מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי התייצבות חוזרת ונשנית לדיון משפטי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 2.11.21 הגישו הנתבעים בקשה למחיקת התביעה על הסף, היא הבקשה נשוא החלטה זו. בית המשפט במספר החלטות קרא לב"כ הצדדים להידבר ולהגיע להסכמות, אולם הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמה, שכן התובע מסכים להעברת הסיכסוך לבורר שייקבע ע"י בית המשפט, ואילו הנתבעים עומדים על הפניית הסיכסוך לבוררות לפי תקנון האגודה.
השתק עילה - הכלל הדיוני של מעשה בית דין נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות והתמשכות ההליכים ולמנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונישנות.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את טענות הנתבעים ולהורות על מחיקת התביעה על הסף.
מכל האמור לעיל עולה כי הסעיף בתקנון חל על ענייננו, לפחות בכל הקשור ברודד ובעמר.
סיכומו של דבר נקבע אפוא, כי לנוכח פלוגתה פסוקה ותניית בוררות, יש להכריע בסכסוך במסגרת הליך בוררות כפי שנקבע בתקנון האגודה.
כיוון שבענייננו מדובר בהסכם קודם להגשת התביעה, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה, לנוכח הסכם הבוררות הקבוע בתקנון האגודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, מכתב ההתראה לא נימסר לאימו כפי שעולה מתצהיר המוסר, שכן בזמנים האמורים זו לא שהתה כלל בארץ, ומשכך מכתב ההתראה האמור לא הגיע לידיו, ונגרמו לו נזקים עקב תצהיר המסירה המזוייף שמסרו הנתבעים.
עוד נקבע, כי הכלל הדיוני של מעשה בית דין נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות והתמשכות ההליכים ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונישנות.
לדיון התייצב המוסר של מכתב ההתראה מר מורוביץ'.
...
בנסיבות אלה, נטען כי ההתדיינות בתיק ההוצל"פ הסתיימה בהכרעה שיפוטית באותה פלוגתה הנטענת בהליך דנן, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, ומשכך דין התובענה להידחות על הסף.
לאחר ששמעתי את חקירת מבצע המסירה, את חקירת החייב בעצמו ואת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשתו של החייב כפי שאנמק להלן.
סיכומו של דבר לתובע היה יומו במסגרת תיק ההוצל"פ, שם העלה את טענותיו באשר למסירה שבוצעה לכאורה לאימו.
לנוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות על הסף.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המערערת: עו"ד חמי בן נון; בעצמה בשם המשיבים 2-1: עו"ד אסתי קוך בשם המשיב 3: עו"ד אהוד שטיין בשם המשיבות 5-4: עו"ד ליבי שפרלינג בשם המשיב 6: עו"ד יואל דדון; עו"ד משה אגמי ][]החלטה ]השופט י' עמית: בקשה לביטול פסק דיננו מיום 8.3.2022 אשר הורה על מחיקת ערעור המבקשת לאחר שלא התייצבה לדיון.
לבסוף, בית המשפט עמד על כך שלאורך שנים, גילו בית המשפט והמשיבים סבלנות ואורך רוח ביחס להתנהלות המבקשת, תוך שזו האריכה וסרבלה שלא לצורך את ההליכים, ובין היתר, באמצעות הבקשה לאיחוד תיקים שהוגשה רק לאחר שנה, דרישות מוגזמות להליכים מקדמיים, החלפות ייצוג תכופות שהובילו לדחיות במועדי הדיון, ובקשות חוזרות ונישנות לארכות להגשת תגובות, כאשר לעיתים לא הוגשה כלל תגובה.
האנטרס הצבורי אינו יכול לשאת היתנהלות כמו זו של המבקשת, ובנקודה זו אפנה להוראת תקנה 5 בפרק "עקרונות היסוד" של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 הקובע כלהלן: איזון אינטרסים בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי; לעניין זה, "'אינטרס צבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, בכתב הערעור, בהחלטת בית המשפט המחוזי ובפסק דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
המשיבים התנגדו לבקשות להארכת מועד, ובהחלטת הרשם נקבע כי אין הצדקה להיעתר לבקשת הארכה, שכן זו הוגשה בחלוף המועד להגשת הסיכומים ולא נתמכה בתצהיר, אך תינתן למערערת ארכה קצרה עד ליום 14.7.201.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

אעיר, כי המשיב הפנה גם בדיונים שנערכו, לא פעם, לדו"ח המפקח מיום 13.10.20 בו הייתה המלצה של המפקח ליתן למשיב "ארכה נוספת להמשך הפינוי", אך גם בהמלצה זו לא הייתה משום ארכה נוספת למועד הפינוי, והראיה לכך היא שביום 14.10.20 (וגם לאחריו) פנה המשיב למבקשת לארכה נוספת, ואף זומן לחקירות, אליהן לא התייצב.
בפן המשפטי, בנסיבות כאן, לא קמה חובה למבקשת לקיים הליך שימוע למשיב, בפרט לנוכח ההודעות החוזרות והנישנות בהן הודה המשיב בכך שהוא בעל השליטה במקרקעין וכי בכוונתו לפנות את הציוד ממנו.
...
ועוד אוסיף, כי בפסיקה עניפה נקבע כי גם במקרה בו הופרה חובת השימוע על פי דין, מה שלא קרה במקרה שלפניי, ניתן לרפא את הפגם בדרך של שימוע בדיעבד, מבלי להורות על ביטול כתב האישום (לנוכח תורת ה"בטלות היחסית") אם כי בהחלט ישנה עמדה בפסיקה לפיה במקרים המתאימים אין מנוס מביטול כתב האישום של הפרת חובת היידוע מכוח סעיף 60א הנזכר לעיל.
משלא הוצגה על ידי המשיב כל טענת הגנה בעלת משקל ממשי נגד טענות המבקשת, השתכנעתי שיש לקבל את הבקשה.
סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בסעיף 16 לתצהירו טען התובע כי מכתב הנתבע מיום 25.12.19 לא הגיע לידיו, וכי רק לאחר שבא כוחו דהיום שלח את התובענה ביום 20.5.21 נודע לו על המכתב.
על ביה"ד מצדו, ככל שתידחה תביעה כזו על ידי המוסד, בנסיבות המתאימות בהתאם לשיקול דעת בית הדין האיזורי, לקיים דיון הוכחות לגביה.
על האמור נוסיף כי בעב"ל 46932-12-10 אברהם אבודרהם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 1/12/11), נקבע שפניות לטפול רפואי מיד בסמוך לפנייה לקבלת ייעוץ משפטי, אין בהן כדי לקיים את תנאי הסף של פניות חוזרת ונישנות שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, בעדות שנשמעה ובמסמכים השונים, מצאנו כי יש לדחות את התובענה, ונפרט.
כבר מעדותו של התובע עולה כי יש לדחות את תביעתו מפאת התיישנות, אך למעלה מן הנדרש יצוין כי ממילא היה מקום לדחות את התובענה לגופה בשים לב כי התובע אינו עומד בדרישות החוק כפי שיפורט לעיל.
מכל האמור לעיל עולה, כי דין התובענה להדחות, הן מפאת התיישנותה והן לגופה; בשים לב כי מהבדיקות השונות, לרבות הבדיקה ממכון קולות, עולה כי התובע אינו סובל מטנטון קבוע דו צדדי, וממילא הוא לא עמד בדרישות סעיף החוק לעניין פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי ביחס לתלונות על טנטון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו