מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אי הרשעה על תקיפת קטין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע הנאשם הורשע ביום 20.10.2014 על-יסוד הודאתו לפני כב' סגנית-הנשיאה מאק-קלמנוביץ', בעבירה של תקיפת קטין על-ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).
בהתאם להלכה הפסוקה, על-מנת לבטל הרשעה בעיניינו של נאשם בגיר, על בית-המשפט לבחון היצטברותם של שני תנאים מרכזיים: ראשית, האם סוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במכלול החומר שלפניי, באתי למסקנה כי יש להותיר את ההרשעה על כנה.
בנסיבות העניין, אני סבורה כי ניתן להפחית מהיקף שעות השל"צ עליו המליץ שירות המבחן.
סוף דבר הרשעת הנאשם תיוותר על-כנה ויוטל עליו כדלקמן: הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 170 שעות על-פי התוכנית המוצעת בתסקיר שירות המבחן.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כתב התובענה לבית-הדין למשמעת הוגש כנגד המערער בעקבות הרשעתו בבית-משפט שלום בנצרת (ת"פ 50550-12-18) בעבירה של תקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
בכל הקשור לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בערעורו של המערער על הרשעתו, נטען על-ידי המשיבה כי העירעור נדחה, כי בית-המשפט המחוזי הדגיש ששאלת הפיטורים מסורה לנציבות שירות המדינה ולבית-הדין למשמעת, וכן הדגישה המשיבה פעם נוספת את ההבדלים בין ההליך המשמעתי להליך הפלילי, והביאה דוגמאות של עובדי הוראה שבהליך הפלילי לא הורשעו, ולמרות זאת בית-הדין למשמעת פיטר אותם בשל מעשים שבוצעו וערכאת העירעור לא התערבה בתוצאה.
...
בהקשר לכך יש לציין כי ההליכים המשמעתיים קיימים בסקטורים שונים, ולא רק בשירות המדינה (למשל לגבי עורכי-דין, רופאים, רואי-חשבון, אדריכלים, וכיו"ב), וגם בהקשר להליכי משמעת בסקטורים אחרים נפסק באשר להיבטים אישיים ולנסיבות אישיות כי: "לכל ההיבטים הללו ישנו משקל ניכר מן הבחינה האנושית, והיה להם בוודאי מקום נכבד בשיקולי הענישה הפלילית, ואף יש להם מקום מסוים במסגרת שיקולי הענישה המשמעתית. עם זאת, אין הם מכריעים את הכף בדין המשמעתי. מעמדה ואמינותה של המערכת המקצועית בעיני הציבור הם העומדים במוקד כאן, ואין מנוס ממתן משקל מכריע להיבטים אלה מן הטעמים שבאינטרס הציבור..." עיין לעניין זה ב-על"ע 3467/00 הוועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נ' צלטנר (18/2/02).
בעניין שופניה, תיאר בית-המשפט בהרחבה כי המורה התכוונה למנוע מפגש אלים בין שני תלמידים, ובית-המשפט מצא לנכון ליתן משקל כאשר בחן את הנסיבות שבהן אירעה התקיפה (עיין סעיפים ל"ג ו-ל"ד לפסק-הדין בעניין שופניה).
לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את ערעור המערער בכל הקשור לאמצעי המשמעת של נזיפה חמורה ופיטורים לאלתר, ומקבלת באופן חלקי את ערעור המערער באשר למשך פסילתו משירות המדינה וממשרד החינוך, כך שמשך הפסילה יקוצר כמפורט לעיל.

בהליך תיק פלילי קהילתי (תפ"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהמשך  עומד ביהמ"ש בסעיף 8 על  התאמת שירות לציבור ללא הרשעה כאמצעי ענישה בעבירות שוחד ואומר שם בין השאר : "...גם כאשר קיימות נסיבות כבדות משקל לטובת הנאשם אין לוותר על הרשעתו אלא, לכל היותר, יש לתת ביטוי לכך באמצעות הקלה בעונש. ....".(הדגשה שלי נ.ד.) מוצאת אני כי הדברים ישימים גם לגבי עבירות חמורות אחרות   ותקיפה הגורמת חבלה (בן זוג) בכלל זה. ב- ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין [פורסם בנבו] (4.9.09) עמדה כבוד השופטת פרוקצ'יה  על השיקולים השונים שמנחים את בתי המשפט בשאלת הרשעתו או אי הרשעתו של נאשם.
הסניגורית מצביעה על כך שהנאשמת היתה על גבול הקטינות  - בת  18 ו- 3 שבועות ביום ביצוע העבירה, כאשר לדבריה זה אפילו לא בא בגדר "בגיר צעיר". לעניין זה מפנה לע"פ 111/14 ו- 860/14 שם בוטלה הרשעת נאשמים בעבירה חמורה של סחיטה באיומים שהיו  בני 18 ו – 4 חודשים ועשו דרך שיקומית יפה.
...
כך גם הימנעות מהרשעה תישקל אך ורק על פי ההלכות שהורנו בית המשפט העליון סופו של דבר שלא מצאתי כי יש גם בנימוקים הנוספים שהועלו , כדי להביא לכלל ביטול ההרשעה, ואשר על כן אינני מורה על ביטול ההרשעה.
כל הנסיבות שפורטו בתסקירים  ובדברי הסניגורית ולצד אלה דברי הנאשמת עצמה בבקשות לקידומה בשלבים השונים של תוכנית השלבים מביאים אותי למסקנה כי הנאשמת בהחלט זכאית להיות מוכתרת בתואר כמי שסיימה את התהליך  בבית המשפט הקהילתי בהצלחה ואני תקווה שתשכיל לשמר הישגיה תוך שתפסע בבטחון במשעול הנכון בו היא פוסעת כיום.
סופו של דבר שאני מחליטה לחרוג ממתחם העונש ההולם וזאת נוכח התהליך השיקומי המשמעותי שעשתה הנאשמת עברה הנקי , העדר עבירות נוספות ומכלול האמור בתסקיר המסכם ואשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: 1.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים ביום 24.9.2020 הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירת תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת לחבלה של ממש, לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
כידוע, על פי הילכת כתב, אי הרשעה אפשרית ביחס לנאשמים בגירים מקום בו ההרשעה תיפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה (ראו והשוו: רע"פ 547/21 סיטניק נ' מדינת ישראל (17.3.2021)).
...
משכך, התקבל הערעור, והמבקש הורשע בעבירה שיוחסה לו. עם זאת, בשים לב לכך שהמבקש כבר ריצה את עונשו, לא מצא בית המשפט להתערב בעונש שנגזר עליו.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה באה בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נקבע כי המערער יוסיף לשהות במעון הנעול בו שוהה כעת, בצו מבחן בתנאי מגורים עד הגיעו לגיל 21, ובהגיעו לגיל 21 יעמוד לצוו מבחן בקהילה למשך שנה נוספת ויחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח. בנוסף, נקבע כי יבצע 300 שעות של"צ. ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני (08.03.09) (הוגש מטעם ההגנה)– המדובר במשיבים, שהורשעו על בסיס הודאתם בכך שביצעו עבירות מין במספר הזדמנויות שונות במשך כ-4 חודשים בקטין בן 8 שנים, שהיה שכנם, בהיותם בני 13 ו-15.
תסקיר שירות המבחן עמד על נטילת האחריות ועל המוטיבציה שגילה בהליך הטיפולי, הגם שצפויה לו עוד דרך ארוכה והמליץ על אי הרשעה לצד השתת צו מבחן בתנאי מגורים.
הנאשם הורשע בעבירות של מעשה סדום בקטינים שטרם מלאו להם 16, שלא בהסכמתם החופשית ותוך היתעללות בהם, ניסיון למעשה סדום בנסיבות מחמירות, ותקיפת קטין הגורמת לחבלה של ממש.
...
בצד האמור, לא מצאנו לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו פיקוח בתנאי מגורים בלבד אלא להשית עליו צו מעון נעול.
נוכח הנזק שנגרם למתלונן מצאנו להשית על הנאשם תשלום פיצוי משמעותי שיהיה בו משום הכרה בחומרת מעשיו, ובנזק שנגרם למתלונן, ויסייע למתלונן ולו במעט בשיקום חייו על ידי קבלת טיפול הולם לו הוא זקוק.
לפיכך אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: צו מעון נעול למשך 30 חודשים מהיום, במעון נעול "מצפה ים". הובהרו לנאשם הנסיבות בגינן ניתן יהיה להעבירו מהמעון הנעול למאסר לפי הוראות סעיף 25א או 25ב(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, ומכלול המשמעויות הנובעות מכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו