מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אי הרשעה לקטין בגין אונס

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של אינוס, בגין בעילת קטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובעבירה של מעשה סדום בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים, שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין.
מיתחם הענישה נקבע במנעד שבין 9 ל-16 שנות מאסר; ע"פ 2632/13 פלוני נ' מדינת ישראל (19.12.2014), בו הושת על המערער עונש של 13 שנות מאסר, בגין אינוס קטינה כבת 8 שנים, וערעורו נדחה).
...
מתחם הענישה נקבע במנעד שבין 9 ל-16 שנות מאסר; ע"פ 2632/13 פלוני נ' מדינת ישראל (19.12.2014), בו הושת על המערער עונש של 13 שנות מאסר, בגין אינוס קטינה כבת 8 שנים, וערעורו נדחה).
סיכומו של דבר, נראה כי בית משפט קמא לא סטה כהוא זה מרמת הענישה הראויה והמקובלת במקרים דומים, וכך הוא הדבר גם לגבי מתחם הענישה שנקבע על ידו.
לאור האמור, החלטנו לדחות את הערעור.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אוסיף ואציין כי בהחלטתי מיום 29/11/6 התבקש החייב להבהיר את טענתו לפיה לא הורשע בעבירת אינוס קטינה בנסיבות מחמירות לאור האמור בגזר הדין ובכתב האישום המתוקן, ברם החייב לא הגיש הבהרה כלשהיא, ומכאן שטענתו לפיה לא הורשע בעבירה הנ"ל נדחית.
על ההלכה כי ניתן לבחון הדברים כבר בעת בחינת הבקשה למתן צו כנוס חזר בית המשפט העליון לאחרונה בעיניין ע"א 7092/13 מור נ' כנ"ר ניתן ביום 12/10/15, בנושא מזונות ויש להחיל הדברים בבחינת קל וחומר במקרים בהם מדובר בעבירה פלילית של אינוס קטינה בנסיבות מחמירות הנוגדת באופן ברור את תקנת הציבור: "...השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בסוגיה אם להכריז על חייב..היא האם פעל בתום לב...יחד עם זאת את אין בכך כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לדחות הבקשה למתן צו כנוס אם מתברר כבר בשלב מוקדם זה, כי החייב הגיש בקשתו האמורה בחוסר תום לב ומנצל לרעה הליך פש"ר...". אין ספק כי במקרה דנן מונחת בפני בית המשפט תשתית עובדתית ברורה ביחס לחובות החייב הנובעים מבצוע עבירות פליליות, כאשר החוב העקרי נוצר בגין אינוס קטינה בנסיבות מחמירות (הקטינה הייתה בעת ביצוע האינוס בת 12 ו-9 חודשים בלבד) – תשתית המלמדת על חוסר תום לב, ואין להשוות מקרה זה לעניינו של בלום בו ניתן צו כנוס, שכן בבלום דובר על הרשעה בעבירות משמעת שבוצעו ע"י עו"ד ביחס להתנהלותו עם כספי לקוחות ונקבע כי על מנת שתתפרש בפני בית המשפט תמונה מלאה וברורה יש לחקור בצורה יסודית את כל החובות ולבחון כל חוב וחוב תוך מפוי החובות שניתן יהיה לכנותם "חסרי תום לב". לאמור לעיל אוסיף ואפנה גם להילכת בית המשפט בעיניין בנבנישתי (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר ניתן ביום 4/5/03) שם נקבע כי אין לתת צו כנוס לחייב שניהל עסק בלתי חוקי (של שירותי לווי), בנימוק כי מדובר במקרה חריג של עבירה שיש בה היבט ברור של חוסר מוסריות העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור ועל כן יש מקום למנוע את תחולת הפקודה: "שונה המצב באשר לתכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור, השמירה על שילטון החוק והרתעת עבריינים. אכן, ככל שהפעילות שהביאה ליצירת החובות היתה בלתי חוקית, הרי שמתן הגנה לחייב במסגרת הפקודה מעוררת קושי. עיקרון היסוד לפיו אין חוטא נשכר ואין לעודד הפרת החוק על ידי החוק עצמו, מחייב, לכאורה, כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפי הפקודה". ע.א 6416/01 בנבניסטי נ' הכונ"ר, פד"י נז(4), 197.
...
בפתח הדברים אומר כי התשובה לטעמי שלילית, וכי דין הבקשה למתן צו כינוס להידחות.
הכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה שמקרה זה אכן נופל לאותם מקרים חריגים בהם יש לבחון את שאלת תום הלב של החייב כבר בשלב המוקדם בו נבחנת השאלה האם יש מקום למתן צו כינוס, ולקבוע כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב ובניגוד לתקנת הציבור, ועל כן אין מקום למתן צו כינוס שכן מתן צו הכינוס יהווה "דחיית הקץ" בלבד עד מועד ההכרזה.
..ואין מקום להתעמק בשלב זה בשאלת תום ליבו של החייב במועד יצירת החובות או לבחון את התנהלותו בהליכי ההוצאה לפועל וזאת מכיוון שספק בעיני אם המידע שמונח לפני בית המשפט בשלב זה מספיק, במרבית המקרים, על מנת לבסס קביעה בדבר חוסר תום לב של חייב אשר מצדיק לסרב להעתר לבקשתו לתת צו כינוס, ודוק המידע שמונח לפני בית המשפט בשלב זה הינו בדרך כלל רק מידע שמציג החייב.
ראה סעיף 175(א) להצעת החוק: "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: 1. תשלום עונשי. 2. חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה". בדברי ההסבר לסעיף זה אף נכתב כי: "החוק המוצע מבקש לכלול בסעיף זה (סעיף 69 לפקודה הנוכחית, המחריג חובות מסוימים ממתן הפטר – ע.ב.) עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי. בעניין זה עוקבת ההצעה אחרי המגמה הקיימת בפסיקה (ראו לדוגמא שיכמן)". סוף דבר ובשקלול כל האמור לעיל – דין הבקשה למתן צו כינוס להידחות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים לטענת האב, האם היא זו הגורם המשפיע על הקטינה שלא להפגש עמו, תוך הכפשתו ושלילת מקומו כאביה, שכן לאם בן זוג חדש שמתגורר עמן בבית אחד המשמש לקטינה לטענת האם, הקטינה היא זו שמסרבת לקשר עם האב הן מאחר ובמשך שנים ארוכות לא היה כל קשר בינה לבינו והן משום שהיא חוששת, זאת לאור העובדה כי הוא מרצה עונש מאסר בן 14 שנים בגין אונס שביצע בקטינה.
במשך שנים רבות, ועוד לפני מעצרו, ולאחר מכן, הרשעתו בעבירת מין חמורה כלפיי קטינה בת 9, האב לא היה נוכח בחייה.
...
ישנן פעמים בהם התעקשות של הורה על קשר עם ילדו נובעת אך ורק מתוך ראיית רצונו, תוך התעלמות ודחיית רצונה של הקטינה שלא להיות בקשר עמו, לפחות לא בשלב זה. התוצאה היא כי יש לאזן בין שתי אפשרויות פחות טובות.
שוכנעתי כי סירובה של הקטינה בשלב זה לקשר עם אביה הוא רצון עצמאי המבוסס על נסיבות מציאותיות, וצורך הישרדותי לשמור על יציבותה הרגשית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כפי שיובהר להלן, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לא מצאתי כי ביכולתי לקבל את העתירה, שכן לא ניתן לומר כי החלטת המשיב חורגת ממיתחם הסבירות באופן המצדיק היתערבות בה. הדברים יפורטו ויורחבו להלן; רקע עובדתי: העותר נתין רוסיה, יליד 1972, אשר הורשע ברוסיה בבצוע שלושה ניסיונות אונס ושתי עבירות אונס, אשר אותן ביצע בהיותו קטין.
במסגרת הריאיון הוא טען, כי בהיותו כבן 17 - הוא נעצר בשל ניסיון לאונס על רקע הכרות עם בחורה במהלך לימודיו בבית ספר.
מקום בו הפסיקה מאפשרת שלא ליתן מעמד ליהודי מכוח חוק השבות אף מקום בו הוא לא הורשע בדין, אך קיימות ראיות מנהליות מספקות באשר למעורבותו בפלילים, הרי שמקל וחומר, רשאי המשיב לפעול כן - כאשר מדובר במי שאינו יהודי ופונה מכוח נישואיו; במי שאין מחלוקת כי אף הורשע בדין בגין המעשה הפלילי; ואותה הרשעה היא בעבירות חמורות אשר לא ניתן להקל בהן ראש, חרף חלוף הזמן מאז המעשים.
...
לא ניתן לומר כי מקום בו קיימת הרשעה, כמפורט בפסק הדין בארץ המוצא (ר' הפירוט לעיל בס' 16) - המסקנה לפיה מדובר במי שמהווה סכנה לשלום הציבור היא מסקנה בלתי סבירה באופן קיצוני.
אף שמדובר בטענות דומות לטענות שהועלו בפניי, לא התקבלה העתירה שם. בית המשפט התייחס לעובדה שמדובר בעבריינות מין וסבר שנסיבות המקרה מעלות מעין חזקת מסוכנות, אשר אינה מאפשרת להיעתר לבקשה, כל עוד לא תיסתר אותה החזקה.
המסקנה באותו מקרה הייתה, כי שר הפנים לא חרג ממתחם הסבירות כאשר דחה את בקשת העותר לקבל אשרת עולה, או להאריך לו את הרישיון לישיבה בו אחז.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה על פי הודאת הנאשם, בהתאם להמלצת שירות מבחן ועתירת הצדדים, אנו מרשיעים את הנאשם בבצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן: עבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק, מעשה מגונה בנסיבות אינוס לפי סעיף 348(א) + 345(א)(3) לחוק, וכן עבירה של ניסיון למעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) + 25 לחוק.
נקבע כי המערער יוסיף לשהות במעון הנעול בו שוהה כעת, בצו מבחן בתנאי מגורים עד הגיעו לגיל 21, ובהגיעו לגיל 21 יעמוד לצוו מבחן בקהילה למשך שנה נוספת ויחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח. בנוסף, נקבע כי יבצע 300 שעות של"צ. ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני (08.03.09) (הוגש מטעם ההגנה)– המדובר במשיבים, שהורשעו על בסיס הודאתם בכך שביצעו עבירות מין במספר הזדמנויות שונות במשך כ-4 חודשים בקטין בן 8 שנים, שהיה שכנם, בהיותם בני 13 ו-15.
תסקיר שירות המבחן עמד על נטילת האחריות ועל המוטיבציה שגילה בהליך הטיפולי, הגם שצפויה לו עוד דרך ארוכה והמליץ על אי הרשעה לצד השתת צו מבחן בתנאי מגורים.
...
בצד האמור, לא מצאנו לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו פיקוח בתנאי מגורים בלבד אלא להשית עליו צו מעון נעול.
נוכח הנזק שנגרם למתלונן מצאנו להשית על הנאשם תשלום פיצוי משמעותי שיהיה בו משום הכרה בחומרת מעשיו, ובנזק שנגרם למתלונן, ויסייע למתלונן ולו במעט בשיקום חייו על ידי קבלת טיפול הולם לו הוא זקוק.
לפיכך אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: צו מעון נעול למשך 30 חודשים מהיום, במעון נעול "מצפה ים". הובהרו לנאשם הנסיבות בגינן ניתן יהיה להעבירו מהמעון הנעול למאסר לפי הוראות סעיף 25א או 25ב(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, ומכלול המשמעויות הנובעות מכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו