אי התייצבות לדיון בהתנגדות לביצוע שטר

בדיון שהתקיים ביום 02.05.2016 לפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר, ומשכהן לא התייצב לדיון, התקבלה ההיתנגדות לבצוע שטר.

...

במקרה זה, כאשר מדובר בסכום שכבר שולם, הנטל על דנזיו להוכיח כי שולם שלא כדין והיא לא עמדה בנטל המוטל עליה בעניין זה. מכל האמור עולה שדנזיו לא הוכיחה את זכאותה לקבל חזרה את הסך של 70,000 ₪ ודין תביעתה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, ובשים לב לאמור לעיל, לא עלה בידי כהן ודנזיו להוכיח את תביעותיהם.

משכך, אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 19.10.2020 בהיעדר התייצבות מטעם המבקשת לדיון שנקבע בהתנגדות לבצוע שטר חוב שהגיש המשיב.

כאמור, המבקשת לא התייצבה לדיון בהתנגדות.

...

בהעדר התייצבות מטעם המבקשת ו/או באי כוחה, ולאחר שנחה דעתי כי היא זומנה לדיון כדין הוריתי על דחיית התביעה ועל סגירת תיק ההוצל"פ הרלוונטי.

יחד עם זאת, בשים לב לקושי שבטענת המבקשת בדבר אי קבלת זימון לדיון, תוך נסיון להעתקת האחריות למחדלי מכתפיה אל כתפיו של המשיב (וגם לכתפיו של בית המשפט), אני קובעת כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪ למשיב, זאת באמצעות הפקדון שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 19.10.2020.

פאדי זומן פעמיים לדיוני ההוכחות בתביעה אך לא התייצב.

דיון והכרעה כאמור, טענת ההגנה המרכזית שהעלתה הנתבעת, במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר, היתה שמדובר בשיקים גנובים וכי שיקים גנובים הם, מבחינה משפטית, שיקים שלא הוצאו כלל.

...

לסיכום, התובעת אוחזת כשורה בשיק השני ויש לחייב את הנתבעת בגין שיק זה. התוצאה התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: ביחס לשיק הראשון - שיק מספר 432600 על סך של 72,000 ₪ שמועד פירעונו 5.11.19 – התביעה נדחית.

ביחס לשיק השני - שיק מספר 432591 על סך של 55,800 ₪ שמועד פירעונו 30.11.19 – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של כולל של 13,000 ₪.

בנו של המבקש לא התייצב לדיון ולכן יש להיתעלם מתצהירו בשלב זה. לאחר החקירה באי כוח הצדדים סיכמו בעל פה. מאחר שההיתנגדות הוגשה באיחור, יש לידון תחילה בבקשה להארכת המועד להגשת ההיתנגדות.

רק אם ייקבע כי יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת ההיתנגדות, יש לבחון את טענותיו של המבקש בהתנגדות עצמה: "כאשר מוגשות לפתחו של בית המשפט שתי בקשות במקביל, האחת היתנגדות לבצוע שטר, והשנייה בקשה להארכת המועד, שכן המועד להגשת ההיתנגדות לבצוע השטר חלף, הרי שעל בית המשפט לידון ראשית בבקשה להארכת מועד, שכן לא ברור בשלב זה האם בית המשפט יאריך את המועד או לאו ואין להידרש לטענות ההגנה." ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50052/04 אמיתי גבריאל נ' דביר רחל (נבו 31.10.2004)‏‏, פסקה 5 לפסק הדין (להלן: "פסה"ד גבריאל").

...

למעלה מן הצורך, אציין שגם לו הייתי מגיעה למסקנה שיש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת ההתנגדות, הרי שלא היה מקום לקבל את ההתנגדות ללא חיובו של המבקש בהפקדת ערובה בסכום ניכר.

העובדה שמחד גיסא נתי בחר שלא להתייצב ולתמוך בגירסת אביו, ואילו מאידך גיסא שמו של נתי מופיע פעמיים על השטר, באופן שלפחות אחת הפעמים עשויה להיות חתימתו, מביאה אותי למסקנה שמדובר בטענת הגנה קלושה.

סיכום: במקרה שבפני, ולנוכח כל הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד, וכפועל יוצא מכך גם את ההתנגדות.

שני השיקים חזרו בשל א.כ.מ. הנתבעת הגישה, באיחור, היתנגדות לבצוע השיטריות.

בהליך דנן היו קבועים לא פחות משלושה דיונים אשר לא התנהלו לגופו של עניין, עקב העובדה שבכל פעם צד אחר לא התייצב לדיון, כל פעם מטעמים אחרים.

...

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי מלבד הסכם השכירות, דהיינו ערבותה להבטחת תנאיו על ידי אביה, לא היה בינה ובין התובע כל קשר, עסקי או אחר.

המסקנה היא אפוא, כי השטרות נשוא התביעה לא ניתנו לשם הבטחת החזר הלוואה לאבי הנתבעת אלא להבטחת תנאי הסכם השכירות, כערבות צד ג'.

התביעה נדחית אפוא, ולא ניתן יהיה להמשיך לנקוט הליכי הוצאה לפועל בקשר עם השיקים נשוא התביעה.