נוסף על כך, נטען, כי חוות הדעת עוסקת באופן החישוב, שלשיטת המשיבות לא היתייחס להלכה הפסוקה בדבר הצגת הפקעות העבר והחישוב המצטבר שיש לערוך בשל כך.
כן נטען, כי המבקשים נימנעו מהצגת כלל העובדות הרלוואנטיות לתובענה.
אני סבור כי בחינת תחולת הפטור ושיעור ההפקעה שביסודו, מתייחסת לשטח המיגרש ולא לזכויות הבעלות בו. טענה זו אף אינה מתיישבת עם לשונה הברורה של הוראת סעיף 20 לפקודת הקרקעות, לפיה:– "מקום ששטח הקרקע שנלקח, והוא נכלל במיגרש, אינו עולה על..." [ההדגשה שלי – א' י'].
המומחה הוסיף על כך והבהיר, כי:
"תכנית בב/מק/3047 מפנה ברשימת השימושים לתכניות הראשיות ותכנית בב/105א' קובעת הגדרות של ביניין צבורי: "בית כנסת, בית פתילה [צ"ל תפילה – א' י'], גן או מעון ילדים, בית ספר, בית יתומים, ספריה, פנימייה, בית אישפוז של צדקה, בית נכים, בית מנוחה לזקנים, אולם תערוכות, אולם הרצאות או כל ביניין אחר שהועדה המחוזית עשויה לקבוע מעת לעת כבניין צבורי"".
וכך נקבע לעניין זה, בה"פ (מרכז) 5174-06-08 חלקה 18 בגוש 6365 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון פתח תקוה (28.6.12), לאמור:
"12. עינינו הרואות כי סעיף 20 מגביל את סמכות הרשות להפקיע מקרקעין ללא פיצויים לצורך מטרות ספציפיות – להרחבת דרכים קיימות או לסלילת דרכים חדשות, להתקנת מיגרשי משחקים או נופש חדשים או הגדלת מגרשים קיימים. כמו כן הפקעה ללא תמורה תתכן רק כאשר גודל השטח המופקע אינו עולה על רבע מכלל שטח המיגרש שבו מבוצעת ההפקעה...
...
אף לא שוכנעתי כי ניתן להחיל את החריג לכלל האמור, שיסודו במהלך תכנוני רחב היקף (ראו פסקה 23 לפסק הדין בעניין שמוחה).
אין בידי לקבל טענה זו. המומחה הבהיר לעניין זה בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 27.12.18, כי ביום 4.11.13, אושרה הודעת ההפקעה ביחס למקרקעין.
סוף דבר
ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ – אני מאמץ את מסקנות המומחה ביחס לאמדן שווי פיצויי ההפקעה המגיעים למבקשים וזאת כמפורט בסעיף 9 לחוות דעתו מיום 7.7.16, בחלופה של פיצוי ללא הפחתת 40% המותרים להפקעה ללא תמורה, בסכום של 2,748,560 ₪.