כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי התאמה בין תוכנית בניין עיר לבין תוכנית מתאר ארצית

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על פי תכנית בנין עיר תקפה, לד/1000, מיועדים המקרקעין לחקלאות.
וועדת הערר הגבילה את האישור העקרוני בשניים: האחד -קבלת חוות דעת סביבתית אשר תיקבע כי אין מיגבלה סביבתית לקיום אתר פסולת במקום, השני – אישור המועצה הארצית לתיכנון ובניה, וזאת משום שלפי תמ"א 4/16, תכנית המתאר הארצית לפסולת מוצקה, הקמת תחנת מעבר כמבוקש מחייבת הגשת תכנית מפורטת לועדה הארצית.
החלת האיסור הקבוע בסעיף 97(ב) גם על היתר לשימוש חורג תוביל לתוצאה בלתי סבירה, משום שמכשיר השמוש החורג הוא מכשיר שנקבע בחוק לשם גישור בין התכנית התקפה לתכנית המופקדת, והוא נקבע על מנת לאפשר גמישות בתכנון, במועדים שבין הפקדת תכנית לבין אישורה.
ואולם, גם בנסיבות אלה פסק בית המשפט העליון כי אין להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית שלא ליתן היתר שאינו תואם תכנית מופקדת, תוך שקבע כי הוועדה המקומית תהא רשאית ליתן היתר כמבוקש אם לא יחול שינוי במצב התיכנוני תוך 18 חודשים מיום מתן פסק הדין, ובילבד שההיתר יתאם לתכנית התקפה.
המיגרש בו מחזיקה העותרת אינו אחד משני מגרשים אלה ולכן ניסיונותיה להאחז ביעוד הכללי של המקרקעין, "תעשייה", אין די בו כדי להתיר הקמת אתר לפינוי פסולת, מקום בו לא הותר מפורשות לעשות כן. ואכן, המשיבות טענו לפני כי מדובר במקרקעין המיועדים לתעשייה במובן של תעשייה עתירת ידע, בנייני משרדים וחברות היי טק. מכאן כי טענת העותרת לפיה בקשתה לשימוש חורג תואמת לתכנית מופקדת אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה.
...
מכל האמור לעיל אני מסיקה כי כך יש לקרוא את הדברים וכך יש לפרש את סעיפים, 146 ו- 97, ואת דברי ההסבר לחוק: ככל שמדובר בתכנית מקומית (קיימת או מופקדת), הועדה המקומית היא המוסמכת לאשר שימוש חורג ממנה, והיא אינה זקוקה עוד לאישור הועדה המחוזית לכך.
יחד עם זאת ראוי, וכך אני מורה, כי ההליכים בעניין הבקשה דנן, ייעשו ביעילות וללא שיהוי, זאת נוכח ההליכים הרבים להן נדרשה העותרת עד כה, והימשכותם.
סוף דבר: העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ועדת הערר ולפניה הועדה המקומית דחו את בקשת העותרת לקבלת היתר בנייה, שכולל תמריצים להקמת מבנה מגורים מכוח תכנית מתאר ארצית לחזוק מבנים בפני רעידות אדמה - תמ"א 38 (להלן: "תמ"א 38"), בשל אי עמידת הבקשה בהוראות תכנית מפורטת מס' 523-0273359, קביעת תנאים למימוש זכויות בנייה על פי תמ"א 38 בקריית מוצקין (להלן: "התכנית המפורטת") שכוללת בסעיף 4.12 הגבלה של הזכאות לתמריצים מכוח תמ"א 38 למבנים ששטחם הכולל עולה על 300 מ"ר (עקרי + שרות).
החלטות לדחות את הבקשה עקב סטייה מהוראות תוכנית ביניין עיר.
ועדת הערר ציינה כי אמנם שטח המבנה הקיים על המקרקעין של העותרת על פי חישוב השטחים בהיתרים שמכוחם ניבנה נמוך משמעותית מ-300 מ"ר, אולם מדובר בהיתרים ישנים, שחישוב השטחים שבוצע בהם אינו תואם את התקנות הרלוואנטיות היום.
...
המסקנה מכל האמור היא כי החלטת ועדת הערר עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות חישוב שטחים.
מכך, וכל עוד התכנית המפורטת קובעת הגבלת תחולה לתמריצים מכוח תמ"א 38 למבנים ששטחם הכולל עולה על 300 מ"ר, ומשנמצא כי שטח המבנה של העותרת נמוך מ-300 מ"ר, אין מנוס מדחיית העתירה נגד החלטת ועדת הערר.
סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(א) עניני תיכנון ובניה לפי חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, למעט לפי פרק י': פקוח, אכיפה ועונשין, ולפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר".
לטענת העותר, תכניות ביניין עיר החלות על המקרקעין אינן מתירות הפעלת בית הכנסת במקרקעין בהיות האיזור מוגדר כ"איזור מגורים מיוחד", מכאן שבית הכנסת פועל ללא היתר בקומת קרקע של בית מגורים גדול מאד.
לפיכך, אמרו מעתה כי בעובדה ולפיה בית הכנסת הנו מבנה קהילתי התואם את תכנית יפו/B שחלה בתקופה הרלוואנטית על המבנה עצמו, בעובדה שהשימוש הקהילתי קיים במבנה עוד קודם לכניסתו לתוקף של חוק התיכנון והבניה, ולא פחות חשוב השמוש ארוך השנים שנעשה במקום כבית כנסת ללא כל תלונות, מלמדים על תקינות היתנהלות הרשות.
...
