עילות התביעה ושאלות משותפות
בהתאם לבקשת האישור וכמתואר לעיל, עילות תביעה הן הפרת חוזה וחוסר תום לב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, עשיית עושר ולא במשפט מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; השפעה בלתי הוגנת והטעייה מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חובה חקוקה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968; והצבת תנאי מקפח בחוזה אחיד מכוח חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.
הצדדים הסבירו כי בחישוב הסכומים נילקחו בחשבון העובדה כי המבקש הציף סוגיה צרכנית חשובה, שעל מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך להגיש תביעה ייצוגית, האינטרסים שהוגשמו על ידי בקשת האישור, מידת מורכבות הסוגיה המשפטית שבבקשת האישור, נכונות המבקש וב"כ להביא את המחלוקות לכדי סיום בצורה יעילה, העובדה כי הסכומים המוצעים ישולמו בנוסף להתחייבויותיה של הוט לפי הסדר הפשרה לעתיד, הסיכון אותו נשא המבקש בהגשת התביעה, הקף ההשקעה והטרחה שטרחו וההוצאות שהוציאו המבקש וב"כ בניהול ההליך עד כה לרבות הגישור וגיבוש הסדר הפשרה.
סבורה אני כי אין מקום להתערב בסכומים עליהם המליצו הצדדים וניתן לאמצם, וזאת בשים לב לטרחה וההשקעה שנדרשו בהליך, לרבות בניהול הליך הגישור ובדיונים לפני בית המשפט, ובהתאם לתועלת הצומחת לחברי הקבוצה מהסדר הפשרה והתובענה הייצוגית והמנגנונים המבטיחים את יישומו.
התיק יובא לפני בעוד 45 ימים לצורך מעקב אחר הגשת מימצאי המומחה.
...
נוסף על היותו של ההסדר ראוי, הוגן וסביר כאמור, שוכנעתי כי הסדר הפשרה המוצע מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים.
מינוי בודק
מקובלת עלי עמדת הצדדים כי אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נוכח כך שההסכמות בבסיס ההסדר אינן מתבססות על עניינים חשבונאים מורכבים הדורשים מומחיות מיוחדת.
במסקנה בדבר אי מינוי בודק תומכים גם שיקולי עלות-תועלת.
סוף דבר
לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכן בהערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים.