בנוגע לטענת הנאשם כי לא התייצב לדיון עקב טעות משרדית – אין לי אלא לאמץ עמדת המאשימה – טעות משרדית אכן אינה מצדיקה ביטול פסק הדין.
שם טענה המבקשת כי "טעות" או בעיה במערכת המיחשוב גרמה לכך שבא כוחה לא נרשם כמייצגה בהליך, וטעות זו הובילה לכך שלא התייצבה לדיון בעיניינה, שכן היא ובא כוחה לא קיבלו זימון כדין.
וראו גם רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, נז(6) 793 (2003) "שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם ארעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון... דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו."
בנוגע לטענת הנאשם כי ייגרם לו עוות דין שכן לא אחז בטלפון אלא רעייתו היא זאת שהחזיקה בטלפון בעודו משוחח עם אחר באמצעות הרמקול – טענה זו אינה מהוה הגנה מפני האישום.
...
ביום 29/06/23 הגיש הנאשם בקשה לדחית הדיון עקב מחלה אך בית המשפט לא נעתר לבקשה בהעדר יפוי כוח.
ביום 21/08/23 הגיש הנאשם בקשה לזימון עדי הגנה למועד ההוכחות – וניתנה החלטתי כי הבקשה תידון בדיון.
מסקנה זו אף מתחזקת ביתר שאת בבחינת תכלית התקנה – למנוע את הפניית תשומת הלב מן הנהיגה וזאת הן בדרך של אחיזת הטלפון בעת הנהיגה והן בדרך של שימוש פעיל בו. זאת, מאחר שאין ספק שהן האחיזה והן השימוש בטלפון בעת הנהיגה פוגעים באופן ממשי ביכולתו של הנהג לנהוג באופן בטוח ומסכנים בכך את סביבתו, את עצמו ואת יתר משתמשי הדרך.
ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):
"לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279]. על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".
לאור האמור הבקשה נדחית.
