אי התייחסות בהפקעת מקרקעין להרחבת בית ספר

כנגד ההפקעה השנייה, הוגשה ע"י הנתבעים עתירה מנהלית (עת"מ 14924-11-15 (מחוזי מרכז) עיזבון המנוח עבד אלכרים ראבי ז"ל נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה קסם) בה התבקש בית המשפט הנכבד לבטל את ההודעות לפי סע' 5 ו – 7 לפקודה המתייחסות להפקעה השנייה של ח"ח 6 בגוש 7506 בג'לג'וליה (להלן: "העתירה המנהלית").

כפי שאף הודה ב"כ הנתבעים בסיכומיו: "אומר חברי שבשנת 2002 כשבקש את היתר הבנייה להרחבת בית הספר על שטח חלקה 6 הייתי מודע להפקעה, אכן, הנתבע 2, היה מודע להפקעה" (ראה פרו' עמוד 37, ש' 23-24).

מן המקובץ עולה, כי הסיבה לכך שהתובעת אינה יכולה לממש את כוונתה לבנות התוספת לבית הספר היא החזקתם של הנתבעים במקרקעין המופקעים וסירובם לפנותם, כפי שאף הבהירו הנתבעים במכתב בא כוחם מיום 18.11.02 "לא יאשר מרשי לעלות על אדמתו, אלא אם יימצא פיתרון מוסכם". בנסיבות אלה, אף ברור מדוע בחרה התובעת לממש רק חלק מהיתר הבנייה ולהתחיל בבניית בית הספר בחלקות 12 ו-13 בלבד ובמקביל פועלת מזה 12 שנה בהליכים משפטיים לסילוק ידם של הנתבעים מהשטח המופקע לצורך ביצוע שלב נוסף בבניית התוספת לבית הספר.

...

לאור כל האמור ניכר כי התובעת הבהירה הבהר היטב לנתבעים כי היא עומדת על ההפקעה ועומדת על דרישתה לפינוי המקרקעין על ידי הנתבעים וכי בכוונתה להמשיך ולבנות התוספת לבית הספר על ח"ח 6.

סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.

בשים לב לכך כי רק חלק מהתביעה התקבל מחד, להתמשכות ההליכים , לעובדה כי הנתבעים יושבים ומחזיקים במקרקעין שנים רבות לאחר מועד ההפקעה ולא נקטו בהליכים לתקיפה ישירה של ההפקעה מאידך ולאחר שבחנתי הדברים ושקלתי את השיקולים הצריכים לעניין, אני מחייבת הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 20,000 ₪.

המשיבה 2 הנה עמותה שנרשמה בישראל בשנת 2000 אשר נרשם כי מטרותיה העיקריות הן "ניהול, טפול, הרחבה ופיתוח של המוסד החינוכי שהוקם בבית חנינא ע"י המנוח עבד אלחמיד שומאן ז"ל. להקים ולנהל בתי ספר, מוסדות תרבות, חינוך, השכלה, מיגרשי ספורט, מרפאות ובתי חולים כפוף לקבלת היתרים ורשיונות על פי דין". ביום 5.12.1956 החליטה מועצת השרים העליונה בממלכה הירדנית החלטה שלגבי משמעותה מחלוקת ואשר מתייחסת להפקעת קרקע לטובת המשיבה 1 (צו מס' 97).

לטענת התובעים מעדותו של מומחה התובעים עולה כי חוק הקרקעות הירדני אינו קובע היתיישנות לביטול הפקעה אלא רק על פצויי הפקעה ואף מומחה הנתבעות לא צירף כל ראיה להוכחת דיני ההתיישנות הכלליים בדין הירדני ובחוות דעתו אין היתייחסות בנוגע להתיישנות תביעה לביטול הפקעה.

...

מדובר בתכנון שנעשה בשלבים, אשר אמור לכלול בסופו של דבר גם את החלקות נשוא התובענה.

וכך אני מורה.

הנתבעות תשלמנה לתובעים הוצאות משפט בגובה האגרה ששולמה בתיק כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולם, התשלום למומחה בהתאם לקבלה שתומצא וכן שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

נוסף על כך, נטען, כי חוות הדעת עוסקת באופן החישוב, שלשיטת המשיבות לא היתייחס להלכה הפסוקה בדבר הצגת הפקעות העבר והחישוב המצטבר שיש לערוך בשל כך. כן נטען, כי המבקשים נימנעו מהצגת כלל העובדות הרלוואנטיות לתובענה.

אני סבור כי בחינת תחולת הפטור ושיעור ההפקעה שביסודו, מתייחסת לשטח המיגרש ולא לזכויות הבעלות בו. טענה זו אף אינה מתיישבת עם לשונה הברורה של הוראת סעיף 20 לפקודת הקרקעות, לפיה:– "מקום ששטח הקרקע שנלקח, והוא נכלל במיגרש, אינו עולה על..." [ההדגשה שלי – א' י'].

המומחה הוסיף על כך והבהיר, כי: "תכנית בב/מק/3047 מפנה ברשימת השימושים לתכניות הראשיות ותכנית בב/105א' קובעת הגדרות של ביניין צבורי: "בית כנסת, בית פתילה [צ"ל תפילה – א' י'], גן או מעון ילדים, בית ספר, בית יתומים, ספריה, פנימייה, בית אישפוז של צדקה, בית נכים, בית מנוחה לזקנים, אולם תערוכות, אולם הרצאות או כל ביניין אחר שהועדה המחוזית עשויה לקבוע מעת לעת כבניין צבורי"".

וכך נקבע לעניין זה, בה"פ (מרכז) 5174-06-08 חלקה 18 בגוש 6365 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון פתח תקוה (28.6.12), לאמור: "12. עינינו הרואות כי סעיף 20 מגביל את סמכות הרשות להפקיע מקרקעין ללא פיצויים לצורך מטרות ספציפיות – להרחבת דרכים קיימות או לסלילת דרכים חדשות, להתקנת מיגרשי משחקים או נופש חדשים או הגדלת מגרשים קיימים. כמו כן הפקעה ללא תמורה תתכן רק כאשר גודל השטח המופקע אינו עולה על רבע מכלל שטח המיגרש שבו מבוצעת ההפקעה...

...

אף לא שוכנעתי כי ניתן להחיל את החריג לכלל האמור, שיסודו במהלך תכנוני רחב היקף (ראו פסקה 23 לפסק הדין בעניין שמוחה).

אין בידי לקבל טענה זו. המומחה הבהיר לעניין זה בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 27.12.18, כי ביום 4.11.13, אושרה הודעת ההפקעה ביחס למקרקעין.

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ – אני מאמץ את מסקנות המומחה ביחס לאמדן שווי פיצויי ההפקעה המגיעים למבקשים וזאת כמפורט בסעיף 9 לחוות דעתו מיום 7.7.16, בחלופה של פיצוי ללא הפחתת 40% המותרים להפקעה ללא תמורה, בסכום של 2,748,560 ₪.

תנאים אלו כללו, בין היתר: הרחבת שטחי הבינוי של מקוה ישראל מערבה למטרות שונות, ובהן בית ספר גבוה והוספת שימושים שונים התואמים את מטרות בית הספר; וכן עתודה לבנייה בשולי השטח שבמשולש קבוץ גלויות, בכפוף לתנאים מסוימים.

פגיעה כזו במקרקעי בית הספר ניתן לבצע בדרך חוקית רק באמצעות הפקעה ותשלום פיצוי.

כפי שניתן לראות, הוראות התכנית מבחינות בין שני סוגי תכניות בהתייחס ליעוד מקרקעי מקוה ישראל: הסוג האחד הן תכניות המבקשות לשנות את יעודי המקרקעין של בית הספר ליעודים הקשורים במישרין לפיתוח מוסדות בית הספר.

...

מסקנה זו מתיישבת עם העקרון כי גוף מינהלי רשאי לעיין בענין המצוי בסמכותו, ולחזור ולעיין בו, גם אם נתקבלה קודם לכן החלטה על ידיו, או על ידי גוף הפועל מטעמו.

סוף דבר תכנית פארק איילון מייעדת שטח נרחב בתל-אביב כ"שטח ירוק" שנועד לבילוי, טיול, ועיסוקי פנאי למיניהם של תושבי האזור.

מצטרף אני, כאמור, לחוות דעתה של חברתי, ומכאן שדין העתירות להידחות.

תנאים אלו כללו, בין היתר: הרחבת שטחי הבינוי של מקוה ישראל מערבה למטרות שונות, ובהן בית ספר גבוה והוספת שימושים שונים התואמים את מטרות בית הספר; וכן עתודה לבנייה בשולי השטח שבמשולש קבוץ גלויות, בכפוף לתנאים מסוימים.

פגיעה כזו במקרקעי בית הספר ניתן לבצע בדרך חוקית רק באמצעות הפקעה ותשלום פיצוי.

כפי שניתן לראות, הוראות התכנית מבחינות בין שני סוגי תכניות בהתייחס ליעוד מקרקעי מקוה ישראל: הסוג האחד הן תכניות המבקשות לשנות את יעודי המקרקעין של בית הספר ליעודים הקשורים במישרין לפיתוח מוסדות בית הספר.

...

מסקנה זו מתיישבת עם העקרון כי גוף מינהלי רשאי לעיין בענין המצוי בסמכותו, ולחזור ולעיין בו, גם אם נתקבלה קודם לכן החלטה על ידיו, או על ידי גוף הפועל מטעמו.

סוף דבר תכנית פארק איילון מייעדת שטח נרחב בתל-אביב כ"שטח ירוק" שנועד לבילוי, טיול, ועיסוקי פנאי למיניהם של תושבי האזור.

מצטרף אני, כאמור, לחוות דעתה של חברתי, ומכאן שדין העתירות להידחות.