו אמורים לכלול אותו בכתב התביעה, מחד גיסא, אני מחליט לאפשר את התיקון המבוקש ע"י הוספת סעד נוסף זה. מאידך גיסא, על התובעים לשאת בהוצאות הנתבעות עד כה. כתב התביעה המתוקן שהוגש יהיה כתב התביעה בתיק זה. הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה כקבוע בחוק, לרבות את כל הבקשות הנובעות מהליכים חדשים אלו.

אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעות 1 ו-2 יחדיו את הוצאותיהן עד כה בסך 20,000 ש"ח וסכום נוסף בשיעור זה עליהם לשלם לנתבעת 3 עבור הוצאותיה.

אני קובע קדם משפט נוסף בתיק זה (רביעי במספר!!) ליום 15.3.2022 בשעה 11:30 המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

בית משפט השלום בפתח תקווה 10 יולי 2022 ת"א 12908-03-17 אברהם ואח' נ' אברהם ואח' בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובעים 1.אייל אברהם 2.יעל אברהם נתבעים 1.יניב אברהם 2.הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה מצפה אפק צדדי ג' מודדי השרון בע"מ הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה מצפה אפק פסק דין

כן נטען כי עוד לפני שצורף המודד בן אבי כצד ג', הוא הוזמן בשנית ע"י יניב על מנת למסור את חוות דעתו לביהמ"ש ואזי ציין, לאחר שכבר היה מודע להסכם, כי יניב בנה את הגדר במיקום הנכון שלה.

נוכחות במיגרש המדידה של יניב ובעת יציקת הגדר בהסתמך עליה, ללא זימון מודד מטעמו וללא ערעור לגבי נכונות המיקום, ביודעו כי יציקת הגדר יוצרת עובדות בשטח שעלות תקונן גבוהה.

...

אני קובעת כי התנהלות נכונה מצד התובעים, העומדת בחובת הקטנת הנזק, היתה מעמידה את הנזק עקב כפל הקמת קיר תמך וצורך לחזור ולבצע ו/או לתקן גדרות ועבודות פיתוח שכבר בוצעו, תוך לקיחה בחשבון של עלות חודש דיור חלופי, על סכום של 40,000 ₪.

לפיכך אני קובעת כי הנזק שנגרם לתובעים בשל אי הריסת הגדר לאחר קבלת חוות דעת המודד בן נתן הינו 40,000 ₪.

מאחר שהתובעים לא תבעו את מודדי השרון אלא את יניב והוועדה, אני קובעת כי יניב חייב כלפי התובעים ב-75% מהנזק והוועדה ב-25% מהנזק, וכי מודדי השרון חייבים לשפות את יניב ב-25% מהנזק של התובעים, כך שבפועל יניב ישלם 50%.

משלא הוחזר הסכום הוגשה תביעה לתשלום פיצויים בגין אי התאמה ונזקים עקיפים כדלקמן: 63,127 ₪ - עלות המכונה ששולמה, 99,266 ₪ - הפסד כלכלי נטען בגין שעות עבודה נוספות שהיה על המערער להשקיע בשל העדר מכונה מתאימה, ונוכח הצורך לבצע חלק מהעבודות באמצעות צדדי ג'; 10,000 ₪ - עגמת נפש; 1,500 ₪ - עלות תיקון המכונה.

שגה בית המשפט קמא כשקבע כי המומחים מטעם המערערים סברו כי ההתייחסות ב"קוטר 300 מ"מ" היא לסכין בלבד, שכן מחוות דעת לרום ומהתמונות שצורפו לה, וכן מחקירת ג'יבלי עולה כי השניים התייחסו לדרישה בהזמנה ככזו שאינה מתייחסת לקוטר הסכין בלבד, אלא לקוטר בית הבליעה, ולו הייתה הכוונה במילים "קוטר 300 מ"מ" לסכין בלבד, היה על המשיבים לציין זאת בהזמנה באופן מפורש וברור, בפרט שהמשיב הוא שניסח את טופס ההזמנה, ומשלא עשו כן יש לזקוף זאת לחובתם.

המערערים קבלו פרוספקט המכונה במעמד ההזמנה, ולו סברו שהמכונה לא מתאימה להם היה עליהם להתריע על כך במעמד זה. בהזמנה לא מופיעה דרישה בנוגע לציר הסכין: לא שיעלה וירד, ולא בנושא הטיה בזויות, ומאחר שאין כל מניעה לעבוד עם המכונה גם בסכין של 300 מ"מ (בזוית 180 מעלות), הרי שאין בנמצא אי התאמה.

מדובר בקביעה עובדתית של בית המשפט קמא על בסיס מכלול הראיות בתיק, ועל בסיס היתרשמותו הבלתי אמצעית מעדות מומחה בית המשפט, ואין מקום להתערב בה. נוכח העובדה שבפסק הדין נדחתה התביעה גם לגוף העניין לא מצאתי לנכון להתייחס לקביעות בית המשפט קמא בכל הנוגע להרחבת החזית ואי העלאת טענת אי ההתאמה במועד, רק אומר כי איני שותפה לקביעות בנושא זה, שכן נושא "סכין הרוטור", ו-"קוטר 300 מ"מ לפרייזר", עלה בחוות הדעת מטעם הצדדים, המומחה שמונה מטעם בית המשפט היתייחס בחוות דעתו לשתי הסוגיות, ומכאן שאף אם היה מקום לקבוע כי הנושאים לא הועלו בכתב התביעה, אזי, ממילא הורחבה החזית בהמשך, ובהסכמה שמכללא.

באשר למועד ההודעה בדבר אי ההתאמה, הרי שהטענה לא הועלתה על ידי המשיבים אלא בסיכומים, ומכל מקום לא היה בה כדי להביא לדחיית התביעה, שכן מהראיות עלה כי בסמוך לאחר קבלת המכונה נאמרו הדברים בדבר אי ההתאמה, והמשיבים ידעו על כך. יחד עם האמור לעיל מובהר כי אין בשתי ההערות לעיל כדי להעלות או להוריד מתוצאת פסק הדין, שכן בית המשפט קמא ממילא דחה גם לגוף העניין את טענת אי ההתאמה, ובקביעה זו אין מקום להתערבות.

...

המשיבים: המערערים מבקשים להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, ורק מן הטעם הזה דינו להידחות, שכן ערכאת ערעור לא תתערב בקביעות עובדתיות.

הכרעה: לאחר עיון בתיק בית המשפט קמא, ובמלוא החומר שהוצג בפניו, בין היתר, בכתבי הטענות, הראיות, סיכומים, פרוטוקולים וכו', ולאחר עיון בהודעת הערעור המפורטת והיסודית, אני סבורה כי דין הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין תשע"ט 2018, שכן אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית, ולא נפלה בפסק הדין כל טעות בחוק.

סוף דבר – הערעור נדחה.