אי התייצבות לדיון תעבורה עקב נסיעה בינלאומית

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 42392-11-19 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' י.ג.ל. שרותי מים בע"מ ואח' לפני כבוד השופט נצר סמארה תובעת ש. שלמה תחבורה (2007) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד לירון אוליאל נתבעות 1. י.ג.ל. שרותי מים בע"מ 2. קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בני משה פסק דין

על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לרבות תמונות שהוגשו לתיק בית המשפט ערב יום הדיון, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, מהנימוקים המובאים להלן: 5.1.

יש לציין כי עד נוסף שהיה בפרטית בעת היתרחשות התאונה, הוא ראש העיר טבריה דאז, ועד זה לא התייצב לעדות הגם שזומן לטענת ב"כ התובעת (עמ' 2, שורות 22-18 לפרוטוקול).

למעשה, אני מוצא את נהג הפרטית כמי שהפר את הוראת תקנה 66 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), שזו לשונה: "לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'." כמו כן, הפר נהג הפרטית את הוראת תקנה 40(א) לתקנות התעבורה הקובעת: "לא יסטה נוהג ברכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון." 5.7.

...

לאור הסתירה בין הגרסה המופיע בטופס ההודעה על התאונה, שסביר להניח כי נציג התובעת לא בחר לרשום אותה בטופס מחלל הריק, אלא רשם אותה על בסיס שיחה של נהג הפרטית או קצין הרכב מטעמו (אשר לא הובא לעדות), אני סבור כי הפרטית אכן הייתה בחניה, או לכל הפחות במצב של עמידה, לפני התאונה, וכאשר המשאית כבר הייתה סמוכה הפרטית יצאה מהחניה או ממצב העמידה, ומבלי לשים לב לדרך נצמדה או סטתה אל המשאית.

סבורני כי נהג הפרטית סטה לנתיב נסיעתה של המשאית מאחר שנתיב הנסיעה השמאלי בו נסעה המשאית "השתחרר" או שביקש לסטות אליו תוך שהוא נצמד יתר על המידה לגבול השמאלי של נתיבו, ועל ידי כך נגרמה התאונה.

התובעת תשלם לנתבעות את הסכומים הבאים: 6.1.

 עקרי טענות הצדדים ומהלך הדיון על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך נסיעת רכב התובעת (מ.ר. 92-200-21) , עצרה נהגת רכב התובעת בשול הדרך כדין, מעבר לקו ההפרדה ותוך הפעלת אורות אזהרה מהבהבים, עקב תקלה טכנית ברכבה.

בדיון שנערך לפני, נהגת התובעת לא התייצבה לדיון ואילו נהג הנתבעת התייצב אך לא נחקר.

על מנת להכריע במידת האשם התורם של רכב שעצר בשול הדרך, יש לבחון את הקריטריונים הבאים אשר הובאו בפסיקה (ראו להרחבה: תא"מ (שלום הרצ') 21249-01-15‏ ‏קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (26.01.18): (א) סיבת העצירה- שבעטיה עצר הנהג את רכבו בצד הדרך- בעיניין זה חלה תקנה 69(ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

...

  התובעת טוענת, כי התאונה נגרמה עקב רשלנותו של נהג הנתבעת, וכן כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שנהג רכב הנתבעת לא נקט זהירות סבירה, ולפיכך חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו ועל נהג רכב הנתבעת נטל הראיה שלא התרשל.

לאחר שבחנתי את הראיות שהונחו לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח כי נהג הנתבעת סטה מנתיבו אל עבר השול ופגע ברכב התובעת מכיוון שניסה לחמוק מרכב אלמוני כלשהו, שעקף אותו.

על-כן, מסקנתי היא שבכל הנוגע לאופן העצירה, הרכב היה כולו בשוליים.

נוכח האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 40,848 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה (11.7.2018), אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד התובעת בסך 4,770 ₪.

בית משפט השלום בכפר סבא תאד"מ 43081-09-21 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' באללי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה רעות זיו תובעת שומרה חב' לביטוח בע"מ נתבעים 1. ספיאן באללי 2. קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ פסק דין

עתה נותר לידון ולהכריע בתובענה.

נהג רכב הנתבעים הפר את הוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת: "[...] נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

בנסיבות אלה, לא מצאתי ליתן משקל לעובדה כי הנוסעות שהיו ברכב התובעות לא הגיעו למסור עדות.

...

על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 85% ונהג רכב התובעת, יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 15%, מהנימוקים המובאים להלן: 5.1.

סבורני כי נהג רכב התובעת, הבחין במשאית בעודה בנסיעה לאחור, אך לא היה ער לכך כי לא יצליח לעקוף את המשאית ובשל כך לא בלם ו/או האט נסיעתו בזמן.

אשר על כן, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בחלוקה דלעיל.

אשר על כן, לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת נגד הנתבעים, ישלמו הנתבעים לתובעת את הסכומים הבאים: סך 28,270 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה וכפי שתשולם, שכר העד בסך 400 ₪ ושכ"ט עו"ד 4,743 ₪.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 24004-09-21 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' גדבאן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון מבקש בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ משיבים 1. פייסל גדבאן, ת"ז 033421850 (יחיד) 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון, משרדי ממשלה 570001773 3. יזבק כלי בית בע"מ (נושה), חברות 514540764 4. קובי חסין (מנהל הסדר) 5. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ (נושה), חברות 511352551 7. בנק מזרחי טפחות - 441 חיפה הדר (נושה) 8. שימורי מוטולה בע"מ (נושה) פסק דין

ביום 14/11/21 היתקיים דיון בבקשה, אליו לא התייצבו היחיד או בא כוחו, חרף העובדה כי הבקשה נימסרה ליחיד, כדין.

רעיית היחיד עובדת כקופאית שכירה בסופר י.אסלאן שיווק בע"מ. במהלך ההליך נודע כי מיתנהל כנגד היחיד הליך פלילי בבית המשפט לעינייני תעבורה בעכו (נ"ב 4074-12-22), במסגרתו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות תנועה חמורות ביום 6/12/22 ( במהלך ניהול הליך זה) והיחיד מצוי כיום, במעצר באיזוק אלקטרוני תחת פקוח צמוד, עד תום ההליכים.

מכאן יש להפחית את הסכום הבסיסי למחיית התא המשפחתי בסך 9,873 ₪, נסיעות לעבודה בסך 500 ₪, צהרון לילד בן ה-6 בסך 1,000 ₪, כך שמתקבלת יתרה פנויה בסך 11,627 ש"ח ובחלוקה לשניים- 5,814 ₪.

...

באשר לתקופת התשלום, סבורני כי תקופה של 60 חודשים משקפת היטב את מחדליו של היחיד לאורך ההליך, כפי שפורטו בהרחבה לעיל והעובדה כי מדובר ביחיד צעיר ובעל כושר השתכרות.

סבורני כי נוכח נכסי היחיד והתועלת הצפויה לצמוח לנושים, מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת בעלי התפקיד.

  לאור עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחיד בהעדר התנגדות מטעם הנושים, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת בעלי התפקיד - אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בזמן התאונה הייתה המשאית בבעלות החברה מובלי שמשון את קובי בע"מ – התובעת בתאד"מ 21768-07-20 (להלן בעלת המשאית); המשאית בוטחה בפוליסה המכסה ניזקי רכוש על-ידי קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ – היא התובעת בתאד"מ 15105-07-20 (להלן מבטחת המשאית).

כעכוש לא התייצב חרף היותו בעל-דין; בקשת בא-כוחו לדחות את הדיון סורבה בהחלטה מנומקת שניתנה במעמד הצדדים.

נכונה אני להניח לטובת כעכוש ומבטחת רכבו שירביט כי אם היה כעכוש מתייצב לדיון, היה חוזר בעדותו הראשית על הגרסה שמסר בהודעתו על התאונה לשירביט, קרי, שעובר לתאונה נסע רכב כעכוש מאחורי הסקודה אך לא היה מגע ביניהם והתאונה אירעה כל כולה בין הסקודה לבין המשאית, ללא מעורבות של ההונדה.

על הנהגים משתמשי הדרך לשמור על מרחק סביר מן הרכב שנוסע לפניהם, באופן שייתן מענה גם לאפשרות של בלימת פיתאום, אם וככל שתדרש [תק' 21(ג) ו-49 בתקנות התעבורה; ע"פ 9956/05 שי נ' מדינת ישראל, פ"ד סג(2) 742 (2009)].

...

בתוך כך נדחית טענתם של כעכוש ושירביט על-אודות היעדר כל מגע בין ההונדה לבין הסקודה במהלך התאונה, עובר לפגיעת הסקודה במשאית.

למסקנה זו, שנסמכת על עדות מחאמיד אשר נמצאה ראויה לאמוני, יש חיזוק ראייתי.

לאור כל האמור לעיל יש לייחס להונדה את מלוא הנזק בסקודה וכך גם במשאית.