אי השלמת תקופת אכשרה עפ"י סעיף 161 לביטוח לאומי

תקופת האכשרה מוגדרת בסעיף 161 לחוק.

ביום 25.7.12 היתקבל בכנסת תיקון 141 לחוק הביטוח הלאומי אשר שינה והקל על העובדים היומיים להשלים את תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה.

לפי חוזר מס' 1437 של המל"ל מיום 14.4.13, נקבע נוהל לפיו מובטלים שהגישו תביעה בתאריך קובע שקדם ל-1 לאפריל ותביעתם נדחתה עקב אי השלמת תקופת האכשרה, זכאותם תבחן מחדש לפי הוראות החוק החדשות ("נוהל 1437").

...

מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה שהתיקון עצמו התקבל כבר ביולי 2012 אלא שפרסומו, ותחולתו בפועל, נדחתה מטעמים פרוצדוראליים לאפריל 2013.

סוף דבר: נוכח הניתוח המשפטי והשיקולים שהבאנו לעיל, באנו לכלל מסקנה כי יש להחיל את התנאים לקביעת תקופת האכשרה כפי שנקבעו לאחר התיקון וקובעים כי יש לקבל את התביעה כך שהתובע זכאי לקבל את המענק לעבודה מועדפת עבור עבודה בו עבד במשך 7 חודשים.

הנתבע דחה את התביעה, בטענה שהתובע לא הוכיח כי השלים תקופת אכשרה כנדרש לפי סעיף 161 לחוק, לצורך הזכאות לדמי אבטלה.

באותו יום, 21.10.1999, נשלח לתובע מכתב דחייה פורמלי (ה"פוליסה") שבו נימקה פקידת התביעות את נימוקי הדחייה, כדלקמן: "בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי החלטנו לדחות את תביעתך לדמי אבטלה שהוגשה ב-26.5.99, על סמך סעיף 160 לחוק, הואיל: לא הוכחת תקופת אכשרה (עבודה כשכיר) כנדרש בסעיף 161 לחוקו". (6) נגד ההחלטות הנ"ל של הנתבע-הוגשה התביעה שלפנינו.

על פי מכלול העובדות והנימוקים שהובאו לעיל, בהיתחשב גם בפסיקה, המחייבת בדיקה "בקפידת יתר" כאשר מדובר ביחסי עובד מעביד בין בני משפחה (ראה דב"ע לג/108-01 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה' 31 וכן דב"ע מח/141-0 גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 98)-הגענו למסקנה, שלא עלה בידי התובע להוכיח כי השלים תקופת אכשרה של 6 חודשים הדרושה לצורך הזכאות לדמי אבטלה, הגם שמקובל עלינו כי הוא עבד בחלק מהתקופה, כאמור לעיל.

...

באותו יום, 21.10.1999, נשלח לתובע מכתב דחייה פורמאלי (ה"פוליסה") שבו נימקה פקידת התביעות את נימוקי הדחייה, כדלקמן: "בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי החלטנו לדחות את תביעתך לדמי אבטלה שהוגשה ב-26.5.99, על סמך סעיף 160 לחוק, הואיל: לא הוכחת תקופת אכשרה (עבודה כשכיר) כנדרש בסעיף 161 לחוקו". (6) נגד ההחלטות הנ"ל של הנתבע-הוגשה התביעה שלפנינו.

לדבריו: "היו עוד "זנבות" שצריך לגמורו" משמדובר רק בסיום "זנבות"-אין זה סביר שהתובע המשיך לעבוד עוד 3 חודשים, מה גם, שנתגלעו, כאמור לעיל, סתירות בין כל העדויות בעניין זה. (6) על פי העובדות והנימוקים שהבאנו לעיל-הגענו למסקנה כי התובע אמנם עבד אצל אביו באתר בטבריה, כפי שעולה גם מדו"ח סיכום החקירה של החוקר, מוטי הירש (מוצג נ/7), הגם שלא הוכח כי עבד 6 חודשים מלאים.

על פי מכלול העובדות והנימוקים שהובאו לעיל, בהתחשב גם בפסיקה, המחייבת בדיקה "בקפידת יתר" כאשר מדובר ביחסי עובד מעביד בין בני מישפחה (ראה דב"ע לג/108-01 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה' 31 וכן דב"ע מח/141-0 גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 98)-הגענו למסקנה, שלא עלה בידי התובע להוכיח כי השלים תקופת אכשרה של 6 חודשים הדרושה לצורך הזכאות לדמי אבטלה, הגם שמקובל עלינו כי הוא עבד בחלק מהתקופה, כאמור לעיל.

אשר על כן-התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה 25 יולי 2012 ב"ל 10395-03-10 חטואל נ' המוסד לביטוח לאומי בפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילו נציגת עובדים גב' אילנה תמיר, נציג מעסיקים מר יהודה יזרעאלי התובעת אסתר חטואל ת.ז. 54022579 הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ג'ומאנה בחוס פסק - דין

דיון והכרעה פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי וגם החוק) מגדיר מבוטח : "(1) תושב ישראל או תושב אירעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו." סעיף 160 לחוק קובע, כי דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל אשר השלים תקופת אכשרה כמוגדר בסעיף 161 לחוק.

אמנם לנתבע סמכות מיוחדת ליתן הענקות מטעמי צדק (סעיף 387 לחוק), ברם, סמכות זו אינה מתייחסת לאי תשלום גמלת דמי אבטלה מחמת אי השלמת תקופת אכשרה לפי סעיף 161 לחוק.

...

משכך המסקנה היא שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין מכללת קיור קולג' ולא ניתן לראות בתובעת, כמי שעונה להגדרת "עובד" המבוטח על פי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, בתקופה שמ – 1/2008 ועד 7/2008.

לאור כל האמור לעיל - התביעה נדחית.

עיקר טענות הנתבע – תביעת התובע לדמי אבטלה לתאריך קובע 1/9/07 נדחתה בתאריך 22/9/08, מאחר שע"פ הוראות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק"), התובע צבר רק 283 ימים מתוך 300 הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה, בתחום של 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה.

התובע העיד עוד, כי לאחר חודשיים – שלושה, משלא קיבל דמי אבטלה, פנה טלפונית לביטוח לאומי, ואף התייצב פיזית בביטוח הלאומי לבדוק ענין זה. לכשנשאל התובע מה הסיבה לכך שהמתין כ- 10 חודשים עד שהגיש פעם נוספת תביעה לדמי אבטלה (ב- 22/9/08), השיב כי יש הרבה בלגן בסניף נצרת, וכל פעם היו אומרים לו שהתיק בטיפול (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 2).

...

בעניין זה, נפסק כי - "מימוש של הזכות, ראשיתה בהגשת תביעה למוסד, ובהעדר תביעה- לא קמה זכות" ראה פסה"ד דב"ע מה/66-0 שלמה בראלי נ' המוסד פד"ע טז 404, דב"ע לח/95-0 המוסד נ' יצחק בר פד"ע י 247) לאור האמור לעיל, ובהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, אנו קובעים כי התובע השתהה בהגשת תביעה לדמי אבטלה ועל כן, דין תביעתו להדחות.

על אף שקבענו כי התובע השתהה בהגשת תביעתו לדמי אבטלה ודין תביעתו להידחות, נציין כי גם אם היינו בודקים את מכסת ימי האכשרה שצבר התובע, הרי שמרישומי הנתבע, אשר לא הופרכו על ידי התובע, עולה כי התובע לא צבר את מספר ימי העבודה אשר היה עליו לצבור בהתאם למפורט בסעיף 161 לחוק.

על התובע היה מוטל הנטל להוכיח כי עמד במכסת ימי האכשרה – והתובע לא עמד בנטל זה. סוף דבר מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 67933-06-21 15 דצמבר 2023 לפני : כב' שופטת אירית הרמל נציג ציבור (מעסיקים) – מר דב פסט התובעת: נעמה ששון ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מראם דבאח פסק דין

עוד טענה התובעת כי אין לידרוש ממנה השלמת תקופת אכשרה לפי סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), במקום בו החלה תקופת מגפת הקורונה מיד בסיום תקופת אבטלה קודמת שלה.

המתוה המשפטי: סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור." תקנה 179ב(א) לתקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש)(הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 (להלן – תקנות שעת חרום), אשר ניכנסו לתוקפן ביום 27.3.2020, קבעה כי – "על אף האמור בסעיף 163(א), מבוטח שהגיש למוסד תביעה לדמי אבטלה בתקופה שמיום י"ט באדר התש"ף (15 במרס 2020) עד יום י"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) ולא נרשם בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה או שנירשם כאמור אך מידע בדבר הרישום לא היתקבל במוסד יראו אותו כמובטל לפי אותו סעיף לעניין זכאות לדמי אבטלה בעד חודש מרס 2020, מיום י"ט באדר התש"ף (15 במרס 2020) או מיום הפסקת העסקתו, לפי המאוחר מביניהם, ובילבד שהוכיח להנחת דעתו של המוסד כי הופסקה העסקתו". תקנה 179ג(א) לתקנות שעת חרום קבעה כך: "על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום כ"ז בניסן התש"ף (19 באפריל 2020) והוא לא זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד מספר הימים כלהלן,לפי העניין, לכל היותר:

...

מצאנו להוסיף כי זכאותה של התובעת לדמי אבטלה בתקופה שמחודש מרץ עד 16.8.2020 נובעת מחקיקה שחלה לפרק זמן מסוים בלבד ובוטלה.

במצב דברים זה ובהעדר הודעה מוקדמת על כך לתובעת מהנתבע – סביר והוגן לטעמנו להקל עימה בענין אי התייצבותה בלשכת התעסוקה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.