נמצאנו עם הדרישה לסעד השני שהינו "לתן טעם מדוע לא פעלה המשיבה 1 להביא להפסקת השימוש הבלתי חוקי במקרקעין" וככל שאין סמכות עניינית לעניין זה גם כן אזי עתר להעביר את ההליך לביהמ"ש המוסמך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי העובדה ולפיה המשיבה 1 לא הפעילה את סמכותה ולא הורתה על הפסקת השימוש המתבצע בנכס כבית כנסת, הינה בגדר הפעלת שיקול דעת ראוי בנסיבות העניין.
לפיכך, דין העתירה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שנקבע בבג"ץ 38/76 המועצה המקומית תמרה נ' ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתיכנון ולבניה פ"ד ל(2) 631, 634: "...[] במסגרת פקודת בנין ערים, 1936, שקדמה לחוק התיכנון והבניה, לא היו אלא איזורי בנין ערים מקומיים, ולא היו מרחבי תיכנון רחבים יותר, מחוזיים וארצי, שהונהגו לראשונה על ידי החוק ...... לפי הפקודה היו רק שני סוגי תכניות: תכנית מיתאר (outline scheme) לפי סעיף 12, ותכנית מפורטת (detailed scheme) לפי סעיף 14.
במקרה של סתירה בין תכנית זו לבין תכנית מתאר מחוזית אחרת, יגבר הקבוע בתכנית זו, למעט: תמ"מ2/3/ג, תמ"מ2/3/ג1, תמ"מ2/3/ג2, תמ"מ6/3/א, תמ"מ6/3/ב תמ"מ 6/3/ד, תמ"מ 6/3/ה, תמ"מ 7/3, תמ"מ 8/3, תמ"מ13/3, תמ"מ14/3, תמ"מ23/3/א, תמ"מ30/3, תמ"מ32/3, תמ"מ34/3;"
באשר להיתר בניה אזכיר את סעיף 145(ב) לחוק התיכנון והבניה, הקובע כי "לא יינתן היתר אלא אם כן העבודה או השמוש שבעדם מבוקש ההיתר מתאימים לתכניות, להנחיות המרחביות שנקבעו לפי סעיף 145ד' (בחוק זה – הנחיות מרחביות) ולהוראות אחרות לפי חוק זה, החלות על הקרקע או הבנין הנדונים". הינה כי כן, החוק אוסר במפורש לתת היתר שאינו תואם את התכניות החלות על הקרקע.
...
אני מקבל את טענת המשיבה כי המקרה שלפניי הוא מקרה חריג ומובהק, שהצדיק את השימוש בסמכות לפי סעיף 28 במקרה זה. זאת בשים לב למכלול הנסיבות כלהלן: אין ספק כי ההחלטה לאשר את הבקשות להיתר, וההיתרים עצמם, הם בלתי חוקיים, בהיותם היתרים לבניה למגורים בקרקע חקלאית, וזאת בניגוד לכל התכניות החלות על המקרקעין, הכול כפי שפורט לעיל.
טענת ההסתמכות נדחית אפוא.
סיכום אני דוחה את שתי העתירות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לומינה, ביחד עם קרן להשקעות בית וגג ג.ל. שותפות מוגבלת (להלן: "בית וגג") ו-ב.ג.ל ניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "ב.ג.ל") הקימו שותפות מוגבלת ורשומה בשם "בית וגג רחוב רד"ק 2-6 רמת גן" (להלן: "שותפות הפרויקט") וזאת לצורך יזום פרויקט התחדשות עירונית בבניינים ברחוב רד"ק 2, 4 ו-6 ברמת גן, הידועים כחלקות 345, 346 ו-347 בגוש 6159 (להלן: "הפרויקט" ו"המקרקעין" בהתאמה).
כך למשל, איגוד שערך עסקה למכירת כל המקרקעין בבעלותו, עסקה המותנית בהגדלת אחוזי הבניה על פי תכנית ביניין עיר, לא ייחשב כמי שכבר מכר זכויות במקרקעין, אלא כמי שעדיין מחזיק באותן זכויות, וזאת כל עוד לא אושרה התכנית.
עם זאת, ככל שהמשיב מסתייג מן העמדה שנקבעה בעיניין רותם שני, סבורני כי ראוי היה שהמשיב יטרח להבהיר באותו קובץ כי עמדה זו בפסק הדין שהוא מוצא לנכון להביאה, אינה תואמת את עמדתו.
אוסיף עוד שעסקינן בפרויקט שמהותו ביצוע עיסקה מכת תמ"א 38 - תכנית מתאר ארצית לחזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (להלן "התמ"א), דהיינו תכנית מתאר ארצית בעלת חשיבות הלאומית. מטרת התכנית למנוע אסון בקנה מידה לאומי בעת היתרחשות, של רעידת אדמה שתגרום חס וחלילה להרס מבנים ופגיעה בנפש. בהתאם להוראות התמ"א, עולה כי בנינים העומדים בתנאים הקבועים בתמ"א, זכאים לתוספת זכויות בניה מעבר לזכויות הבניה המוקנות בתוכניות בנין עיר.
...
לאור כל האמור הערר מתקבל.
לאור העובדה כי עסקאות תמ"א 38 הנערכות בין יזמים לבין בעלי דירות בבנינים עליהן חלה תמ"א 38 כוללות במקרים רבים תנאים מתלים מהותיים, ולא אחת עסקאות כאלה לא מגיעות לכדי מימוש וביצוע, סבורני כי נימוק נוסף המצדיק קבלת הערר הוא הצורך לעודד ולתמרץ עסקאות תמ"א 38, שאין חולק על חשיבותן הלאומית.
לאור זאת גם במקרה שלפנינו אין לראות בשותפות הפרויקט כמי שמחזיקה זכות במקרקעין ובהתאם גם אין לראות בחברת "לומינה" כמחזיקה זכות במקרקעין לעניין חוק מיסוי מקרקעין, והתוצאה היא כי "לומינה" אינה איגוד מקרקעין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו