מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי התאמה בין התנהגות רעה וחמורה

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המערער דנן הורשע כפי הנראה בעבירה לפי סעיף 85, באשר "ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים טיפל בנשק"; ומבט ראשון של השוואה בין סעיף זה לבין הסעיף 79(ב), שאף הוא דן בשימוש בנשק שלא למטרות הצבא, יבליט את ההבדל בין היתנהגות העלולה להיות רעה חמורה לבין התרשלות או חריגה מסמכות שאינה בהכרח רעה ואינה בהכרח חמורה.
אציין כי כב' השופט ח' כהן אשר דן בעיניין אליאב בהרחבה בשאלה אם הפציעה נגרמה עקב השרות, לא היתייחס כלל לעניין הפטור מתגמול עקב היתנהגות רעה וחמורה, אך תאור העובדות על ידו מתאים גם לענייננו, ללמדך שאין מדובר בהתנהגות "רעה חמורה" כדלקמן: "העובדות עליהן הוסכם כאמור אינן מגלות עילה להתנהגותו של המערער זולת הרצון "לשחק" בנשק ואולי גם הרצון להתפאר בפני חברו בבקיאותו בטיפול בו. הוא לא נצטווה ואף לא נתבקש לנגוע בעוזי; הוא מצא אותו תחת המזרן ששם היה מוסתר והוציאו ללא כל צורך נראה לעין; לאחר מכן טען את העוזי במחסנית מלאה כדורים ושוב ללא כל צורך; ולבסוף דרך את הכלי והניחו טעון ודרוך על ברכיו - מעשה סכלות ורשלנות משוועת".
...
בפסק דינה של הוועדה נדחה ערעורם של המערערים על החלטת קצין התגמולים שדחה את תביעתם להכיר בבנם, סמל ראשון פלוני (להלן: "המנוח"), כנספה על פי החוק, בנימוק שהמנוח נספה בנסיבות המהוות 'התנהגות רעה חמורה', כמשמעות מונח זה בסעיף 16 לחוק.
בסופו של דבר, עניין לנו בחייל בשירות קבע, בן 24, ששיחק ברימון, תוך שהוא מהתל ומנסה להפחיד את חברו לנשק.
מקובלת עליי עמדתה של חברתי, כב' השופטת אלון, כי מחדליהם של אחרים, בין אם זה מפקדו הישיר של החייל והחיילים שסבבו אותו, ובין אם מחדלים מערכתיים (והיו מחדלים משמעותיים, בכך אין כל ספק!) אין כדי להקהות ממעשיו הרעים והחמורים של המנוח, וזאת גם בהתעלם מן התוצאה הקשה שהובילה למותו של המנוח וחייל נוסף, ולפציעתם של שלושה חיילים נוספים.
לפיכך, עם כל הצער שבדבר, אני מצטרפת לעמדת השופטת אלון, לפיה יש לדחות את הערעור ללא צו להוצאות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטת יו"ר הועדה סומן כי "החייל מומלץ לפטור משירות סדיר, בצרוף פטור משירות בטחון מסיבת 'אי התאמה בגין היתנהגות רעה וחמורה'". בהתאם להסדר שבסעיף 19א(ו) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק חיילים משוחררים), שמסדיר את אופן שלילת ההטבות מחיילים משוחררים, ועדת ההתאמה משמשת גם כועדה מייעצת לראש אגף כוח אדם (אכ"א) לעניין שלילת הטבות מחיילים ששוחררו משירות עקב אי-התאמה.
...
בהקשר להחלטתו הסופית של הרמטכ"ל בעניינו, מציין העותר כי בהחלטה נכתב שהסיבה לשחרורו מצה"ל היא "אי התאמה סמים" ובכך נגרם לו "עוול של ממש, ועיוות מינהלי החורג מכל פרופורציה". המשיבים בתגובתם המקדמית טענו כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי שנפל בהגשתה ואי מיצוי הליכים ביחס לסעד שנתבקש במסגרתה.
לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות.
העתירה נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, בכל הנוגע לשימוש האפשרי באלה, יש לראות כי אמנם ניתן לומר שהמדובר ב"מילה מול מילה", של המתלונן מול המערער, אלא שגירסת אישתו של המתלונן תומכת באופן כללי בגירסת המתלונן, והועדה קבעה כי באופן כללי גרסת המערער הייתה בלתי עקבית, ומצאה אי התאמות בין הדברים שמסר במישטרה, לבין מה שמסר בעדותו לפניה, לבין מה שהופיע בתצהיר שהגיש במסגרת התביעה האזרחית של המתלונן.
עסקינן בשמירה על מעמדו של מיקצוע הרפואה, שכרוך בהצלת חיים – ויש מקום להחיל סטאנדרט היתנהגות גבוה על העוסקים במלאכה ולהתייחס בחומרה לשימוש ברעה בכוח ובסמכות שהתפקיד מעניק.
...
אני סבורה כי המלצה זו, אשר אינה אחת מאמצעי המשמעת המפורטים בסעיף 41 לפקודה, הינה בבחינת "עונש" נוסף, שחורג במובן מסוים ממנעד אמצעי המשמעת שהתבקשו בכתב הקובלנה, והמשמעותיות שלו עשויות להיות חמורות ומעל הרף ההולם.
אמנם, מעמדו של המל"ל אינו כשל כל מעסיק פרטי אחר, אך סבורני כי ההמלצה, כפי שנוסחה, מחמירה יתר על המידה עם המערער, בהינתן נכותו, גילו ותעסוקתו.
סיכום – נוכח כל האמור מעלה במצטבר, הערעור לגבי משך ההתליה נדחה, בכפוף לתיקון ההחלטה בנוגע להמלצה למנכ"ל המל"ל, כמפורט בסעיף 45 לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

נטען, כי בבחינת היתנהגותו של הנאשם על פי המבחנים, לאורך כל הארוע, החל מהקללות שהופנו למתלונן ולפקח, לאמירות המעליבות ביחס לעבודתו של אביו של המתלונן והשמצת המתלונן בפוסט ב"פייסבוק", הכולל מילות גנאי, יש בכל אלה כדי להביא לפגיעה קשה ומהותית בגרעין המוסרי-ערכי ממנו שאב המתלונן את מקור סמכותו כשוטר ואשר הובילו לפגיעה בתפקודו בפרט ובמערכת כולה.
נטען, כי עולה ספק מהראיות האם הוגש כלל החומר אשר תיעד את הארוע ובעניין זה עולה אי התאמה בין עדויות הפקח והשוטר.
בין היתר נקבע, כי תכליתה העיקרית של העבירה היא לפרוש הגנה על השרות הצבורי מפני פגיעות קשות העלולות לפגוע בכשירות תיפקודו, ביכולתו לקיים את אחריותו כלפי הציבור, ולהבטיח שיפעל כראוי להגשמת יעדיו: "בלא פרישת הגנת החוק על העובד מפני היתנכלות הכרוכה בפגיעה פיזית או רגשית כלפיו, הוא יתקשה במיצוי יכולותיו במילוי תפקידו. עובד ציבור המותקף במסגרת תפקידו – בין בגופו ובין בכבודו כאדם – יתקשה לאורך זמן לשמור על רמת תיפקוד גבוהה בבצוע משימותיו. אם לא תנתן לו הגנת החוק מפני היתנכלות, החשש והמורא מפני ביזויו והשפלתו ברבים עלולים להביא להצרת צעדיו, להגבלת מהלכיו בבצוע תפקידו, ולהשפעה רעה גם על תיפקודם של עובדי ציבור אחרים. מציאות כזו עלולה לפגוע פגיעה קשה בשירות שעובדים אלה אמורים לתת לציבור, ולפיכך, במערך השרות הצבורי כולו." כן הודגש, כי מדובר בעבירה "התנהגותית" שאינה דורשת הוכחת יסוד נפשי מיוחד, והתגבשותה אינה מותנית בשאלה אם דברי העלבון משקפים אמת או שקר, אלא המבחן הוא האם הביטוי פוגע, מעצם טיבו, ב"ליבת כבודו" של העובד: "קו-משותף למעשי "העלבה" כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
הביטוי נאמר בהקשר של ביקורת לגיטימית על מדיניות אכיפה ואופן הפעלת שיקול דעתו של השוטר וניתן לומר לגביו, כי הוא בגדר אותם ביטויים שמצופה מעובד הציבור לפתח לגביו "רף סיבולת". המשך המשפט "רק חבל שבמשטרת ישראל יש חמורים מהסוג של השוטר אריאל אוחיון" נאמר באחת התגובות במסגרת ה"טוקבקים" לפוסט, ובמובן זה כתב האישום מנוסח בצורה לא מדוייקת מספיק.
...
לסיכום, טענה המאשימה כי ביחס ליסוד העובדתי, יש לדחות את גרסת הנאשם ולקבוע כי האמור בכתב האישום הוכח.
אך זו אינה ההלכה המשפטית הנוהגת כיום ביחס לעבירה זו ולכן אין מנוס מלזכות את הנאשם מביטויים אלה.
סוף דבר אני מורה על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

אף בית הדין שנוכח שהמשיב הוא איש רע מעללים, לוקה בשיגעון גדלות ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, מחל על כבודו וחשק שפתיו למרות היתנהגותו הקלוקלת של המשיב, שהרי הצלתן של בנות ישראל מעיגון היא העומדת בראש מעיינינו (ועיין נדרים סו, ב במעשה דבבא בן בוטא).
בפועל לא בוטל העיקול באותו זמן, בהמשך טען המשיב כי רשם המקרקעין סרב לבטל את העיקול בשל אי־ההתאמה בין מספר תיק בית הדין שבו ניתנה ההחלטה על העיקול (תיק בית הדין האיזורי) לבין זה של התיק שבו ניתנה ההחלטה על ביטול העיקול (תיק בית הדין הגדול).
תגובתו של המשיב הוקדשה ברובה לטענות בדבר חוסר סמכות של בית הדין הגדול לעסוק בעיניין – טענות שלמעשה בא עליהן מענה מראש בהחלטה עצמה אך התגובה לא התמודדה עם מענה זה אפילו לא לכאורה ולא הציגה ביסוס משפטי כלשהוא לטענה כי למרות האמור בהחלטה נעדר בית הדין סמכות לעסוק בעיניין, ולאמירות חמורות בגנות בית הדין כביכול פועל הוא במטרה לפגוע אישית במשיב, לערער את סדר יומו ואת שלוותו, וכביכול תיאם הליכים עם בא כוח המבקשת.
...
עם זאת מאחר שנזקקנו לסוגיה זו, עיינו בה שנית ובאנו למסקנה כי אף שהמשיב אכן אינו רשאי להינשא, מכל מקום הדרך הנכונה – הלכתית ומשפטית – להבהרת מעמדו היא מתן תעודת גירושין, למרות האמור, ובמקביל רישום 'עיכוב נישואין'.
סוף דבר הסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים ושכלל ויתורים מפליגים מצידה של המבקשת והתחייבויותיה לדברים שמן הדין אינה מחויבת בהם – בטל מאחר שהמשיב, בהתאם להתרשמותנו בעבר שאוששה עתה, הוציא לעז על הגט, ומאחר שלעז זה יש בו משום הפרה של תנאי שמכללא שבהסכם זה ולחילופין עילה לקבוע כי ההסכם נכרת בטעות.
) מאחר שהמבקשת נאלצה לנקוט בהליך זה לשם חידוש העיקול לאחר שהמשיב הביא לביטולו באמצעות הונאה של רשם המקרקעין, אנו מחייבים את המשיב לשלם למבקשת הוצאות משפוט בגין הליך זה. לפנים משורת הדין, מאחר שלא הובאו לנו ראיות לגובה ההוצאות וכדי לחסוך התדיינויות נוספות, אנו קובעים כי לעת הזאת לא יחויב המשיב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בגין הליך זה, אף שמן הדין היה ראוי להשית אף את אלה בנסיבות שבהן נוצר ההליך, ואנו מעמידים את חובת המשיב בתשלום הוצאות למבקשת על סך של 10,000 ש"ח. ככל שיטען המשיב כי הוצאות המבקשת פחותות מסכום זה – תעמוד לו הזכות לקיום דיון בעניין אלא שבמקרה כזה נדון גם בטענה כי ההוצאות היו גבוהות יותר, אם תיטען, ונדון אף בחיוב הוצאות לטובת אוצר המדינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו