אי הרשעה לנאשם באלימות חמורה

מעיון בפסיקה עולה כי במקרים מתאימים קבעו בתי המשפט שהאינטרס הצבורי סובל אי הרשעת נאשמים הגם שביצעו עבירות אלימות, ואף כאלה החמורות מהעבירה בעיניינו ובכלל זאת עבירות אלימות אשר גרמו נזק ממשי למתלוננים, כל מקרה ונסיבותיו.

...

סוף דבר - מהנימוקים המפורטים לעיל, מצאתי כי עניינו של הנאשם עומד בתנאי הלכת כתב וכי במקרה הנדון מתקיים יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה בנסיבותיה המצדיק את ביטול ההרשעה.

אני מורה על העברת כספי הפיצוי למתלונן שפרטיו יועברו למזכירות על ידי המאשימה.

המנעות מהרשעה של נאשם בגיר, מהוה חריג שיופעל רק בנסיבות "מיוחדות, חריגות, ויוצאות דופן ביותר", ויעשה בו שימוש "רק במקרים נדירים שבהם ההרשעה צפויה להסב לנאשם נזק רב תוך פגיעה חמורה בסכויי שקומו". נמצא, כי עניין אי הרשעתו של נאשם, או ביטול ההרשעה, מסב עצמו סביב אותם מקרים בהם קיימת שאלה שיקומית בעיניינו של הנאשם, או כאשר קיים נזק בלתי פרופורציונלי, בין ההרשעה, לבין ההשלכות שיש לה על הנאשם.

לפיכך, בשים לב לעבירות החמורות אותן עבר הנאשם, ועל מנת שבית המשפט יעביר מסר חד וברור כי עבריין אלים, הפוצע אדם אחר, יורשע וייתן את הדין, שעה שבין היתר, לא הוכח נזק בלתי הפיך להשפעתה של ההרשעה על תחומי עסוקו של הנאשם, ולא מדובר במקרה בו קיימות "נסיבות מיוחדות, חריגות, ויוצאות דופן", כדרישת הפסיקה, אינני סבור כי יש מקום להורות על ביטול הרשעתו.

...

כל אלה, סבורני, אינן מילים הנזרקות כך סתם לחלל האוויר, ומאחוריהן השקעה ועבודה רבת שנים מצד הנאשם.

על כן, סבורני כי על העונש להיות במדרג הנמוך של מתחם העונש ההולם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 250 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתכנית שיערוך שירות המבחן.

עפ"ג 28996-03-11 ציון גמזו נגד מדינת ישראל (26.5.11): אי הרשעה בעבירה של החזקת סכין מתחת למושב נהג הרכב, בעל מישפחה, עובד לפרנסתו, תסקיר חיובי, בית-המשפט קבע: "עם זאת, יש מקום לבטל את הרשעתו של המערער בעיקר בשל הנזק המשמעותי שצפוי לעיסוקו כבעל עסק פרטי כטכנאי מיזוג אויר, בו הוא עובד לבדו ומעסיק את בנו הבכור על מנת להרחיקו מעבריינות, אם יורשע...מאחר והמערער עובד יחיד בעיסקו הרי הנזק שייגרם לפרנסתו ולפרנסת משפחתו הוא נזק חמור והרשעתו תפגע פגיעה לא מידתית – אף מבלי להקל ראש בעבירה של החזקת סכין, אך בהיתחשב בנסיבות ביצועה, דהיינו, היותה מיועדת לשמש כחלק מאוסף סכינים והחזקתה במקום מוסרת ברכב כשבונו נהג בו" (פסקאות 3 ו – 4).

שקלתי בכובד ראש את מכלול הטיעונים שנשמעו אני סבור, כי אין מקום לקבל את העתירה לביטול ההרשעה, וזאת משום שמלבד גילו הצעיר בעת ביצוע ההרשעה, העידר עבר פלילי והעובדה כי הוא מנהל אורח חיים נורמאטיבי, מפרנס את עצמו ואת בני משפחתו, לא מצאתי להעדיף את השיקול האינדיבידואלי על פני השיקול הצבורי, כאשר מדובר בעבירת אלימות כה חמורה.

מסקנה: לאחר ששקלתי את מכלול הגורמים דלעיל - מחד, את חומרת העבירה שאותה ביצע הנאשם - ומאידך, העדר עבר פלילי, הודאתו, גילו הצעיר, האמור בתסקירים ועובדות נוספות, באתי אל המסקנה, כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, אך ניתן לגזור את עונשו ברף הנמוך של המיתחם שנקבע על-ידי ובעיקר כדי למנוע פגיעה בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו, במיוחד בתקופה המשברים בה אנו חיים.

...

שקלתי בכובד ראש את מכלול הטיעונים שנשמעו אני סבור, כי אין מקום לקבל את העתירה לביטול ההרשעה, וזאת משום שמלבד גילו הצעיר בעת ביצוע ההרשעה, העדר עבר פלילי והעובדה כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, מפרנס את עצמו ואת בני משפחתו, לא מצאתי להעדיף את השיקול האינדיבידואלי על פני השיקול הציבורי, כאשר מדובר בעבירת אלימות כה חמורה.

מסקנה: לאחר ששקלתי את מכלול הגורמים דלעיל - מחד, את חומרת העבירה שאותה ביצע הנאשם - ומאידך, היעדר עבר פלילי, הודאתו, גילו הצעיר, האמור בתסקירים ועובדות נוספות, באתי אל המסקנה, כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, אך ניתן לגזור את עונשו ברף הנמוך של המתחם שנקבע על-ידי ובעיקר כדי למנוע פגיעה בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו, במיוחד בתקופה המשברים בה אנו חיים.

תוצאה: אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 6.4.21 בשעה 09:00 (או במועד אחר שאליו יוזמן) במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.

עיון בפסיקה ובכלל זאת פסקי הדין אליהם הפנו ב"כ הנאשמים מלמדת כי במקרים לא מעטים קבעו בתי המשפט שהאינטרס הצבורי סובל את אי הרשעת הנאשמים בביצועה של עבירה זו ואף עבירות אלימות חמורות יותר, בהתאם לנסיבות.

...

יחד עם זאת, התרשמותו החיובית של שירות המבחן מהנאשמים תילקח בחשבון בעת גזירת העונש נוכח המפורט – הבקשה לביטול הרשעת הנאשמים נדחית.

לאור העובדה שהרשעת הנאשמים נותרה על כנה וגם לה אפקט מרתיע, בשים לב לכך שהעונש המוצע על ידי שירות המבחן בדמות שירות לתועלת הציבור, הוצע לצד הימנעות מהרשעה, בראי כלל השיקולים שלעיל, מסקנתי היא שניתן להסתפק במקרה זה בעונש של מאסר על תנאי לצד הפיצוי המוסכם ובשים לב לשיעורו הגבוה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן: לנאשם 1: מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות פיזית על פי חוק העונשין.

שקולי ענישה ושאלת ביטול ההרשעה: הנאשם ביצע עבירת אלימות חמורה, שאין להקל בה ראש, עת אחז בראשה של המתלוננת, הפיל אותה ארצה, הצמיד את מרפקו לצווארה, הכה אותה בפניה באמצעות ידיו, לא שעה לבקשתה לחדול, עד אשר נמלטה מפניו בעודה מדממת.

..לכן, לא מתקיימת פגיעה חמורה בשיקום, המהוה את הראציונאל לחריג אי ההרשעה.

...

מתחם ענישה: נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, לאור מיהותו של הנאשם, העובדה שהורשע בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 - לא עבירה מתחום האלמ"ב וטיב האלימות המתוארת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין חודש עד 12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.

ברע"פ 923/19 פלונית נגד מדינת ישראל (2.4.19) קבע בית-המשפט העליון בעניינה של עורכת-דין, שוטרת, שביצעה עבירות של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי חקירה במהלך שירותה כשוטרת: "...יתירה מכך, אני סבור כי גם אם עלולה להיפגע יכולתה של המבקשת לשמש עורכת-דין, יש להותיר את הדיון בדבר בידי הגורם המוסמך. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שכן משנמצא כי נאשם ביצע עבירה פלילית שעלולה להשפיע על כשירותו לעסוק במקצוע מסוים, מן הראוי כי הנאשם יבחן על ידי הגורמים המוסכמים לכך...הדברים נכונים ביתר שאת, במקרה שלפנינו בו המבקשת רוצה להמשיך לעסוק בעריכת דין לאחר מעשיה החמורים". ברע"פ 2167/15 שלמה מזרחי נגד מדינת ישראל (10.5.15) הותיר בית-המשפט העליון את ההרשעה על כנה, בעניינו של נאשם אשר ביצע עבירות זיוף, אדם נורמטיבי, בין השאר בעל תואר במשפטים, אשר טען כי אם יורשע ייגרם לו נזק, בין השאר "בתחום עריכת הדין והן בתחום הייעוץ וההדרכה בנושאי בטיחות", אף ששירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה.

מסקנה: מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, אולם מכלול השיקולים המקלים שפורטו לעיל, ובעיקר תרומתו של הנאשם לחברה, מחייב במקרה יוצא דופן זה, הטלת ענישה מקלה ביותר תוך חריגה ממתחם הענישה.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו מבחן למשך 12 חודשים.