אי התייצבות הסתדרות העובדים לדיון משפטי

וכך נפסק: "מאחר שההסתדרות היא כידוע ארגון עובדים ומשכך - נכללת בגדר 'מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים' ומאחר שהפגיעה בעובדים המנסים להיתאגד אסורה על פי סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - אזי ניתן לידון בהליך הנוגע לפגיעה כאמור במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי. זאת גם שעה שהארגון שיזם את הבקשה איננו ארגון עובדים יציג במקום העבודה". עס"ק (ארצי) 34526-03-14 מסיעי שדרות כהן ובניו בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (13.5.2018).

מבחן העילה – מיתקיים: עילת התביעה מכוחה הוגשה בקשת הצד מפורטת בעמוד הראשון לה, בתחילת הדברים שם, וכך היא הוגדרה - "... הפרת דין מצד קבלן שירות בתחום השמירה והאבטחה בארוע של חילופי מעסיקים תוך פגיעה קשה בזכויותיהם של העובדים המפוטרים ובצוע נכויים, בנגוד לדין, משכרם האחרון – בסך אלפי שקלים לעובד, בגין "חלף הודעה מוקדמת" ו"הפרת חוזה" בעיניין עלות ההכשרה; הפרת אחריותו וחובותיו של מזמין השרות לשמור על זכויות העובדים בחצריו" בגוף הבקשה טענה ההסתדרות הכללית כי בימים 14-15.12.21 קיבלו עובדי שמירה ואבטחה של מודיעין אזרחי שהוצבו בחצרי משרד האוצר באתרים שונים מכתב ממודיעין אזרחי לפיו ביום 31.12.21 תסיים מודיעין אזרחי את מתן שירותיה בפרויקט בו הם מועסקים ודרשה מהם להתייצב במשרדי החברה על מנת להשתבץ בפרויקט אחר.

ומדוע עיכוב הליכים? לאור הפעילות שנקטה ונוקטת ההסתדרות הלאומית, היא האירגון היציג במקום העבודה, למימוש ולהגנה על זכויות העובדים מושא בקשת הצד, ומשאלה עדיין לא הגיעו לכדי מיצוי, טרם בשלה העת לברר בשלב זה את בקשת הצד: כאמור, מגישת בקשת הצד היא ההסתדרות הכללית, שאינה האירגון היציג במקום העבודה.

וכלשון בית הדין שם – "יג. בנוסף לאמור לעיל, הרי שבנסיבות המקרה דנן, בהן ארגון העובדים היציג במקום העבודה (הסתדרות העובדים הלאומית), נידרש לסוגייה שבמחלוקת, והחליט, בהתאם לחוות דעת משפטית מטעם המוזאון, שהפרשנות מטעם המשיבים לצוו הנידון, היא הפרשנות הנכונה ועל כן לא הגיש בקשת צד מטעמו, עולה החשש כי האמור בחוק ובצו יתרוקן מתוכנו כאשר הצדדים עליהם חלה החובה למלא את הוראות הצוו - אינם עושים זאת כתוצאה מפרשנותם שלהם, ואילו ארגון העובדים באותו מקום עבודה נימנע מלנקוט בפעולה כלשהיא לאחר שקבל את פרשנות המעסיק. בנסיבות אלה יש מקום לאפשר להסתדרות למלא את החלל שנוצר ולייצג את העובדים במחלוקת הקיימת" (סעיף 6יג' שם).

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.

בית הדין האיזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת ס"ק 12550-06-21 לפני: כב' השופט מוסטפא קאסם, סגן נשיא נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטנסקי נציג ציבור (מעסיקים): מר זאב גולדנברג המבקשים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות המעו"ף ע"י ב"כ מהלישכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי – עו"ד יעל שילוני 2. ארגון הכבאים המקצועיים בישראל ע"י ב"כ סיגל פעיל ואח' המשיבים: 1. המשרד לביטחון פנים 2. הרשות הארצית לכבאות והצלה 3. דדי שמחי - נציב כבאות והצלה כולם באמצעות פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) – ע"י עו"ד איתן לדרר, עו"ד ארנון חזון ואח' פסק דין

ואכן לא התייצבו.

לפיכך, וחרף הנכתב בסיכומי המבקשים, אין לידון בעניינים אחרים שעלו במסגרת בקשת הצד ובכלל זאת בקשת המבקשים לבטל את הזימון לשימוע או "להורות על ביטול כל ההליכים המשמעתיים אשר ננקטו כלפי עובדי הרשות" – בקשה שהמדינה מיתנגדת לה בתוקף, שכן כמוה ריקון מתוכן של ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בהליך ואשר הוטבעו בהחלטת בית הדין.

בנוסף, ההנחיה שניתנה על ידי יו"ר ההסתדרות לעובדים מיום 25.5.21, שלא להתייצב לשימועים, אינה יכולה להחשב כצעד ארגוני לגיטימי ואינה בסמכותו של יו"ר ההסתדרות.

...

יוצא אפוא, שהכבאים לא הפרו כל פקודה.

לאור האמור, יש להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול כל ההליכים המשמעתיים אשר ננקטו כלפי עובדי הרשות לאור הנחייתה הבלתי לגיטימית והאסורה של רשות הכבאות בעניין "שומרי הלילה" במסגרת מבצע "שומר החומות", לרבות הוצאת מכתבי הנזיפה שניתנו מהתיקים האישיים של 8 העובדים המוזכרים בבקשת הצד, ואשר הוכנסו לתיקים האישיים שלהם מטעמים זרים, בלתי ענייניים ועל לא עוול בכפם, אלא רק משום שביצעו הנחיות של הארגון היציג שלהם, כך שמצבם של העובדים ישוב להיות כפי שהיה ערב ההחלטה בעניינם.

מבלי לפגוע באמור לעיל, לאחר שבחנו את נסיבותיו המיוחדות של ההליך והסיטואציה שהביאה לפתיחתו של ההליך המשמעתי ולאחר שעיינו בהחלטת בית הדין שניתנה בסעד הזמני ולאחר שבחנו את טיעוני הצדדים וכלל החומר שבתיק לרבות סיכומיהם ובשים לב לרוח הדברים בהודעה המשותפת של הצדדים מיום 2.3.23, נחה דעתנו כי יש להוציא את מכתבי הנזיפה מתיקיהם האישיים של העובדים נשוא בקשת הצד.

ערב הדין, ביום 16.3.2021 הגיש בא כוח המבקשים בקשה לשינוי מועד הדין שנקבע ליום למחרת וזאת בשל נסיבות אישיות של המבקשים, ובנוסף הודיע בא כוח המבקשים כי נגד מבקש 1 מיתנהל הליך פשיטת רגל ולפי סעיף 20 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 יש לנהל הליך משפטי רק באישור בית המשפט בו מיתנהל תיק הפש"ר. בהחלטה מאותו יום דחה בית הדין את הבקשה והותיר את הדיון שנקבע למחרת על כנו.

במסגרת ישיבת ההוכחות מיום 17.3.2021, התייצבו לדיון התובע ובא כוחו, ובא כוח הנתבעים בלבד ללא מרשיו.

אקדים ואומר כי איני משוכנע שמדובר בפסק דין שניתן בהיעדר, שכן בא כוח המבקשים נכח במהלך הדיונים וייצג את מרשיו, ולא זו אף זו אלא שבדיון מיום 17.3.2021 ביקש כי הדיון יתקיים חרף היעדרו של נציג ציבור, והסבריו בדבר אי התייצבות מרשיו לא התקבלו על דעת בית הדין שבסופו של יום נתן את פסק דינו.

על האמור יש להוסיף, כי סכויי העירעור מהוים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 21.8.2005; ע"ר 25156-09-16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017.

...

ואולם, איני נדרש לשאלה זו שהצדדים לא התייחסו אליה ומהטעם שגם לגופה דינה של הבקשה להידחות.

אשר לסיכויי הערעור – לא שוכנעתי שהם גבוהים במידה שיוכלו להוות לכשעצמם "טעם מיוחד" להארכת מועד ומתן רשות ערעור, ואולם בעניינו יש לתת משקל משמעותי ביותר למשך האיחור, כמו גם להתנהלותם של המבקשים בבית הדין קמא.

סוף דבר – הבקשה נדחית, המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיב את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.

בין לבין היתנהל בין הצדדים שיח בנוגע לטיוטת מתוה למתן החזרי נסיעה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות בעיניין (סע' 15 לתשובת הצד).

לטענת נתיב 2, "מאז הלחימה קיבלה נתיב פניות רבות ממלווים אשר המצב מקשה עליהם להגיע מביתם לבית הנכה, בין אם בשל צימצום מערך התחבורה הציבורית, בין אם בשל נסיבותיהם האישיות השונות ובין אם בשל החשש לעשות שימוש בתחבורה הציבורית ולשהות זמן רב בדרכים...האחראים דיווחו על קשיים רבים באיוש כל המשמרות על ידי המלווים...כתוצאה, בין היתר, מהיעדר אישור להחזר נסיעות כאמור....נציגי נתיב פנו לנציגי משרד הבטחון מספר פעמים...נתיב סבורה כי מדובר בפיתרון שאינו ישים, הוא אינו נותן מענה למלווים...נתיב סבורה כי הענות לבקשת המבקשים תקל במידה רבה על המשך מתן השרות והליווי הרציף לנכי צה"ל, תוך פגיעה מצומצמת יותר בזמינות...נתיב אינה רשאית ואינה יכולה להסכים או להתחייב לתשלומים בנגוד או בחוסר הלימה להנחיות משרד הבטחון". לטענת או. אר. אס, "גם בעת חרום לא ניתן להפסיק את מתן השרות...הגורם המאשר את תנאי העסקת המלווים הוא משרד הבטחון כולל שכר ויתר תנאי העסקה לרבות דמי נסיעות. לאור מצב המילחמה, ובמיוחד באיזור הדרום, קיים קושי בהתניידות בתחבורה ציבורית...המלווים פנו בדרישות...לאפשר הסדר חריג לתשלום נסיעות בתקופת המילחמה...המשיבה 3 תפעל בהתאם לדין ולהנחיות משרד הבטחון...לגבי דמי הנסיעות...". לטענת תיגבור, "תיגבור מצטרפת לאמור ולמפורט בתגובת המשיבה 2. מאליו ברור כי לאור תנאי המיכרז הנוכחי... תיגבור אינה יכולה להסכים ולשלם לעובדים איזה תשלום שאינו מסגרת תנאי המיכרז ו/או שאינו בהתאם להנחיות משרד הבטחון. תיגבור מסכימה כי הענות לבקשה, ודאי בנסיבות המפורטות בה, תקל משמעותית על המשך רציף ותקין של מתן שירותים. לאור האמור לעיל, מותירה תיגבור ההכרעה בבקשת המבקשים לשיקול דעתו של בית הדין הנכבד." לטענת ארגון נכי צה"ל, "ארגון נכי צה"ל...תומך ומצטרף לבקשה ויתייצב לדיון...". דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית, ושמענו את הצדדים ובאי כוחם, כמו גם את העדים מטעמם, הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת הצד להדחות, בכפוף להערותינו להלן.

שכן "שאלת התאמתו של סיכסוך מסוים לבירור בדרך קיבוצית נוגעת לשני מרכיבים: האחד – קיומה של מחלוקת מוגדרת הנוגעת לקבוצה נתונה של עובדים והשני – מחלוקת המתייחסת להסכם קבוצי, להסדר קבוצי או לדין כלשהוא. שני מרכיבים אלה שלובים זה בזה – ואולי אף אחד הם – שהרי מעצם טיבו של עניין, סיכסוך קבוצי מעורר מחלוקות מוגדרות המתייחסות לקבוצת עובדים ואשר תוצאות הדיון בהן יחולו על כלל העובדים השייכים לאותה קבוצה. מכאן, אם עניין לנו בקבוצה שאינה הומוגנית או בקבוצה בה קיימת שונות בין פרט לפרט או בין קבוצות של פרטים, ושונות זו נתונה במחלוקת ועומדת בבסיס הסיכסוך – כי אז אין מדובר בסכסוך "קבוצי" ולא ניתן לבררו בהליך קבוצי" (עניין ההסתדרות הרפואית).

אנו סבורים כי לנכים המלווים אין זכות קנויה לקבלת הסעד המבוקש על ידם - סעד הצהרתי להחזר הוצאות נסיעה המקפל בתוכו סעד כספי; ולמעשה במסגרת בקשת צד אשר מבחינה עיונית מטרתה לממש ולמצות זכויות שכבר קיימות, קרי סיכסוך משפטי, מבוקש הלכה למעשה במקרה דנא ליצור למלווי הנכים זכויות כלכליות כספיות חדשות, היינו סיכסוך כלכלי, ולאמץ את ההסדר שחל בתקופה הקורונה, למצער גם בתקופת המילחמה (בשינויים המחויבים ראו עס"ק (ארצי) 31360-01-21 אוניברסיטת תל אביב- הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 21.6.2021), סע' 44; עסק (ארצי) 18139-04-15 חברת נמל חיפה בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 14.5.2015), סע' 68).

...

ביום 16.11.2023, ביום 30.11.2023 וביום 14.12.2023 הגישה המבקשת בקשות ארכה לבית הדין שכן "השיח...טרם מוצה". בהמשך נמלכה המדינה בדעתה, שכן לשיטתה היא הגיעה למסקנה, שלפיה אין צורך בפרסום מתווה כולל ומיוחד לתקופת המלחמה, אך בד בבד משרד הביטחון דן ועודנו נכון לדון במקרים חריגים ופרטניים המוגשים אליו, באמצעות המשיבות, בכל הנוגע לבקשות מיוחדות להחזרי נסיעות בשל העדר תחבורה ציבורית (סע' 17 לתשובת הצד).

עוד טוענת ההסתדרות כי לא ברורה טענת המדינה כי "אם כבר יש באמור כדי לבסס את המסקנה שאין מדובר בסכסוך משפטי...אלא בשיקול דעת הבלעדי של המדינה", שכן בסופו של יום, בהליכים המשפטיים שהתנהלו בעבר אל מול המדינה, אליהם הפנתה ההסתדרות בבקשת הצד ובתגובה לבקשת הסילוק, נאלצה המדינה לפעול לתיקון עוולות שונות הנוגעות לתנאי המלווים.

מקובלת עלינו טענות המדינה בסעיפים 24 ו-25 לתשובת הצד, שלפיהן צו ההרחבה אינו מסדיר תשלום הוצאות נסיעה חריגות בתקופות של השבתת תחבורה ציבורית; וכי ממילא הודעת הצדדים מסדירה החזר הוצאות בימי שבת וחג – הסדר המוסיף לחול בתקופת המלחמה.

אנו סבורים כי לנכים המלווים אין זכות קנויה לקבלת הסעד המבוקש על ידם - סעד הצהרתי להחזר הוצאות נסיעה המקפל בתוכו סעד כספי; ולמעשה במסגרת בקשת צד אשר מבחינה עיונית מטרתה לממש ולמצות זכויות שכבר קיימות, קרי סכסוך משפטי, מבוקש הלכה למעשה במקרה דנא ליצור למלווי הנכים זכויות כלכליות כספיות חדשות, היינו סכסוך כלכלי, ולאמץ את ההסדר שחל בתקופה הקורונה, למצער גם בתקופת המלחמה (בשינויים המחויבים ראו עס"ק (ארצי) 31360-01-21 אוניברסיטת תל אביב- הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 21.6.2021), סע' 44; עסק (ארצי) 18139-04-15 חברת נמל חיפה בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 14.5.2015), סע' 68).

אשר על כן, ובכפוף להערותינו בסעיף 50 לעיל, הבקשה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ס"ק 21803-07-21 31 מרץ 2024 לפני : כב' השופטת מירב קליימן נציגת ציבור (עובדים): גב' קריסטינה פוליצר מימון נציג ציבור (מעסיקים): מר חגי עינת המבקשת: הסתדרות העובדים הכללית החדשה ע"י ב"כ: עו"ד תהילה בנישו ועו"ד איתן שמורק המשיבות: 1. כשרות פתח לתקוה - כ.פ.ל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד גדי שילה 2. מועצה דתית פתח תקווה ע"י ב"כ: עו"ד חגי כהן פסק דין משלים

במקור היתנהל התיק בפני חברתי כבוד השופטת שגית דרוקר ז"ל. ביום 15.7.2021 היתקיים דיון בתיק, לאחריו החלו הצדדים לנהל משא ומתן אודות הסעדים שעמדו בבסיס בקשת הצד והבקשה לסעדים זמניים ובהתאם לבקשתם נדחו הדיונים שנקבעו בתיק מעת לעת לצורך מיצוי המו"מ. ביום 8.11.22 הועבר התיק לטיפולנו בהתאם להחלטת כבוד הנשיאה יהלום.

עוד טוענת ההסתדרות כי בנגוד לטענות כפל, נושא הותק לא מוצה ולא הוסדר במלואו בהסדר הקבוצי, למעט פשרה חלקית לפיה ותק קודם של משגיח בבית עסק בפתח-תקווה ייחשב לצורך תשלומי הבראה וחופשה, אך בנוגע לזכויות אחרות 'תלויות-ותק' לא הגיעו הצדדים להסכמה.

לשיטתנו המצב העובדתי והמשפטי שנפרש בפנינו אכן מהוה מצב של "חילופי מעסיקים". ככל שמדובר במשגיח אשר עבד בבית עסק/ בתי עסק בפתח תקווה והיה מועסק על ידו/ם ישירות, עם המעבר לעבודה בכפל המשיך לעבוד באותו 'מקום עבודה', אולם זהות מעסיקתו השתנתה.

...

מסקנה זו מקבלת חיזוק מפסיקת בית הדין הארצי שעסקה בזכויותיהם של עובדי ניקיון ושמירה במצב של חילופי מעסיקים, שם נקבע כי ככלל עובד הממשיך לעבוד במקום עבודה מסוים ומעסיקיו התחלפו – אינו זכאי לפיצויי פיטורים בעת חילופי המעסיקים, זאת אומרת שותקו נשאר עימו.

בעניינם של עובדי ניקיון ושמירה נקבעה הלכה לפיה הזכאות לפיצויי פיטורים קמה בסיום תקופת עבודה אצל כל מעסיק, לאור אופיים הייחודי של ענפים אלו, המתאפיינים בתחלופה תדירה של מעסיקים באופן שעלול להותיר את העובדים בפני 'שוקת שבורה' (ר' עד"מ (ארצי) 1011/04‏ א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' טטיאנה וורונין ו-5 אח' (2005)) בפסיקה זו לא נקבע כי עצם תשלום הפיצויים "מאפס" את וותק העובד, כאשר כל מסקנה אחרת תפגע בעובד, תעמוד בניגוד לתכלית חקיקת המגן ותהווה תמריץ למעסיקים להתחלף באופן תדיר על מנת לפגוע בצבירת זכויות 'תלויות וותק' כגון הבראה וחופשה.

אמנם, בענייננו אין מדובר בענפי השמירה או הניקיון, אולם המסקנה זהה ולפיה עצם תשלום הפיצויים ע"י המעסיק הקודם בגין תקופת ההעסקה אצלו אינו 'מאפס' את הוותק של העובד וזכויותיו ימשיכו להיצבר בהתאם לוותק הקיים.